ארה"ב: רק בת 14, דניאל הנכה מתה מהזנחה
כתבי אישום הוגשו השבוע נגד המעורבים במות הנערה: האם שאף לא נגעה בה וגידלה אותה בתנאי חזירים, האב שנטש אותה עם האם המתעללת, העובדים הסוציאליים שזייפו ביקורים בבית המשפחה והרשויות שהתעלמו מכל הפרשה. לדניאל זה כבר לא יעזור. במשקל 19 קילו, מצחינה, מורעבת ומתחננת למים, ניתן רק לקוות שהמוות העניק לה מנוחה
ימים שלמים, בטרם מתה דניאל קלי בחדר מצחין וחסר אוויר, מחניק מחום באחד מגלי השרב של אמצע הקיץ, הנערה המרותקת למיטתה התחננה לקבל משהו לשתות. בסוף, יכלו שפתיה לבטא רק מילה אחת - מים.
דניאל, שסבלה משיתוק מוחין, לא הייתה מסוגל לעזור לעצמה. היא מתה מתת-תזונה ומרימות ושרצים שאיכלו את גופה. לבדה היא מתה. מוטלת על מזרון רקוב בבית הוריה. היא הייתה בת 14, אך שקלה בסך הכול 19 קילוגרמים.
סיוט ההרעבה והזיהום שהרג את דניאל, בעודה תחת השגחת שירותי הרווחה בפילדלפיה, מתואר ב-258 עמודי דו"ח המושבעים שפורסמו השבוע. תשעה בני אדם הואשמו במותה האכזרי, בהם הוריה, ארבעה עובדים סוציאליים ושלושה מחברי המשפחה.
בדו"ח מתואר כי האם, אנדריאה קלי, התביישה בבתה הנכה ולא הסכימה לגעת בה, לטייל איתה בפומבי, להחליף את חיתוליה או לוודא שהיא מקבלת מספיק נוזלים. האב, שגם שמו דניאל ובעבר היה בעל המשמורת על בתו, מתואר בדו"ח כמי שכלל לא מעוניין לגדל את הנערה. שירותי הרווחה במקום מגוריהם מואשמים ב"אי-אכפתיות ואדישות".
"זו הייתה האדישות שסייעה להרוג את דניאל קלי", אמרה התובעת המחוזית הזועמת, לין אברהם. "איך יכול להיות דבר כזה?" תהתה. "הדו"ח אמור להרתיח את כל קהילת פילדלפיה, ולהוביל לשינויים מרחיקי לכת במחלקת שירותי הרווחה".
התעללות בחלש
ארה"ב: מפגרת הרה נרצחה בהתעללות ממושכת
AP
שתי נשים, שלושה נערים וילד נאשמים שלקחו תחת חסותם אשה בהריון, הלוקה בפיגור שכלי, והתעללו בה במשך חודשים ארוכים באמצעות הכאה שיטתית, צריבת עורה בדבק חם ושריפת בגדיה. מפקד המשטרה המקומית: "זו היתה דרך איטית, מזוויעה וטראגית למות"
הדו"ח על מותה של דניאל, באוגוסט 2006, מראה על עקומת הידרדרות מאז שנותיה הראשונות של דניאל, בהן שהתה באריזונה עם אביה וחברתו. היא אומנם הגיעה לכיתה לילדים עם צרכים מיוחדים רק באופן לא-רציף, אך מדיווחי בית הספר עולה כי היא הייתה תלמידה פעילה, "אחת מהתלמידות המתוקות ביותר בתוכנית". אך כבר אז נראו ניצני הזנחת הילדה, ומאז שאביה וחברתו נפרדו, בשנת 2001, היא לא ביקרה עוד בבית הספר.
קלי וילדיו עברו לפילדלפיה ב-2003. בסופו של דבר הוא ביקש מאשתו המנוכרת לעבור לגור עמם, למרות שלה היו ילדים נוספים, ולמרות שידע שהיא לא מסוגלת לטפל בדניאל. זמן-מה לאחר מכן הוא עזב את הבית והותיר את אנדריאה לבדה עם הילדים. "היה לו ברור מאוד מהן השלכות עזיבתו על ביטחונה ורווחתה של בתו", נכתב בדו"ח, "אבל לא היה לו אכפת".
זיופים ברווחה
שירותי הרווחה קיבלו לפחות חמישה דיווחים לפיהם דניאל הוזנחה בין השנים 2003 ל-2005. כל הדיווחים מתארים "ילדה חסרת אונים, מושלכת ללא השגחה, פרועה ומלוכלכת, בתוך טיולון קטן, מלא בשתן וצואה". בדו"ח חבר המושבעים נכתב כי האם התעלמה מכל צרחותיה של הילדה. גלגלי הטיולון, ששימש ככיסא גלגלים, ככל הנראה מעולם לא התגלגלו במדרכות שמחוץ לבית.עובד הרווחה דנה פוינדקסטר, שמונה לבדיקת הפרשה, התעלם אף היא מדניאל, נטען בדו"ח. פוינדקסטר, שכבר הושעה בעבר מתפקידו לאחר שתינוק בן שלושה שבועות מת תחת פיקוחו בשנת 2002, "המשיך בהתנהלות המזניחה, הרשלנית והמסוכנת, גם לאחר שמונה לטפל במקרה של דניאל", נכתב בדו"ח. פוינדקסטר לא מילא אף דו"ח בפרשה.
בסופו של דבר זכתה המשפחה לסיוע מסוכנות פרטית ב-2005. עובד הסיוע, ג'וליוס מוראי, נדרש לבקר בבית המשפחה פעמיים בשבוע, אך הרשויות סבורות כי הוא הגיע למקום רק פעם אחת – על-מנת להחתים את האם על טפסים ישנים המאשרים כי ביצע את עבודתו.
מדו"ח המושבעים עולה כי לאורה סומרר, עובדת סוציאלית עירונית, נכשלה במשימתה לוודא מה היו פעולות הסוכנות הפרטית, כאשר חודשים לאחר מכן דניאל עדיין לא הייתה רשומה בבית ספר ולא קיבלה שום טיפול רפואי. עוד עולה מהדו"ח כי לאחר מותה של דניאל, מנהלת הסוכנות, מיקל קאמובקה, ערכה במשרדה "חגיגת זיוף", במהלכה עובדיה "זייפו כמעט שנה של דו"חות על התקדמות הטיפול בילדה".
"האם רצתה שבתה הנכה תמות"
עם זאת, הרשויות תולות את האשמה המרכזית למותה של דניאל באמהּ. שאר ילדיה הוצאו מחזקתה והועברו למשפחות אומנות. לפי הדו"ח, אמהּ של אנדריאה, דודה, חבריה ואפילו שניים מילדיה, ניסו להתעמת עמה בנוגע לבריאותה המתדרדרת של דניאל. בתגובה, שיקרה אנדריאה ואמרה כי תקרא לעזרה. במקרים אחרים גירשה את מבקריה מהבית.באותו הזמן, נכתב, אנדריאה בילתה עם חבריה, נכחה בחוגים שונים וגידלה את ילדיה האחרים. "ההתנהגות הזו מוכיחה שאנדריאה קלי לא רק הניחה לדניאל למות, ייתכן שהיא אפילו רצתה שבתה הנכה תמות".
כאשר אמבולנס נענה לקריאת חירום שהתקבלה ב-4 באוגוסט 2006, והגיע לבית המשפחה, דניאל כבר הייתה מתה במשך שעות ספורות. לדברי הרשויות, היא הייתה כל-כך מצומקת, שנראתה כמו קורבן במחנה ריכוז. היא שכבה על המזרון המזוהם במשך זמן כה רב, שמתאר גופה נותר עליו גם לאחר שנלקחה גופתה.
לפנייה לכתב/ת 
(אילוסטרציה)
צילום: index open
מומלצים
