איפה צילמתי את זה? מיקום תמונות עם GPS

יצאתם למסע מסביב העולם שבמהלכו צילמתם מאות, אולי אלפי, תמונות, אך מלבד המספרים הסידוריים שמייצרת המצלמה, כמו שם הקובץ או התאריך המוטבע בו, ומלבד הזיכרון המתעתע, אין לכם מידע נוסף לגבי המיקום המדויק שבו צילמתם כל תמונה.

קיטלוג התמונות במצלמה ובמחשב מתבצע כיום, כברירת מחדל, לפי התאריך שבו צולמו - עניין בעייתי למדי, במיוחד בעידן הדיגיטלי, שבו כולנו מצלמים בלי חשבון, כיוון שאין עוד צורך בפיתוח ואין הכרח בהעברה לתדפיסי נייר.

טכנולוגיה שפותחה לאחרונה צפויה לשנות את עולם הצילום הדיגיטלי והסלולרי: היא מאפשרת למכשירים בעלי מקלט GPS או שירותי מיקום פחות מדויקים (כמו מיקום המבוסס על נתוני רשתות הסלולר‭,(‬ לקטלג את התמונות בהתאם למיקום הגיאוגרפי שבו נלקחו.

עולם חדש

מדובר בתוכנה המקושרת למקלט ה‭,GPS-‬ שמנציח את מיקום המצלמה בכל רגע נתון, ומוסיף אותו לקובץ התמונה. מרגע השקת הטכנולוגיה החלו רוב אתרי התמונות הגדולים בעולם‬ לתמוך בה.

מלבד האפשרות לקיטלוג נוח של התמונות במחשב, נפתח כאן בפני הצלמים החובבים והמקצועיים עולם חדש, שהופך חוויות לעשירות יותר בזכות קישורן המיידי למקום שבו נחוו. כך, למשל, ניתן לשלב לינקים לתמונות בנקודות שונות על-פני מפות ‭Google Earth‬ ודומותיה או להתרשם מתמונות שצילמו אחרים באתרים מעניינים או לאורך מסלול אפשרי.

בעבר, בכדי לשתף חברים בחוויות טיול גדול שערכנו, היינו מזמינים אותם לצפות במקבץ תמונות (המהדרים היו בונים מצגת) המלווה בסיפורים ובזכרונות. כיום, בעולם ה‭,Web 2.0-‬ שבו מושם דגש מיוחד על חוויית השיתוף, הכול מתבצע און-ליין והמידע הנוסף שטומן בחובו התיוג הגיאוגרפי ‭(Geotagging)‬ מוסיף מימד חדש לצפייה בתמונות.

התבוננות במפה שבה מפוזרות תמונות בנקודות שבהן צולמו היא גם כלי רב חשיבות עבור מטיילים כבר בשלב תכנון הטיול: כך ניתן לקבל יותר ממושג על כל יעד, להעריך האם המרחק והמאמץ להגיע אליו כדאי, ולחסוך זמן יקר. האופציה החדשה הופכת את עולם המיפוי לכלי רב עוצמה.

עם זאת, הטכנולוגיה רחוקה מלהיות זמינה, בינתיים. הסיבה פשוטה: מעטים התנסו בה, כי עדיין אין מספיק מכשירים תומכים. בנוסף למצלמה, שנמצאת היום כמעט בכל מכשיר סלולרי, החלו רוב יצרניות הסלולר לצרף בשנה האחרונה רכיבי GPS מובנים לטלפונים (בחלקם האיכון מגיע מהרשת הסלולרית ללא צורך בלוויינים, פתרון פחות מדויק‭.(‬ בנוסף, לא מעט יצרניות של מצלמות דיגיטליות החליטו לצרף רכיב GPS לדגמי המצלמות היותר מתוחכמים ויקרים שלהם.

איך זה עובד?

במכשירים התומכים ב‭,Geotagging-‬ כל שעל המשתמש לעשות הוא לצלם. תהליך הקישור של התמונה עם הנתון המתקבל ב‭GPS-‬ מתבצע מאחורי הקלעים. הקובץ הגולמי שבו נשמרים נתוניה של כל תמונה, ‭,EXIF‬ כולל בדרך-כלל מידע רב: סוג ודגם המצלמה, תאריך ושעה, נתוני חשיפה, צמצם וכו‭.'‬ בתהליך ה- Geotagging מתווסף גם המיקום, שבנוי מקווי אורך ורוחב (נ.צ‭.(‬ אחרי העלאת הקבצים לרשת או למחשב האישי מומרות נקודות הציון למיקום פיזי על גבי מפה.

הבעיה שנתגלתה במהלך הניסויים הראשונים בטכנולוגיה היא, שמתכונת הנתונים שמספק ה‭GPS-‬ אינה אחידה, ומשתנה על-פי יצרן רכיב ה‭GPS-‬ הספציפי. לכן "תוכנת תרגום" ייחודית, שפועלת ברקע, אמורה לקבל את פרטי המיקום ברגע שבו נלקחה התמונה, לתרגם אותם כראוי ביחס לשעת הצילום ולהוסיף לקובץ התמונה. התהליך כולו מתבצע במהירות, אך הוא מורכב למדי וכולל זיהוי, העתקה והדבקת הנתון.

בעבר, אגב, מי שהיה מעוניין בשילוב בין מידע מיקום לתמונה נדרש להעביר למחשב את נתוני מקלט ה‭GPS-‬ יחד עם קובץ התמונה, וזה היה "משדך" ביניהם, בעזרתה האדיבה של תוכנה ייחודית.

ההתפתחות הטכנולוגית הזו תספק אומנם זווית חדשה לחוויית הצילום, אך אין טוב בלי רע: שילוב רכיבי GPS במצלמות ובסלולריים עלול להביא לעליית מחירים ולפגוע בזמן העבודה של הסוללה.