למה לא להתחיל עם גבר? כדאי להיות "כזאת"
אנחנו חייבים ללמוד לשתף פעולה, וזה יקרה רק אם הגברים יבואו לקראת הנשים ולהפך. והנה העסקה שאני מציעה: אם אתם תפסיקו עם מילות הגנאי נגד נשים חופשיות יותר ותצאו נגד גברים אחרים שאומרים אותן, אני אצא נגד כל אחת שלא מוכנה לשלם בדייט, ועוד קוראת לבחור שלא שילם "קמצן". טור גישור
"כזאת" זה קצת כמו ידה-ידה-ידה - תמיד תהיה למילה הזו קונוטציה רעה. כשמישהו אומר למישהו אחר "תפסיק להיות כזה/כזאת", מה שנשאר הוא להשלים את החסר - מעצבן, נודניק, מעפן וכן הלאה. זה אף פעם לא "כזה מ-א-מ-ם שבא למות".
נשים אומרות על עצמן "אני לא כזאת", ובעצם מתכוונות לשיר "ישנן בנות". הן לא שמות לב שמי שכתב את המילים הוא גבר, ושהן עצמן משחקות את התפקיד שהגבר הטיל על האשה - להיות טהורה, ואשה שאינה טהורה היא "כזאת". הן לא בנויות לסטוצים ולא שוכבות עם גבר בפגישה הראשונה, כי הן לא "כזאת", השלם את החסר. ואז הן לוקחות את זה הלאה. מספיק פעמים שמעתי אשה אומרת: "לא, אני לא אתחיל עם גבר, אני לא כזאת".
ואני שואלת - מה רע ב"כזאת"? מה רע בלהתחיל עם גבר? זה עושה אותך פחותה באיזשהו אופן? לדעתי, ההפך הוא הנכון. את מפסיקה להיות פסיבית, את לוקחת את מושכות חייך בידייך ואת בוחרת עם מי להיות ומתי להיות. זה דווקא מצוין להיות "כזאת"!
הוא ענה בלי להניד עפעף: "נו, כזאת, פמיניסטית"
ישבתי לקפה (כן, אני משלמת על עצמי) עם בחור שהכרתי עקב התכתבות בינינו על איזו טור שלי, ולהפתעתי הרבה שמעתי אותו שואל "אז מתי הבנת שאת כזאת"? כששאלתי לפשר המילה "כזאת", הוא ענה בלי להניד עפעף: "נו, כזאת, פמיניסטית".
לא ידעתי מה לענות לו, האם ציפה לשמוע תאריך מסויים? מיד חשבתי כמה זה בטח מעצבן להיות הומוסקסואל או לסבית ולשמוע את השאלה הזאת כל הזמן. כי מבחינתי, להיות "כזאת" היה תהליך טבעי, שהושפע מדברים שעברתי ולמדתי בחיים, עד שהגיע לרמת מודעות, כמו שאני בטוחה שהיה תהליך טבעי לכל הומו ולסבית.
וכאן אנחנו מגיעים לבעיה הנוספת, אם לא הכי גדולה, במילה "כזה" או "כזאת" - ההרחקה מהחברה ומהנורמה. הם "כאלה", משמע שונים, משמע לא מסתדרים בנוף, משמע ה"כאלה" שם והאנחנו פה. ואני אקח את זה צעד קדימה - משמע ה"כאלה" מאיימים על האנחנו, מעצם היותם "כאלה".
ואם זה כך, האמת, אז אני גאה להיות "כזאת"!
סיפרתי את הקטע לכמה מחבריי הגברים, והם טענו שאני לא בדיוק "כזאת". כלומר, לא באמת פמיניסטית. למה? לדבריהם, כי אני לא צעקנית, לא שונאת גברים, לא מאשימה גברים בכל תחלואי החברה, לא חושבת שנשים טובות יותר מגברים וכן הלאה.
אחרי שהודעתי להם חד משמעית שאני ועוד איך פמיניסטית, ושאני לא מוכנה לא להגדיר את עצמי כפמיניסטית בגלל הכבוד שאני רוחשת לכל אותן נשים שנאבקו וגרמו לשינוי שאני נהנית ממנו היום, ושההסתכלות שלהם מאוד סטיגמטית, הם הציעו הצעה מעניינת. הם הבינו שאני בעצם רואה את הדברים כמותם, שאני מבקשת שוויון וליברליזם מחשבתי, מגדרי וחברתי, ושאלו אם לא הגיע הזמן לצאת בזרם חדש ולקרוא לו "שוויוניזם".
למה לא לפנות את הדרך לדבר חדש?
מצד אחד, הרעיון חשוב ונכון. "פמיניזם" הוא עדיין תלוי-מגדר. נשים מול גברים. כלומר, אשה פמיניסטית זה טבעי, היא הרי "בצד" שלה. גבר פמיניסטי, זה כבר נשמע קצת תמוה, ולכן הרבה גברים, גם אם הם מזדהים עם המשנה הפמיניסטית, לא יקראו לעצמם כאלה. אם אכן הפמיניזם דוגל בשוויון, אז למה המושג כל כך מגדרי? ואם אכן נוצרה סטיגמה לא טובה, בגלל סיבה זו או אחרת, למה לא לפנות את הדרך לדבר חדש? היתה תזה, השלטון הפטריארכלי, קמה האנטיתזה בדמות התנועה הפמיניסטית, והנה, הגיע הזמן לסינתזה - הזרם השוויוני.
השאלה היא אם אכן הגיע הזמן לסינתזה. האם באמת הפמיניזם עשה את שלו וסיים את תפקידו?
התשובה הראשונית שלי היא לא. עדיין נשים מרוויחות פחות מגברים. עדיין מצופה שהן יהיו האחראיות, אם לא היחידות אז המובילות, בכל הקשור לבית ולמשפחה, ושהגבר "יעזור". אנשים ממשיכים להוציא מהפה משפטים כגון: "אם היא לבשה מיני אז היא ביקשה את זה" לגבי תקיפות מיניות. ובכלל, עצם העובדה שקיימת סטיגמה כל כך חריפה על פמיניסטיות מראה שהמאבק עדיין ראוי ורחוק מלהסתיים.
אבל לאחר חשיבה יותר עמוקה, התשובה שלי היא אולי דווקא כן. העובדה שנשים מרוויחות פחות מגברים לא ממש קיימת כשעובדים באותו המקצוע, אלא נוצרת במידה רבה בגלל עיסוקים שנשים בוחרות בהם, כגון הוראה, עבודה סוציאלית וכו'. אלה מקצועות ברוכים וחשובים, שהמשכורת בהם מדגדגת את המינימום. הבעיה כאן יותר חברתית ממגדרית. לגבי התפקידים בבית, את זה אני אתן לכל זוג להחליט בנפרד. אבל יש צורך בחינוך לשיתוף, וחינוך לשיתוף מתחיל בהורים ובהורים לעתיד.
אנחנו חייבים ללמוד לשתף פעולה. וזה יקרה רק אם אתם תבואו לקראתנו ואנחנו נבוא לקראתכם. והנה העסקה: אם אתם תפסיקו עם מילות הגנאי נגד נשים חופשיות יותר ותצאו נגד גברים אחרים שאומרים אותן, אני אצא נגד כל אחת שלא מוכנה לשלם בדייט, ועוד קוראת לבחור שלא שילם "קמצן".
מתוך אוסף הגלויות האלקטרוניות JCards
אם אתם תודו שיש בעיה, או שנגיד, אין שוויון בכל הקשור למטלות הבית, שנופלות בעיקר על האשה, אני אודה שיש בעיה ואי שוויון בכל הקשור לציפייה שגבר יהיה ארנק. ומעבר לכך, אודה שהדברים שלובים, אבל גם אצפה מכם שתודו בכך.
אם אתם מוכנים לצאת יחד איתי נגד כל מה שקשור לתקיפות מיניות ולסחר בנשים, אני מוכנה לצאת במאבק איתכם על זכויות הגבר במשפחה. אני בהחלט חושבת ש"טובת הילד" הופך לפעמים ל"טובת האשה". אמנם מהראייה השוביניסטית שלהיות עם האמא זה בהכרח האופציה הטובה ביותר לילד, ועדיין, מעבר לכך שאני יודעת שכל מקרה הוא לגופו, הרעיון הזה הפך פלטפורמה לחיסול חשבונות במקרים מסויימים, וככה לא בונים שוויון אמיתי.
שוויון אמיתי יקרה רק אם כולנו יחד נזוז קצת מהמקום הבטוח שלנו ונהיה מוכנים להיאבק יחד נגד כל סטיגמה, ונגד כל אי-צדק, גם אם האי צדק הזה הוא כביכול לטובתנו.
אז אני מוכנה להשתתף בניסוי, אבל אני עדיין אקרא לעצמי פמיניסטית. ככה זה, אני "כזאת"!
את בוחרת עם מי להיות ומתי להיות
צילום: index open
מומלצים
