האם לתת הזדמנות נוספת? יש זוגות זיגזג
יש זוגות שאצלם הפרידות והחזרות הפכו לריטואל קבוע. עימותים מובילים להתנתקות, ואילו הגעגועים והפחד מפני הלבד מחברים ביניהם שוב. לא תמיד ברור מתי "השיבה הביתה" נכונה ומתי נידונה לכישלון ידוע מראש
ואכן, יש זוגות שאצלם הפרידות והחזרות הפכו לריטואל קבוע. עימותים מובילים להתנתקות, ואילו הגעגועים והפחד מפני הלבד מחברים שוב. האמירה המאפיינת "לא יכול/ה איתך ולא בלעדיך" מבטאת את הקושי של אותם בני זוג להתמודד עם אתגרי ה"ביחד", כמו גם עם ה"נפרד" בקשר.
דפוס עזיבה החוזר על עצמו אינו מאפשר את תהליך בניית יסודות הקשר, ובעיקר ביסוס אינטימיות רגשית. העזיבה משמשת מעין "פתח מילוט" מהיר וקל מהקשיים הטבעיים הכרוכים ביצירת זוגיות.
זוגות אחרים חווים פרידה המגיעה לאחר קשר ממושך. לעיתים לאחר שכבר נישאו, ולעיתים לאחר תקופה ארוכה של זוגיות ללא נישואים. אחרי פרק זמן בנפרד, עולה שוב הרצון והצורך בחידוש הקשר.
לא תמיד ברור מתי "השיבה הביתה" נכונה ויכולה להוביל לשינוי חיובי בקשר ומתי נסיון החזרה נועד לכישלון ולמעשה מעיד על פחד מפני התמודדות עם הלבד יותר מאשר על יכולת ממשית לבנות את הקשר על יסודות בריאים ויציבים יותר.
דפנה לא מיצתה את תקופת הרווקות
יהונתן ודפנה (שמות בדויים) פנו לייעוץ זוגי לאחר שכבר השלימו את תהליך הגירושים ולמעשה התגוררו בנפרד. יהונתן יזם את הפרידה בעקבות רומן שניהל, אבל לאחר שהסתיים הרומן הרגיש ש"קר שם בחוץ" והציע לדפנה לשוב ולנסות לשקם את הקשר.
בני הזוג נמצאים בתחילת שנות ה-30 לחייהם והיו נשואים כארבע שנים, עם ילד כבן שנתיים. שניהם אנשי קריירה שהכירו זמן קצר אחרי הצבא והיו חברים עד שנישאו. בעבר נפרדו לתקופה של חצי שנה ביוזמת דפנה, שהרגישה שלא מיצתה את תקופת הרווקות ורצתה לבדוק עם עצמה אם יהונתן הוא הבחירה הנכונה.
דפנה נסעה לתקופה לטיול בחו"ל, וכשחזרה הציעה לשוב להיות יחד. יהונתן מתאר את תקופת הפרידה כקשה עבורו. ההחלטה של דפנה הפתיעה אותו; הוא לא היה מוכן לכך ונפגע מאוד. כשדפנה הציעה לשוב ולנסות הוא הסכים, אבל הפגיעה וחוסר הביטחון בקשר ליוו אותו עוד זמן רב לאחר ששבו לחיות כזוג.
הקשר ביניהם ידע עליות וירידות, התקרבות והתרחקות רגשית ומינית, מאבקי כוחות סמויים וגלויים. שניהם חשו שחיקה ועייפות מסוימת מהזוגיות. הרומן של יהונתן החל כמו במקרים אחרים כידידות קרובה במקום העבודה, שעד מהרה מילאה את החללים שהותירה הזוגיות. שיחות בענייני עבודה הפכו לשיחות נפש ומשם לקשר רומנטי.
עם גילוי הקשר על ידי דפנה, על אף הכאב והעלבון, החליטו בני הזוג להיפרד בצורה חברית וללא מלחמות גירושים מכוערות. כעבור מספר חודשים הקשר של יהונתן עם האשה האחרת הסתיים, והוא מצא עצמו מהרהר שוב ברצון לחזור לזוגיות עם דפנה.
הפעם היתה זו דפנה שהתלבטה אם לתת הזדמנות נוספת לקשר ופנתה לייעוץ.
פרידות חוזרות עלולות לפגוע בהתפתחות הילד
טיפול זוגי במקרים אלו מכוון בשלב הראשון לתת מקום ולהתייחס לפגיעה ולעלבון של דפנה, בעקבות עזיבת יהונתן את הבית לטובת אשה אחרת. לאחר מכן התחלנו לנסות ולברר את המניעים לחזרה, כמו גם את התהליכים שהובילו לרומן מחוץ לנישואים ולפרידה.
העובדה שלאחר פרק זמן קצר התעוררה חרטה, מרמזת על כך שההחלטה על הפרידה לא התקבלה מתוך הבנה מספקת ומעמיקה לגבי הצעד שנקטו בני הזוג. בנוסף, יש להביא בחשבון את ההשלכות של הפרידה והחזרה לקשר בכל הקשור לילד ולתחושת היציבות והביטחון שלו במסגרת המשפחתית. קשר זוגי שסובל מאי יציבות ומפרידות חוזרות ונשנות עלול לפגוע בהתפתחות הרגשית, החברתית וההתנהגותית של הילד.
בטיפול עלו הקשיים הזוגיים שיצרו עם השנים ריחוק בין הזוג והובילו לשעות עבודה מרובות. הושקעו משאבים רבים בהורות, לעומת המעט שהוקדש לזוגיות, ונצברו כעסים שסדקו את האינטימיות בין השניים.
הפגישות האישיות עם כל אחד מבני הזוג בנפרד איפשרו לברר לעומק את הבחירה המחודשת באחר ולהבין את ציפיותיו וצרכיו, כמו גם הנתינה, הוויתורים והפשרות הנדרשות לשם חידוש הקשר.
ההיסטוריה האישית משפיעה על ההווה הזוגי
בדומה לזוגות אחרים, גם אצל יהונתן ודפנה מילאה ההיסטוריה האישית תפקיד חשוב והשפיעה על ההווה הזוגי. יהונתן זכר היטב את העימותים הקשים שהובילו בסוף לגירושי הוריו, כש נקרע בין הנאמנויות ביניהם. המודל של זוגיות רוויית מתח, אבל גם פרידה שאינה מתאפשרת בשל המשך מאבקי הכוח אחרי הגירושים, התקשר אצלו לרתיעה מפני עימותים, אבל גם לפחד להתקרב ולפתח אינטימיות רגשית עמוקה בשל הסיכון להיחשף ולהיפגע.
יהונתן מיעט לשתף את דפנה ברגשותיו ובמצוקותיו והעדיף להתמודד עם הבעיות בעצמו. הוא גם נמנע מלשאול ולברר עם דפנה נושאים שהיו לדעתו מעוררי מחלוקת. ברוב המחלוקות נטה לוותר ולא להשמיע קול ברור, בשל החשש להתמודד איתה באופן ישיר. אבל הוא גם צבר הרבה מאוד כעסים ותסכול, שבאו לידי ביטוי באופן פסיבי של התרחקות מדפנה והתעלמות מבקשותיה.
דפנה עצמה הגיעה מבית שבו לא הירבו לדבר. אביה היה אדם סגור, והקשר איתו היה מרוחק. עם אמה היה קשר קרוב מאוד והיא הרבתה לשתף את בתה במצוקותיה. גם דפנה מצאה עצמה עדה ומעורבת בתסכול ובקונפליקטים בין אמה לאביה. הבחירה ביהונתן התגלתה כבחירה באדם שדומה לאביה, ודפנה מצאה עצמה בנעלי אמה וחוותה את בן זוגה כמרוחק.
החזרה לקשר התבססה על בחירה מחודשת
הטיפול איפשר לזהות חזרה דפוסי התנהגות, תקשורת וקונפליקטים דומים לאלו שהיו בבית ההורים (ואפילו בבית הסבים) ושוחזרו על ידם בקשר. להפתעתם גילו שהקשיים שאיפיינו את הזוגיות של הוריהם הועתקו כמעט במדויק לקשר שלהם עצמם.
היכולת להבחין בבעייתיות שב"ריקוד הזוגי" של הוריהם ולהפריד בינו לבין זה שלהם איפשרה בהדרגה לשנות ולהתאים את צעדי הריקוד לזוגיות הנוכחית. בהדרגה נבנו ביטחון ואמון הדדי שאיפשרו פתיחות, שיתוף הדדי, תמיכה וקירבה רבה יותר.
החזרה לקשר התבססה על בחירה מחודשת, שהיתה שונה מהבחירה הראשונית. בסיום התהליך הרגישו שניהם שהפעם ההחלטה על הזוגיות מגיעה מתוך הבנה עמוקה של הדפוסים שהובילו לפרידה והתבססה על עבודה משותפת במטרה להרחיב ולפתח מחול חדש, שונה מזה שראו בבית הוריהם, ולכן מתאים יותר לשניהם.
- ד"ר גלית לזר היא מטפלת זוגית ומשפחתית, מנהלת מכון איזונים ופורום ייעוץ לזוגיות ונישואים.
