הרצח המזוויע בחוף בת-ים הוכיח
שוב שאנחנו, כולנו, הפכנו למגנים חיים עבור משפחות הפשע. הכינוס שערכו אלה במסעדה על החוף יכול היה להתכנס גם בדירת מסתור, הרחק מההמון הנהנה משמש קיץ של אחר הצהריים. אלא שבמקום חשאי הם פוחדים זה מזה, שמא יתקע זה כדור או סכין בגבו של "רעהו". הם בכוונת מכוון מתכנסים במקום הומה באנשים תמימים כדי להשתמש בנו כמסתור שירתיע מחסלים פוטנציאליים. לא לשווא נמלט היעד לחיסול אל בין הרוחצים בקו המים, ומשך את האש אל מרגריטה לאונטין
הי"ד ולילדיה, יתומיה.
הפושעים שהפכו אותנו למגנים חיים אינם שונים ממחבלי חיזבאללה שהפכו את אזרחי לבנון לכאלה, או למחבלי חמאס המתייחסים כך לתושבי רצועת עזה.
"חכמי ציון" מציעים להפעיל נגד "משפחות הפשע" שלל צעדים חסרי אפקט והשפעה: המפכ"ל זורק את הכדור לרשויות המס, סנדו מזור מציע לשנות חקיקה בדיני ראיות ועונשין, ואחרים שולפים רעיונות נוספים, חסרי שיניים גם הם.
הבעיה היא חששם של האחראים על ביטחון הציבור מלהכיר במצב הנוכחי כמלחמה, המצדיקה להפעיל את האמצעי הטבעי תחת התקנות לשעת חרום: המעצר המנהלי. וכאן אני קובע: חירותו של עבריין לבצע את פשעיו חשובה פחות מחייה של אם היושבת להנאתה עם ילדיה על חוף הים. הכנסתו לשישה חודשים אל מאחורי סורג ובריח, לאין ערוך קלה יותר ומידתית יותר מהכנסת האם לקבר לעולמי עד. נכון שמעצר מנהלי לא נועד לפושעים יהודים אלא למחבלים ערבים, ונכון שהוא לא דמוקרטי, אבל "במלחמה כמו במלחמה", צריך כלי אפקטיבי, יעיל וצודק.
השיטה המשפטית הקיימת להפללת פושעים היא איטית ומסורבלת בשל הפרוצדורה הארוכה המגנה על הפושע יותר משהיא מגנה על קורבנו התמים, ולכן יש צורך דחוף לעקוף את השיטה המשפטית באמצעי חד ומהיר. עם זאת, וכדי שהמעצר המנהלי ייתפס כלגיטימי, חשוב שייגזר על פושעים על ידי ועדה המורכבת מאנשי מודיעין משטרתי, פרקליטות וקרימינולוגים, עם מתן זכות ערעור בפני שופט. אנשי המודיעין של המשטרה ירגישו חופשיים לחשוף את המידע שבידיהם בפני ועדה סגורה, יותר מבפני הפושעים ופרקליטיהם בבית המשפט.
הפרוצדורה המהירה תאפשר לנטרל את הפושע מסביבתו, תנתק אותו מהסובבים אותו ומהסרים למשמעתו, ותאפשר לאחרים להתלונן נגדו ולהפלילו. מעצר לשישה חודשים של קבוצת פשע שלמה תקל על החוקרים למצוא בקרבה עדי מדינה.
ניתן לקבוע שאמצעי זה יינקט במהלך תקופה זמנית של שלוש שנים, לדוגמא, ויעילותו תיבחן בסיומה.
ואם כבר בכך עסקינן, ניתן גם לקבוע שמעצר מנהלי לגבר אלים עדיף, מידתי ומוסרי יותר מהטלת "עונש" מעצר על אשתו המוכה וילדיה במעון לנשים מוכות או בקבר. אשה מוכה, גם אם אינה נרצחת היא כמו מתה, כי חייה אינם חיים. לכן רצח אשה על ידי עבריין בחוף הוא כמו רצח אשה על ידי בן זוג אלים. וגם אם היא חיה מבחינה קלינית, היא נמצאת במצב של מוות מנטלי.
גם מעצר מנהלי לנהגים עבריינים מועדים טוב, מידתי ומוסרי יותר מהטלת עונש מוות על קורבנותיהם התמימים שנקלעו לקרבתם בכביש. עברייני תנועה כבדים ומועדים הם רוצחים לכל דבר ועניין, בעיקר כשהם נוהגים במשאית.
מעצר שכזה יתבצע כמובן לא רק על דעת שוטר שעבר במקרה בסביבה, אלא על פי החלטת גוף סטטוטורי, מקצועי והגון שאינו כבול בכבלי הפרוצדורה המשפטית המסורבלת. החוק מאפשר זאת כבר היום. לא, אתמול. צריך רק החלטה להפעילו.
זכותנו, האזרחים התמימים ושומרי החוק לרחוץ בים, לחיות בבית ולחזור בשלום מנסיעה, גוברת על זכותם של פושעים, אלימים ועברייני תנועה מועדים לעשות לנו את המוות.
ד"ר מרדכי קידר, המחלקה לערבית ומרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר-אילן
