מירב שולחת גלויה מלונדון

נעים להכיר, מירב מאירי (צילומים: שי ומירב מאירי)

מה גורם לי להרגיש ישראלית? הדאגה התמידית למה שקורה בארץ, והחיבור הכמעט אבסולוטי ל-ynet. אין יום שאנחנו לא מתעדכנים בנעשה בארץ, ומשמשים נציגים פה בחברה שלנו לארצנו הקטנה בכל פעם שיש מהומות. וגם החבילות הענקיות שאנחנו מקבלים מההורים (שבהן, בין היתר, שמפו הוואי, במבה וביסלי, שום (כן, כן) והכי חשוב העוגיות של אמא), ואז לשתף את החברים מפה באוצר הנהדר הזה, מתוך ניסיון להסביר על המקום ממנו באתי.

הגאווה ששירתי בצבא, תמיד מאוד מתרשמים פה מהעובדה הזו, והרבה פעמים חושבים שהתפקיד שלי היה קרבי ממש כמו לוחמת בסירת מטכ"ל או משהו (כשהאמת רחוקה מאוד מכך), ואני די נהנית לא לתקן את הרושם הזה. הניסיון ליצור אווירה של חג בכל פעם שחג גדול מגיע, ולנסות קצת לשחזר את הנעשה בבית הוריי, ולהזמין חברים - גם ישראלים וגם מכאן.

סיטואציה מצחיקה שקרתה לי כישראלית בחו"ל: בתחילת הדרך עבדתי כמלצרית בבית קפה, ושם התוודעתי לראשונה לאוכל האנגלי (כן, יש חיה כזאת). גיליתי ש-Full English Breakfast יכולה אמנם לגרום להתקף לב מיידי לאדם ממוצע, בגלל כמות השומן האדירה שהיא מכילה, אבל היא גם נלחמת בהצלחה בתחושת הבחילה והסחרחורת (חמרמורת = hangover) אחרי לילה של שתייה מופרזת. יום אחד נגש אלי לקוח שביקש ביחד עם הארוחה שלו Black Pudding אני הייתי בטוחה שמדובר בקינוח בטעם שוקולד. ורק אחרי שהפכתי את המטבח ובעיקר את המקרר גיליתי שבכלל מדובר בסוג של נקניקיית חזיר. 

פריחת הדובדבן באביב

למה אני הכי מתגעגעת? מתגעגעת המון למשפחה ולחברים, הלב שלי נשאר בחלקו בישראל. אני מתגעגעת לאווירה המיוחדת של יום שישי אחר הצהרים, החגיגית משהו, המלווה בריחות נפלאים מהמטבח של אמי, לארוחת הערב המשפחתית בעקבותיה, שלמרות כל הרעש והבלגאן (יש לי עוד שני אחים ושתי אחיות ותשעה אחיינים ואחייניות) כל כך כיף לפגוש את כולם בסוף שבוע.

אני מתגעגעת לים, לשחות או סתם לטייל לאורך החוף, לחפש מציאות, ללכת לשוק לקנות ערימה של תפוזים ואז לחזור הביתה ולהכין מיץ תפוזים בכמויות. לטייל ברחבי הארץ עם חברים, ולהרגיש גאווה שהצלחתי לטפס על איזה הר מבלי להתעלף באמצע.

מה הייתי לוקחת איתי מכאן ומביאה לישראל? הייתי לוקחת את השקט והשלווה, ואני לא מדברת רק על השקט ברכבות ובאוטובוסים בלי הטלפונים הסוללריים או הצעקות (ולכן אפשר ממש להירדם טוב ברכבות), אלא גם על העובדה שהנסיכה דיאנה ממשיכה לתפוס כותרות בעיתונים גם עשר שנים אחרי מותה, כאילו אין משהו יותר בוער לסקר. 

הייתי לוקחת גם את הסבלנות והאדיבות. האדיבות לפתוח לי את הדלת ולחכות עד שאני אעבור (אולי בגלל שאני אישה), לתת זכות קדימה במעברים צרים, והיכולת המדהימה (אם כי לפעמים קצת מעוררת גיחוך) לעמוד בתורים ארוכים בשקט ובסבלנות, כשכל אחד עם העיתון או הספר שלו, או שהקופאי בסופר יחכה עד שכל אחד יסיים לארוז את הדברים שלו ורק אז יעבור ללקוח הבא. בנוסף המודעות החזקה שלהם לסביבה מעוררת קנאה. 

חמש המלצות על העיר שלי

לונדון היא עיר מדהימה. אין בה רגע דל, ותמיד אפשר למצוא בילוי שיתאים לכל כיס וכל רצון. אני ממליצה לפני הביקור לחקור קצת ולבדוק מה חדש (למשל באתר הזה). בלונדון באמת קשה לבחור רק חמש אטרקציות, ובכל זאת - האהובות עלי  ביותר:

1. קולטורה: לונדון היא בראש ובראשונה עיר של תרבות, והשפע של מוזיאונים, גלריות ומופעים הוא מסחרר. בתחילת שנות האלפיים החליטה הממשלה לפתוח את המוזיאונים הגדולים בעיר לקהל הרחב ללא תשלום (Natural History Museum, Science Museum, British Museum, National Gallery, Tate Museums, הם רק חלק קטן מהרשימה). ההחלטה הנפלאה הזו מאפשרת לכל אדם לראות וללמוד דברים חדשים בכל נושא שמעניין אותו (כך, בדרך לעבודה אני יכולה לקפוץ ולראות איזו יצירה של ליאונרדו דה וינצ'י).

לאחרונה גיליתי מוזיאון קטן ונפלא שנקרא Geffrye Museum. המוזיאון סוקר את הבתים האנגלים ב-400 השנים האחרונות, תוך התמקדות בסלון של המעמד הבינוני. נהדר כדי להבין מאיפה התפתח הטעם הכול כך כבד (לדעתי) של האנגלים, ואיך החיים השתנו עם התפתחות הטכנולוגיה. מומלץ לכל חובבי העיצוב, וגם למי שרוצה להבין קצת יותר את התרבות האנגלית.  

כל התרבות הזו, לגמרי בחינם. Natural History Museum

2. טבע עירוני: Hyde Park, Richmond Park, Regent’s park הם שלושה מהפארקים הגדולים בלונדון, ומשמשים כריאות הירוקות של העיר שיכולה להיות לפעמים צפופה ומחניקה. הפארקים הנפלאים הללו נמצאים ממש במרכז העיר והם פתרון מצוין למי שרוצה לנוח ולהירגע מעט. יש בהם אגמים מלאכותיים (ואפשר להאכיל ברבורים, אווזים וסנאים), ובימי שמש (זה קורה לפעמים פה) אפשר גם ללכת להשתזף בפארק.

פארק נפלא נוסף שנמצא קצת מחוץ ללונדון, קרוב לעיירה וינדזור הוא Windsor Great Park. כמו הרבה דברים בממלכה הזאת, גם הפארק שייך למלכה אליזבת, ובקצהו נמצאת אחת מהטירות שבהן היא מתגוררת Windsor Castle. טיול ליום אחד מחוץ לעיר יכול לכלול ביקור בפארק ובעיירה, המקסימה שעל גדות התמזה, ולכן גם מאוד מתויירת. חובבי בית המלוכה יכולים להיכנס לסיור בארמון המלכה ולגלות קצת על החיים המלכותיים כמו איפה המלכים השונים נהגו לאכול, לישון ועוד.

פארק וינדזור ומבט אל הארמון. טיול מומלץ מחוץ לעיר

4. שופינג: חנויות יד שנייה (Charity Shops: Oxfam, Cancer Research UK). אי אפשר לדבר על לונדון בלי לדבר על קניות בעיר הגדולה - אבל הפעם בלי רחוב אוקספורד, העמוס עד לעייפה בתיירים, כי העיר מציעה כל כך הרבה יותר מזה.  יד שנייה היא אופציה נהדרת לכל אלה שמחפשים מציאות, או כשרוצים לקנות בגדי מעצבים שלא עולים עשרות ומאות פאונדים. לא רק שעם קצת מזל אפשר למצוא דברים נהדרים (החל מבגדים, ספרים ומשחקים וכלה ברהיטים) שכל אחד עולה כמה פאונדים, הרי גם שבסופו של דבר הכסף הולך למטרות צדקה כמו חקר הסרטן, ילדים רעבים באפריקה. וזו גם דרך נהדרת למחזר דברים.

בילוי של שבת. Borough Market

5. ספורט: שבועיים של שיגעון בחודש יוני - טורניר הטניס בווימבלדון - חוויה לכל חובבי הספורט. ההתרגשות מתחילה כבר כשעומדים בתור (לא חשבתי שיכול להיות כל כך כיף לחכות שלוש שעות). הכל מאורגן היטב (למשל, בתחילת התור מקבלים כרטיס עם מספר וחוברת עם החוקים, כך שאי אפשר לשמור תור למישהו אחר, או אנשים יכולים להתפלח באמצע, אתה חייב לשלם במזומן כדי שהתור יזרום וכו'). כשמגיעים למשחק עצמו, אפשר לשבת כל כך קרוב למגרש וממש להרגיש את הכדור עף באוויר.

לכל הכתבות במדור "מדברים גלויות"

• גם אתם גרים בחו"ל ורוצים לשתף אותנו בחוויה? כתבו לנו!