שאלה: איך התפתח התהליך בו במדינות מסוימות נוהגים בצד ימין של הכביש (ארה"ב, קנדה, ישראל, גרמניה ועוד) בעוד שבמדינות אחרות (אנגליה, אוסטרליה) נוהגים בצד שמאל? האם היה ניסיון לאחד בין השיטות?
תשובה: לגולש היקר שלום. "כלל הדרך" המקובל בכל ארץ וארץ, דהיינו נהיגה בצד שמאל או בצד ימין, קדם להופעת המכונית. מראיות ארכיאולוגיות עולה, לדוגמה, שבאימפריה הרומית היתה מקובלת רכיבה על סוס ונהיגת עגלות בצד שמאל של הדרך. יש אומרים כי הדבר היה נחוץ משום שפינה את יד ימין של הפרש או העגלון להנפת חרב מול הבאים מולו, ויש אומרים שהיה לו צורך ביד ימין פנויה כדי לנופף לשלום לבאים מולו...
נהיגת עגלות בצד ימין החלה בארה"ב ובכמה מדינות אירופיות כמו גרמניה לקראת סוף המאה ה-18, עם התרחבות השימוש בעגלות גדולות וכבדות, הרתומות למספר צמדי סוסים. העגלון רכב על הסוס השמאלי האחרון (הקרוב ביותר לעגלה), על מנת שיוכל להניף את השוט ביד ימין על כל הסוסים. לכן היה לו נוח יותר לנהוג בצד ימין, כדי לראות היטב את העגלות הבאות מולו.
משקיבלה ארה"ב את עצמאותה, החלו מדינותיה לחוקק חוקי נהיגה בימין - בין השאר, כסמל לשחרורן מעול בריטניה. בבריטניה, לעומת זאת, לא נעשה שימוש מרובה בעגלות כאלה (עיקר התובלה הכבדה היתה בדוברות בתעלות, עד להופעת הרכבת), והנהיגה נשארה בצד שמאל. וכמובן, מנהגה של בריטניה
(שנעשה חוק הממלכה ב-1835) הוחל בכל רחבי האימפריה – אם כי קנדה שינתה את כלל הדרך שלה ב-1923, כדי להתאימו לזה של שכנתה ארה"ב. עם זאת, בריטניה לא כפתה את כלליה על מדינות שכבר היה בהן חוק דרך מנוגד, כגון א"י המנדטורית, שקיבלה בירושה את כלל הדרך העות'מאני - נהיגה בימין.
בכל מדינות העולם, כלל הדרך נשאר בעינו עם הופעת המכונית ושאר כלי הרכב הממונעים, אבל במרוצת המאה ה-20 החל המצב להשתנות, עם התפתחות התחבורה חוצת הגבולות. המעבר מנסיעה בצד אחד של הכביש לצד האחר, רק מפני הנהג חצה גבול, היה עניין מסוכן למדי, ואותן מדינות "שמאליות" שיש להן גבולות עם מדינות "ימניות" התחילו לשנות את חוק הדרך שלהן. מעניין לציין שבשום מקרה לא נעשה שינוי הפוך – אפילו מדינה אחת לא עברה מנהיגה בצד ימין לנהיגה בצד שמאל. נכון לעכשיו, המדינה האחרונה ש"הימינה" היתה מיאנמר (בורמה), ב-1970; מסופר שהמניע היה עצה אסטרולוגית שניתנה לשליטיה הצבאיים של המדינה.
כיום נוהגות בצד שמאל רק מדינות-אי כמו בריטניה, אירלנד, אוסטרליה, קפריסין ועוד, שאין להן כל גבולות יבשתיים; מדינות אפריקה הדרומית (דרום אפריקה, זימבבווה, מוזמביק והשאר), שהתעבורה היבשתית בינן לבין שכנותיהן הנוהגות מימין מועטה; וכמוהן הודו, פקיסטן ובנגלדש. עם זאת יש כמה יוצאות מן הכלל, שהבולטת בהן היא תאילנד – המדינה "השמאלית" הגדולה היחידה שכל שכנותיה "ימניות".
מעולם לא נעשה ניסיון בינלאומי להאחדה, וספק אם ייעשה. אמנת או"ם על תעבורת דרכים מ-1949 מחייבת כל מדינה רק שיהיה לה כלל דרך אחד קבוע, אך אינה מציינת אם עליו להיות ימני או שמאלי; וגם כלל זה אינו נשמר בקפדנות מלאה – הונג קונג ומקאו נשארו "שמאליות" גם אחרי החזרתן לידי סין, שבה נוהגים בצד ימין. אבל קשה להעלות על הדעת שבריטניה תשנה את מנהגה.
למאגר התשובות - לחצו כאן
.
אנציקלופדיה ynet מכילה מגוון עצום של ערכים וחיונית לתהליכי למידה והעשרה כמקור מידע מוביל, אמין ובטוח. ערכי האנציקלופדיה נכתבים ונערכים על-ידי צוות עורכים מקצועי, ומשולבים בהם סרטונים, מצגות ועוד.
לרכישת מינוי לאנציקלופדיה ynet
