ביורוקרטיה מול אקולוגיה? סכסוך משפטי בין מגדלי החזירים באעבלין לבין המשרד להגנת הסביבה, מאיים לגרום לנזק אקולוגי חמור באזור. המשרד דורש מהמגדלים לסגור מתקנים שהוקמו לטיפול בשפכים שהם יוצרים; מנגד הוציאו המגדלים צו מניעה שמעכב בינתיים את המהלך. דיון שיכריע במחלוקת צפוי בקרוב.
החוק מונע גידול חופשי של חזירים בארץ, ומגביל את גידולם למספר אזורים מצומצם. בדירי החזירים באעבלין שבגליל מרוכזים למעלה מ-100 אלף חזירים - כ-80 אחוז מהענף. מומחים ציינו כי ריכוז כה גדול של חזירים על פני שטח כה קטן באופן יחסי, נחשב לחריג גם בהשוואה לחוות בעולם. בשל העומס החריג, הוזרמו לא פעם שפכי החוות אל נחל אבליים הסמוך, ובעבר אף נקנסו בעלי חוות גידול
בגין זיהום ופגיעה בסביבה.
טובים, אבל לא מספיק. המתקנים לטיפול בשפכים באעבלין
לפני מספר שנים, בהוראת המשרד להגנת הסביבה, הוקמו באעבלין מתקני טיפול בשפכים בעלות של מיליוני שקלים. מתקנים אלו, שהוקמו במימון המגדלים, מבצעים טיפול ראשוני לשפכים, טרם הגעתם למכון טיהור השפכים בחיפה. המטרה היא לצמצם את ריכוז השפכים כדי שלא ליצור עומס על המתקן בחיפה.
כל הנוגעים בדבר, לרבות המשרד להגנת הסביבה, היו תמימי דעים באשר לשיפור שחל במצב השפכים לאחר הפעלת המתקנים באעבלין - גם אם הם טרם עומדים באיכות הדרושה מהם.
אלא שבמחוז הצפון של המשרד להגנת הסביבה טוענים כי בשל כמות השפכים החריגה וריכוזם הרב, עומד מכון טיהור השפכים בחיפה בפני קריסה. לפיכך הוציא מחוז הצפון של המשרד צו מנהלי המורה לסגור את המתקנים באעבלין.
בתגובה פנו המגדלים לפרופ' יורם צימלס מהיחידה להנדסת סביבה, מים וחקלאות בטכניון. חוות דעת שהגיש לבית המשפט החיפה קובעת כי אם ייסגרו מתקני טיפול השפכים באעבלין, ייגרם דווקא זיהום חמור באזור. "הדרישה לסגירת מתקן הטיפול עלולה להביא להחמרה בהיקף גדול הרבה יותר ביחס לאיכות השפכים", כתב צימלס. בחוות דעתו הוא מכנה את בקשת המשרד "מעשה חסר תבונה", וטוען כי במידה רבה האחראי למצבם הנוכחי של שפכי החוות הוא המשרד להגנת הסביבה בעצמו.
מתקן לטיפול בשפכים באעבלין
גם מגדלי החזירים אומרים זאת. לדבריהם, ברבות השנים הם חוייבו על ידי המשרד להגנת הסביבה לקלוט למתקנים שהקימו גם את השפכים של חוות חזירים מרוחקות, שאינן נמצאות ביישוב. תחילה טיפלו המתקנים בשפכים שיצרו 70 אלף חזירים בחוות באעבלין, אולם בהתאם להוראת המשרד, גדלה הכמות ב-30 אלף חזירים. "... כך גדלה אוכלוסיית החזירים מ-70 אלף ל-100 אלף חזירים", הבהיר בשיחה עם ynet פרקליטם, עו"ד אדם פיש.
הוא מציין גם כי בשנת 2004, בעקבות דרישת המשרד להגנת הסביבה, קוצצה מכסת המים לחוות בכ-50 אחוז. המשמעות היא שהיכולת של המתקנים לדלל את השפכים לפני העברתם לטיהור בחיפה, פחתה.
עו"ד שמעון צח, המלווה מזה מספר שנים את מגדלי החזירים באזור, מכנה את הבקשה לצו הסגירה "קיצונית ופוגעת בחופש העיסוק". הוא מציין כי בקשה זו עלולה לגרום לא רק לנזק אקולוגי חמור, אלא גם להשמדתם של רבבות החזירים - משום שבהעדר אמצעי לטיפול בשפכים, ייאלצו החוות להפסיק את פעילותן. "סגירת המתקנים תביא להזרמת כלל השפכים של החוות ללא כל טיפול לחיפה, או להזרמתם לוואדי נחל אבליים הסמוך", הוא מבהיר.
שלמה כץ, מנהל מחוז הצפון במשרד להגנת הסביבה, דוחה את הטענות הללו. "מגדלי החזירים באעבלין צריכים לקחת את עצמם בידיים ולעמוד בתקנים", הוא אומר. "אין ספק כי איכות השפכים השתפרה מאוד עם השנים, אך עדיין מדובר באיכות לא ראויה אשר פוגעת במכון טיהור השפכים בחיפה, ומאיימת להביא לקריסתו".
כץ טוען כי לו היה מתקבל צו הסגירה הזמני למתקנים, ייתכן שהיה הדבר גורר צו סגירה כולל לחוות החזירים, אולם כעת "על בית המשפט לקבוע לוח זמנים ברור לעמידת השפכים בתקנים".
