אני בן 64, וזה כמעט 30 שנה לוקח כדורים לאיזון הסוכרת. כעת הסוכרת מאוזנת. זה כעשר שנים אני סובל מבעיות זיקפה. לפני כארבע שנים התחלתי להזריק לצורך השגת זיקפה. במשך יותר משנה, מאז שהפסקתי להזריק, אין כל סימן לחשק מיני. ליתר דיוק, לרצות אני רוצה, אבל האין אונות היא מוחלטת. גם כמות השפיכה ירדה פלאים לעומת העבר. האם יש אמצעים סבירים שניתן לשפר את המצב? האם לבקש מהרופא שירשום טסטוסטרון?
יש שני נתונים שנדרש להתייחס אליהם כדי להבין מה גורם את התופעות שהזכרת, ולפיכך יש שתי תשובות לשאלתך.
בעיות זיקפה אצל סוכרתיים:
לגבי הסוכרת, אם המחלה לא מאוזנת היא יכולה לפגוע גם בכלי הדם וגם בעצבים, ואלו שני גורמים שיכולים בהחלט לפגוע בזיקפה. אבל לפני שהם פוגעים בזיקפה הם כבר
פוגעים בריאות או בכליות, מפני שכלי הדם המעורבים בתפקודים האלו עוד יותר קטנים מכלי הדם של הפין. זאת אומרת שאם אינך סובל מבעיות בתפקודים האלו, אני לא חושב שהסוכרת היא באמת הגורם העיקרי לבעיות הזיקפה שאתה מתאר. בכול מקרה אפשר לבדוק ולשלול את ההשפעה של הסוכרת ע"י בדיקות רפואיות כגון דופלר של הפין ובדיקה של התחושות בפין.
לפעמים מה שפוגע בזיקפה אצל פציינטים סוכרתיים אינה המחלה עצמה אלא התרופות שנרשמות להורדת רמת הכולסטרול ולהורדת לחץ הדם. כדאי לפנות לרופא המטפל שלך כדי לברר את הנקודות האלו. לסוכרת עצמה אין השפעה ישירה על כמות הזרע או על החשק המיני.
במקרה של בעיות זיקפה אצל פציינטים סוכרתיים נדיר שמתחילים טיפול ע"י זריקות של PGE1. בדרך כלל מעדיפים להתחיל טיפול ע"י תרופות ממשפחת PDE5 כגון ויאגרה, סיאליס או לוויטרה. המחקרים הראו שלסיאליס יש תוצאות יותר טובות באוכלוסיה זו.
אם זה לא פותר את הבעיה אני ממליץ לברר אם יש מחסור בטסטוסטרון חופשי ולהוסיף בהחלט תוספת של טסטוסטרון. בתנאי, כמובן, שאין חשד לסרטן פרוסטטה אצל הפציינט.
רק אם טיפול זה לא נותן תוצאות, אז עוברים לזריקות, שהן בהחלט טיפול יותר כבד ופחות טבעי.
בעיות זיקפה אחרי גיל 50:
החלק השני של תשובתי מתייחס לגילך ולבעיות זיקפה אצל גברים מעל גיל 50. כלומר, תופעות הקשורות לגיל המעבר של הגבר. טענתך שכמות הזרע ירדה גם מתאימה לתסמונת הזו. אסור להתעלם גם מהצד הנפשי של בעיות הזיקפה, שגורמות מצוקה ומחמירות את המצב. גם העובדה שהיתה ירידה בתדירות של יחסי המין שלך אינה תורמת לבריאות מינית.
מעל גיל 50 יכולים להופיע אצל הגבר שינויים פיזיים ומיניים, שאם לא מכירים אותם יכולים להדאיג: ירידה בכוח הפיזי, ירידה בתאבון המיני וביכולות המיניות, זיקפה שמתקשה להופיע, זיקפת בוקר שנעלמת, עצבנות, דיכאון קל, הפרעות שינה. הסימנים האלו קשורים לשינויים הורמונליים, הכוללים בעיקר ירידה ברמה של הטסטוסטרון החופשי.
כל הסימנים האלו הפיכים, עם הטיפול המתאים. דעה קדומה נפוצה גורסת שאין מה לעשות. הגישה הזו מוטעית. ניתן בהחלט לטפל בבעיות גיל המעבר בקרב גברים, בדיוק כפי שמטפלים בבעיה המקבילה אצל הנשים. הבעיה פתירה לחלוטין. הגברים שמגיעים לייעוץ מלאי ספקות, ולרוב המומים מהתוצאות, שמחזירות אותם כמה שנים אחורה. הטיפול פשוט ביותר וכולל מספר מרכיבים:
1. טיפול הורמונלי להשלמת רמות הטסטוסטרון, בזריקות או בג'ל. בצורה זמנית או לטווח יותר רחוק.
2. תמיכה נפשית: גברים רבים מאבדים את בטחונם העצמי והמיני ונכנסים לחרדת ביצוע.
חשוב לטפל בבעיה, כדי שלא להחמיר את הבעיות במיטה. לפעמים התמיכה יכולה גם לכלול טיפול בתרופות מהמשפחה של PDE5 כגון סיאליס, לוויטרה או וויאגרה, כדי להתגבר על חרדת הביצוע שנוספה לירידה ברמת הטסטוסטרון החופשי.
3. במקרים רבים מומלץ, אבל לא חובה, גם טיפול זוגי. הרבה פעמים גם בת הזוג מצויה בגיל המעבר, וכיוון שהיא חלק בלתי נפרד מההצלחה או הכישלון במיטה, צריך להקדיש תשומת לב גם לה.
במקרה שלך אני ממליץ לפנות לרופא סקסולוג, כדי שהבירור והטיפול ישלבו גם בדיקות דם וטיפול תרופתי, בנוסף לטיפול ההתנהגותי.
- ד"ר דניאל דריי הוא רופא סקסולוג ומטפל ביחידים ובזוגות. ניתן לשלוח שאלות למערכת,
אבל לצערנו אין אפשרות להשיב אישית לפונים.
