הבוס של המטאל

כזמר, פרפורמר, כותב, מגיש תוכנית רדיו, טייס, סופר, תסריטאי או היסטוריון - ברוס דיקנסון היה ועודנו אחד הסמלים הגדולים והמוערכים ביותר בהיסטוריה של הרוק הכבד. לפני 27 שנים הוא הצטרף ל"איירון מיידן"הבריטית, שזכתה להצלחה בינלאומית ונגעה במאות מיליוני מעריצים. היום (ה'), ה-7 באוגוסט, פול ברוס דיקנסון חוגג יובל. לכבוד המאורע, אנחנו נזכרים ברגעים קטנים וגדולים בחיים של אחת האושיות הכובשות ביותר בעולם המוזיקה. מזל טוב ברוס.

"איירון מיידן", 1985. דיקנסון במרכז (צילומים: גטי אימאג')

בראיון טלוויזיוני משנת 90' נשאל דיקנסון מה החלומות שלו לעשר השנים הקרובות. דיקנסון ענה, "להיות אסטרונאוט, לקנות צוללת, ללמוד לטוס, להיות בעלים של תחנת רכבת, ליצור עוד כמה אלבומי סולו, לכתוב עוד ספרים, לעשות ילדים, להישאר עם אותה האישה, להוציא עוד אלבומים עם "איירון מיידן", אולי לעשות סרט עם "איירון מיידן", אולי לביים כמה קליפים ולהתעסק בהפקה. את חושבת שזה מספיק?", שאל את המראיינת, "אולי כדאי לתחום את זה בעשרים שנה?". לא היה צורך. תוך 18 שנה הוא הצליח להגשים את רוב החלומות שלו.

דיקנסון על הבמה עם סטיב האריס. ברזיל, 1985

באוגוסט 84' פתחה איירון מיידן בסיבוב ההופעות "World Slavery Tour". הסיבוב הבינלאומי נמשך עד יולי 85' והיה אחד מסיבובי הרוק הגדולים ביותר בהיסטוריה, שגרר אחריו כותרות בכל העולם. הלהקה עברה באירופה, ארצות הברית, יפן, קנדה, אוסטרליה וברזיל, שם הופיעה בפסטיבל "Rock in Rio" ומשם גם לקוחה התמונה לעיל. באותו סיבוב הוקלט אלבום ההופעה החיה המפורסם של הלהקה, "Live After Death", שיצא באוקטובר 85' וזכה לאהדה ענקית. יכול להיות שסוד ההצלחה של הלהקה נבע דווקא מהרגלי השתיה של דיקנסון, שהודה: "בכמה מההופעות הכי טובות בחיים שלי היה לי הנגאובר נוראי".

דיקנסון עם חבריו ללהקה בטקס פרסי "Ivor Novello" מאי 2001, לונדון

עשרים שנה לאחר שהצטרף דיקנסון ל"איירון מיידן", הוא זכה יחד איתה בפרס מפעל חיים של פרסי "Ivor Novello". בטקס הבריטי מוענקים פרסים ליוצרים, כותבי שירים ומלחינים והוא מחולק מאז שנת 55' על ידי האקדמיה הבריטית של כותבים ומלחינים. כאן בתמונה, דיקנסון, בחולצה פרחונית, מחזיק בידו את הפסלון על הבמה.

דיקנסון עם רוב הלפרוד, מרץ 2006, לונדון

שתי אגדות בפריים אחד: דיקנסון עושה פרצוף למצלמה ולשמאלו רוב הלפורד, הזמר האגדי של להקת המטאל "Judas Priest". במשך שנים רבות חכמים התווכחו מיהו זמר המטאל הטוב ביותר בהיסטוריה, דיקנסון או הלפורד. מעניין כי אחת ההשפעות הגדולות על דיקנסון, הייתה הלפורד, שהחל את דרכו עם "ג'ודאס פריסט" עוד בשנות השבעים. כאן הם מצולמים בלילה החמישי של סדרת קונצרטים בהשתתפות ג'ודאס פריסט שנערכה ברויאל אלברט הול בלונדון ומטרתה הייתה לגייס תרומות לנערים ונערות חולי סרטן.

פסטיבל הסרטים בקאן, 2008

דיקנסון (שבתמונה למעלה דומה שתי טיפות מים לשחקן הארווי קייטל), חובק את השחקניות לוסי קודן ואזמה ביאנקו בפסטיבל הסרטים המפואר בקאן, לפני כשלושה חודשים. דיקנסון הצטרף לתעשיית הסרטים כשכתב את התסריט לסרט האימה הביזארי "Chemical Wedding". הסרט מגיע בעקבות אלבום הסולו של דיקנסון באותו השם, שיצא ב-98'. לדיקנסון אף הופעת אורח קטנה בסרט ובראיונות הוא סיפר שהוא חושב שמגיע למעריצים של "איירון מיידן" לראות את שם הלהקה מתברג בז'אנרים אחרים. את הסרט יצר דיקנסון עם ג'וליאן דויאל, שבעברו ערך את סרטי "מונטי פייטון". הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל ב-17 במאי.

לסיום, אי אפשר להיזכר בכמה רגעים עדכניים מבלי לחשוב על ביקורו של דיקנסון בישראל בשנה שעברה. לא הרבה הבחינו בטייס שהביא לישראל את קבוצת "גלאזגו ריינג'רס" למשחקה נגד הפועל תל-אביב. דיקנסון, טייס מוסמך, ביקש אז במיוחד להטיס את הקבוצה לישראל במטוס ה-757. הוא שהה במלון בתל-אביב זמן לא רב והטיס את הקבוצה חזרה הביתה.

• בקרו בעמוד המייספייס של זירת המטאל