פרויקט חפירות משותף לאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת היידלברג שבגרמניה, העלה ממצאים המעידים על התיישבות מבוססת באזור רמת רחל, למן סוף תקופת בית ראשון ועד לתקופה המוסלמית. החוקרים סבורים כי בתקופת הבית הראשון והשני, היווה המקום מרכז אדמיניסטרטיבי לכל אזור יהודה, וכי גם לאחר מכן התקיים באתר ישוב מרכזי ומבוסס. באתר נמצאו חותמים הנושאים את שמותיהם של שליטים המוכרים לנו מן המקורות, מצבורים של מטבעות כסף, ארמונות שלטון ובתי מרחץ.
"מדובר במרכז העירוני המפואר ביותר ביהודה. יותר מפואר מכל אתר שנתגלה באזור ירושלים או שפלת יהודה" אמר פרופ' עודד ליפשיץ, ארכיאולוג וחוקר תקופת המקרא מאוניברסיטת תל אביב. ליפשיץ מנהל את החפירות בצוותא עם התיאולוג פרופ' מנפרד אומינג מאוניברסיטת היידלברג.
הממצאים באתר מגוונים ומשתייכים לתקופות שונות. המוקדמים ביותר הם מתקופת בית ראשון, אז החלה ההתיישבות במקום. "ישוב יהודי התקיים במקום החל מסוף המאה ה- 8 לפני הספירה" הסביר ליפשיץ, "באותה תקופה החל השעבוד של יהודה לממלכת אשור ומשום כך אנו סבורים שהאתר ברמת רחל הוא מרכז אדמיניסטרטיבי של שלטון אימפריאלי, מקום בו אספו את המיסים והעבירו אותם לשלטון הזר".
לאחר חורבן בית ראשון פסקה ההתיישבות במקום והתחדשה בימי שיבת ציון (516 לפנה"ס). מתקופה זו נמצאו באתר חותמים הנושאים את שמם של השליטים היהודים של האזור. ממצאים בולטים מתקופת הבית השני, כוללים גם מטמון של מטבעות, מאותו סוג בו נעשה שימוש לתשלום "מס מחצית השקל" בבית המקדש.
חותם מהמאה ה- 6 לפנה"ס, הנושא את שמו של יהוד יהועזר פחוא (צילום: פרופ' עודד ליפשיץ')
"לא ברור מהממצאים, אם הישוב היהודי חרב אחרי חורבן ירושלים (70 לספירה) או במהלך מרד בר- כוכבא (132 – 136 לספירה)" אמר ליפשיץ. "על כל
פנים, חורבן הישוב היהודי לא הביא להפסקת ההתיישבות באתר. את תושביו היהודים ירשו מהגרים רומאים, שהשאירו אחריהם שרידים של בית מרחץ ווילה מפוארת". שריד מעניין מתקופה זו הוא ארון קבורה מעופרת, בו נמצאו עצמותיה של ילדה בת כשנתיים, שהונחה בארונות כשהיא עונדת תכשיטים יקרים. החוקרים משערים כי הארון הוכן לקראת שליחתו לקבורה ברומא, מנהג מקובל אצל האצולה הרומאית בפרובינציות, אך מסיבה לא ברורה נותר ברמת רחל.
ארון הקבורה שנמצא ברמת רחל (צילום: פרופ' עודד ליפשיץ)
הממצאים מהתקופות השונות מעורבבים זה בזה מפני שלאורך הדורות נעשה שימוש חוזר בחומרים, תופעה המוכרת היטב לארכיאולוגים. מתיישבים חדשים באתר השתמשו באבנים מחורבות בתיהם של קודמיהם שנטשו, על מנת לבנות מהם בתים חדשים. עקב כך, משקיעים החוקרים זמן ומאמץ רב בזיהוי כל פריט ושיוכו לתקופה בה יוצר. עלה בידם לשרטט את מתארו של כפר גדול מהתקופה הביזנטית ובו כנסייה עתיקה.
במהלך המאה ה- 11, בתקופת השלטון המוסלמי, ננטש המקום. המניעים לנטישתו לא ברורים ומהממצאים עולה כי גם בתקופה המוסלמית ישבו ברמת רחל בעלי הון ושררה. באתר נמצאו שרידיו של בית חווה רחב מידות מהתקופה העבאסית (מאות 8 – 13 לספירה) ובו פריטים המעידים על עושר רב וקידמה תרבותית. ממצא אחד בולט בייחודו והוא כלי קרמיקה שיוצר בסין במאה ה- 11.
האתר הארכיאולוגי ברמת רחל היה בלתי מוכר עד שנת 1954, אך עוד לפני חשיפתו הסיקו ארכיאולוגים, מקריאה במקורות, כי ישנם ממצאים בעלי ערך ליד הקיבוץ, שהוקם על ידי אנשי גדוד העבודה ב- 1926. ב- 1954 הגיע למקום הארכיאולוג הישראלי יוחנן אהרוני, בעקבות החלטתם של חברי הקיבוץ לחפור מאגר מים. אהרוני נתבקש לבדוק את האזור בו תכנן הקיבוץ לחפור, על מנת לוודא שאין בו אוצרות ארכיאולוגים שיושמדו בעבודות החפירה, וגילה את הממצאים הראשונים.
פרויקט החפירות הנוכחי הוא פרי שיתוף הפעולה בין אוניברסיטת תל אביב לבין המכון התיאולוגי בהיידלברג. בחפירות משתתפים יותר מ- 100 מתנדבים ממדינות שונות. "מה שחשוב לי לא פחות מהגילויים הארכיאולוגיים" אומר ליפשיץ, "הוא העבודה המשותפת של סטודנטים ישראליים עם סטודנטים גרמנים וסטודנטים ממדינות אחרות. נמצאים כאן יותר מ- 40 מתנדבים מגרמניה, הם עובדים יחד עם הישראלים, חוקרים יחד איתם, נוצרות חברויות והם אפילו ביקרו יחד ב'יד ושם'. זה מלהיב אותי לא פחות מאשר החפירה עצמה".
אתר החפירות ברמת רחל פתוח לציבור הרחב ללא תשלום.
