הילדים רבים כל היום? צאו איתם לשייט

"בים", מספר פאבי. "חוזרים למבנה הפטריאכלי הישן של משפחה. אני המפקד וכולם צריכים לעשות מה שאני אומר להם", הוא צוחק. "הילדים יודעים שבים אי אפשר להגיד 'לא מתחשק לי', או 'אחר כך'. יש לי תפקיד מוגדר בחוק וכולם חייבים להישמע. ממש לא כמו על היבשה".

אבא פאבי הוא לא היחיד במשפחת וידבסקי שמאוד אוהב את הים. מדובר בתחביב משפחתי ובאהבה שחוצה גלים וגילאים כי לא רק פאבי הסקיפר, ואמא דליה – בעניין, אלא גם כל חמשת הילדים: מור (19), תומר (17), מתן (13), רועי (11) ואיתי (3).

 משפחת וידבסקי. צילום: אריה

"יש משהו קסום בים"

"כבר לפני עשר שנים יצאנו לחופשה ראשונה שהייתה שייט בסירה בנהרות באנגליה", מספר פאבי. "הילדים ממש התלהבו וביקשו עוד פעם. חזרנו על אותה מתכונת והיה פשוט נהדר. החלטנו שהפעם הבאה תהיה בים. מאחר והיה ברור שצריך סקיפר, כלומר, מישהו שידע להשיט את היאכטה, התגייסתי למשימה וסיימתי את הקורס בשיא-גל. לפני שנה יצאנו כל המשפחה לשייט בקרואטייה. כחלק מהאימונים אנחנו מפליגים הרבה לאורך חופי הארץ, בעיקר בסופי שבוע".

השהייה הממושכת ביאכטה קטנה, הוא מספר, דווקא לא מעלה את כמות החיכוכים. "זה אחד הקסמים. למרות שמדובר במרחב קטן, אנחנו מסתדרים ואפילו לא עורכים תורנויות או חלוקת תפקידים מוגדרת. פשוט כל אחד נותן את מה שהוא יכול וצריך. "יש משהו קסום בים שמכניס את כולם לרוגע. אין תחושה של שיעמום, למרות שברור שאין טלוויזיה ובניגוד לנסיעות באוטו אף אחד לא שואל 'אבא, מתי מגיעים?' לפעמים אנחנו שטים ללא מטרה לאורך החופים, בלי יעד מוגדר".

רועי אומר שהוא לא היה מחליף את השייט אפילו לא תמורת ביקור ביורודיסני. "בעיני זה 'לוקח' הרבה דברים", הוא אומר. הכי הוא אוהב לעלות אחרון ולשחרר את החבלים או "לעמוד על התורן ולצפות על סירות אחרות". ואם יש בחילה? "אני פשוט יורד למטה וזה עובר. בדרך כלל זה כיף כשהסירה קופצת, כשיש גלים לא גדולים".

 תומר מותח מפרש. צילום: מתן וידבסקי

חייבים לשתף פעולה

גם מור אומרת שבים לא רבים יותר מכרגיל. "מי שרגיל למשפחות גדולות, יסתדר גם ביבשה וגם בים". מור סיימה גם קורס צלילה כחלק מהאהבה שלה לספורט הימי. אמא דליה אומרת שלא צריך להיבהל מכך שרמת החיכוך המשפחתית יותר גבוהה. "נכון, זה אינטנסיבי, אבל כשנוסעים ברכב - זה גם צפוף. בפעם הקודמת שגמרנו את השייט, היינו מתוכננים להמשיך לטייל. פתאום הרגשנו שלא בא לנו להמשיך עוד וגם לא רצינו לישון פתאום בחדרים נפרדים כי היה כל כך מוצלח להיות ביחד".

"השייט", אומרת דליה. "משול לחיי משפחה רגילים: פעם למעלה - פעם למטה. אף פעם לא משעמם, אבל חשוב לשתף את הילדים, לתת להם לקבוע מסלולים ולקחת חלק בתפעול של כלי השייט. זה נותן להם "המון עוצמה ותחושת לכידות שכולם שותפים - ביחד".

ומה עושה אבא פאבי כשאין לאן לברוח? "עסוק בתמרונים", הוא צוחק. לשאלה אם מדובר בספורט לעשירים, הוא משיב ש"בכלל לא! חופשה משפחתית מאורגנת כזו לא יוצאת יקרה הרבה יותר מחופשה אחרת ל-7 נפשות. ובעיני לשבוע אחד כזה על הים יש חשיבות גדולה לעיצוב המשפחה, להיררכיה ושיעור חשוב באיך מסתדרים ביחד, איך מתקשרים. כשאין טלוויזיה חייבים לדבר, לקחת חלק בעבודת הצוות. זה פועל על כולם כמו קסם ומצדיק את המאמץ".

גם לכם מתחשק?

• משפחה שרוצה להנות משייט לא חייבת לרכוש יאכטה משפחתית. אפשר גם לצאת לשייט משפחתי מודרך, אפילו לכמה שעות קצרות. משפחות שמוכנות לשלם ולהשקיע יכולות לטעום את הים מהכיוון הזה.

• יש דרכים רבות לנצל את הים לפעילות ספורטיבית משפחתית. החול והמים הם תפאורה מושלמת לפעילות משותפת במשחקי כדור על החוף ובמים.

• מי שבכל זאת רוצה לשוט - יכול להתחיל מסירות קטנות בפארק הלאומי, בגני יהושוע או ברעננה - סירות פדלים או סירות משוטים. בחרו בשעות לא חמות והרימו עוגן.

• מיטיבי שייט יכולים לנפח סירת גומי גדולה, להצטייד במשוטים, להלביש את הילדים בחליפת הצלה ולצאת לשוט מעל המדוזות עד לשובר הגלים הקרוב. חופים מומלצים לשייט בסירות גומי הם טנטורה-חוף דור.

• כדי לראות דגים - אפשר להצטייד בחכות ופתיונות קטנים, ללכת לחוף הים או לבקר באחד האתרים שמציעים בריכות דייג, ביוקנעם או במעגן מיכאל. השקט שבו מחכים עד שהדגים יגיעו, הוא שיעור חשוב בהמתנה, גם אם בסוף החכה יוצאת ריקה.