חברת ביטוח מציגה: שיטת חישוב יצירתית לפיצוי
חברת ביטוח שנדרשה להחזיר למבוטחת כסף, לאחר שרכבה הוכרז כאובדן מוחלט בתאונה, הפגינה יצירתיות בהבנת הנקרא - ופיצתה בסכום נמוך מהנדרש
זה יכול לקרות לכל אחד מכם. הרכב החדש נפגע בתאונה קשה, והוחלט להכריז עליו כ"אובדן מוחלט". בשפת הביטוח: "טוטל לוס". עכשיו, חברת הביטוח צריכה לפצות אתכם לפי העקרון המוביל בביטוח - יש להחזיר את מצבו של המבוטח לקדמותו. במילים אחרות - שהמבוטח לא ירוויח, אבל גם לא יפסיד. אז נכון שזה מעט נאיבי, ובמציאות תמיד תרוויח חברת הביטוח. אבל לפחות עקרונית, זה המצב.
בעיית הערכת שווי המכונית פשוטה יותר, כאשר מדובר במכונית שגילה מעל שנתיים. מביטים במחירון הרכב המשומש של לוי יצחק, רואים מה מחיר הרכב (גרסתו המדויקת) לפי השנתון, מפחיתים או מוסיפים לערך הרכב משתנים כמו מספר בעלים, סוג הבעלות והמרחק שצבר, ואם יש מידע - גם עברו התאונתי. אבל אם יש לכם רכב חדש, בן שנתיים לכל היותר, הסיפור שונה.
כך למשל במקרה של ע.ל, שמכוניתה (מודל 2007) נפגעה בתאונת דרכים והוכרזה כאובדן מוחלט. שמאי חברת הביטוח שהגיע כדי לבדוק את גובה הנזק קבע מה שקבע, ואז הגיעה העת לחשב את גובה הפיצוי שמגיע לה.
איזה פיצוי באמת מגיע לכם? נמוך, אם תשאלו רק את חברת הביטוח... (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
ערכה של המכונית במחירון היה 106 אלף שקל, והיא צברה הרבה קילומטרים יחסית לגילה - 38 אלף. לכן הוא הפחית מערכה 6% (6,360 שקל). לאחר שע. הסכימה לחתום על מסמך לפיו תקבל מחברת הביטוח 99 אלף שקלים, צלצל השמאי והסביר כי למעשה, צריך להפחית ממחיר המכונית סכום נוסף של 4.5%. כל זאת שכן המכונית נמצאת כבר בשימוש 25 חודשים, ומחיר המחירון מתייחס לרכב משנת 2007 שגילו רק 16 חודש. חברת הביטוח טענה כי יש לקזז לא פחות מ-0.5% לכל חודש מעבר ל-16 חודשים. "ככה זה לפי מחירון לוי יצחק", הסביר השמאי.
לאחר שפנתה אלינו, בדקנו הכצעקתה. וכרגיל, מצאנו שחברת הביטוח והשמאי עשו לעצמם עבודה קלה, שנובעת אכן מניסוח לא ממש ברור. אלא שלא במקרה, הן מצאו כמובן רק את הסעיפים הרלבנטיים להפחתת השווי.
במחירון נכתב כך: "מחירי מכוניות 2007 מתייחסים למכוניות בשימוש של 16 חודשים בממוצע. בשימוש שונה יש להפחית או להוסיף 0.5% לחודש. בכל מקרה, רכב שבשימוש של עד שלושה חודשים, לא פחות מ-5% מערכו כחדש. במידה ומפחיתים מערכו של רכב שנת יצור 2008 בגין חודשי השימוש, אין להפחית בגין מספר הקילומטרים, אם הרכב גמא 1,700 ק"מ לחודש בממוצע או פחות מזה. מכונית משנת יצור 2006 ומטה, יש להתחשב בתחשיבים רק בשנות היצור ולא בחודשי השימוש".
אז חברת הביטוח קפצה על המציאה, והחליטה כי במכונית משנת 2007 אין רלבנטיות לשאלה כמה קילומטרים היא צברה. שהרי הדוגמה בסעיף זה מתייחסת למכוניות משנת 2008.
אבל אם היו קוראים בחברת הביטוח את ההמשך, התמונה מתבהרת, ולא לטובתם - "במידה ויש להפחית מחיר מכונית פרטית-מסחרית שנת יצור 2008-2007 עקב תקופת שימושה, יש להפחית כדלקמן: בשימוש עד שלושה חודשים - 5% פחות. מעל לשלושה חודשים, יש להפחית 0.5% נוסף ממחיר המכונית לכל חודש נוסף, בתנאי שהמכונית גמאה לא יותר מ-1,700 ק"מ לחודש בממוצע. למחיר מכונית משומשת יש להוסיף 1%, במידה שקיימת אחריות יבואן מלאה מעל לשלוש שנים".
אז אם נחזור למקרה שלנו, מכונית צברה 38 אלף ק"מ ב-25 חודשים, כלומר בממוצע 1,520 ק"מ לחודש בלבד. וזה פחות מ-1,700 ק"מ לחודש. לכן אין מקום להפחית מערכה 6% בגין המרחק שצברה, אלא רק 4.5% בגין חודשי השימוש העודפים מעל 16 חודש.
יתר על כן, כאשר המכונית עדיין באחריות, צריכה חברת הביטוח להוסיף למחירה אחוז נוסף, מה שכמובן "שכח" השמאי. לבסוף החזירו לע.ל 4,484 שקל הנוספים שניסו לקחת ממנה, בנוסף ל-6,360 שקל בגין המרחק הרב שצברה המכונית. זאת, כאשר בפועל צריך היה להחזיר לה 6,360 שקל, בהתאם להנחיות לוי יצחק.
אבל יש גם מי שחולק על הקביעה של מחירון לוי יצחק, לפיו מרגע שהרכב יצא מאולם התצוגה, יש להפחית מערכו 5% עד גיל שלושה חודשים. שמאי הרכב ויקטור עידן טוען שקביעה זו נכונה לגבי רכב שבעליו מוכר אותו מרצון. במקרה של תאונה, אין מדובר על מוכר מרצון, אלא על מי ש"כאילו מוכר" את רכבו בכפייה. לכן מבוטח כזה זכאי לקבל את מלוא ערך הרכב כחדש, שכן רק כך יוחזר מצבו לקדמותו.
עידן סבור שגם לרכב בן שלוש שנים אין זה הוגן לקבוע פיצוי זהה ללא קשר למשך הזמן שהוא נמצא על הכביש, ולכן יש להתייחס לגילו של הרכב. אצל לוי טוענים כי ברכב כזה, אין משמעות למועד העליה לכביש, אלא לקילומטרז' שעשה המשקף נאמנה את מידת השימוש בו.
והכי חשוב, כרגיל, קחו בחשבון כי בכל מקום שחברת הביטוח והשמאי מטעמה יכולים לקחת יותר או להחזיר פחות, הם לפחות ינסו. בדקו אותם טוב-טוב.
