ראיון שחרור

"יכול להיות שטעינו שלא הכרזנו על אלדד רגב ועל אהוד גולדווסר כחללים. ייתכן שאם היינו עושים את זה היינו מחזירים אותם יותר מהר. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה לא עשינו זאת. אולי חששנו מהבשורה למשפחות", אומר אלוף אלעזר שטרן, ראש אגף משאבי אנוש הפורש, בראיון מיוחד.

שטרן (52), פורש אחרי 34 שנות שרות, ואין ספור כותרות וסערות שעורר בעקבות התבטאויותיו. השמאלנים ראו בו ימני חשוך, הימניים יפה נפש, והדתיים מופקר. אבל שטרן המשיך בשלו, לא עושה חשבון לכלום, ואומר את שעל ליבו. גם כעת.

האלוף שטרן יוצא מבית משפחתו של אלדד רגב ז"ל (צילום: ג'ורג' גינסברג)

"אני שמח על ההקלה שחשות משפחות החטופים, אבל העסקה לא הוסיפה לחוסן הלאומי שלנו. אולי אפילו פגעה בו. יתכן אף שאם היינו נוהגים אחרת בעבר, גלעד שליט לא היה נחטף. אנחנו הזנינו את המושג 'בכל מחיר'. לקחנו אותו מהמקום של 'להילחם בכל מחיר' והרחבנו אותו ל'לשלם כל מחיר', ולפעמים גם 'להיכנע בכל מחיר'. אני אישית חושב שלא צריך לנהל משא ומתן עם חוטפים, ואם נעמוד בזה, אז יהיו לנו פחות חטיפות ופחות חללים בחטיפות".

כראש אגף משאבי אנוש יזם שטרן מהלך שלא לקבור חללי צה"ל שנפלו בקרב לצדם של חיילים שנהרגו בנסיבות אחרות. "בבתי העלמין הצבאיים קבורים אנשים שלא צריכים להיות קבורים שם. אם מילואמיניק שיש לו חובות בוחר להתאבד ביום הראשון של המילואים בגלל המצוקות הכלכליות כי הנשק זמין לו, למה הוא צריך להיות קבור שם? בסוף אנשים כאלה פוגעים בקדושת המקום".

שטרן מדבר גם על אירועי ההתנתקות, כאשר נתקל בביקורת חריפה כלפיו בקרב חלק מהציבור הדתי-לאומי, ביקורת שהתדרדרה עד התנפלות עליו בעת ביקור בכותל. האלוף חובש הכיפה אף מדבר על השלב שבו שקל להורידה. "זה היה מבחינת הסמליות שבדבר. לא שחשבתי באמת להוריד את הכיפה, היה שלב שלא התגאיתי בכיפה שאני חובש לפי מה שאנשים אחרים שחובשים אותה מייצגים. זה קרה כאשר זרקו אותי מהכותל אנשים עם כיפה סרוגה, אותי ואת הבן שלי. כשקיללו את הבטן של הבת שלי, כשהיא הייתה בהריון. לא רציתי לייצג את מה שהם מייצגים".

• הראיון המלא - בגיליון סוף השבוע של "ידיעות אחרונות"