שתף קטע נבחר

רלף, אוהב אותך לעד

"רלף קליין היה ווינר בכל מקום בו אימן וכך נלחם בגבורה גם במחלת הסרטן, אבל הוא ידע שהגיע הסוף. אתמול נפרדתי ממנו בבית החולים ויצאתי עם דמעות בעיניים. המחשבות והרגשות עברו בינינו כמו בין אב לבנו ואינני מעכל שעליי לדבר עליו בלשון עבר". גדול כדורסלני ישראל, מיקי ברקוביץ', נפרד בכאב

לשמחתי, התמזל מזלי להיות שותף להישגים הגדולים של רלף קליין בכדורסל, אבל את הפגישות הפגישות האחרונות שלי עמו - לעולם לא אשכח. לפני עשרה ימים ביקרתי אותו בביתו באבן יהודה. ישבנו יחד, צפינו בקלטות מהעבר, החלפנו חוויות ונזכרנו ברגעים היפים. גם האוהד אילן 'השועל' היה איתנו ויצאתי מביתו של רלף בהרגשה טובה, שעשינו לו טוב על הלב. אלא שרלף שידר לי בעיניים שהמחלה מקשה עליו.

 

פרידה מאלוף

 

ביקרתי את רלף בבית החולים, לאחר שאושפז במצב קשה. ראיתי שהוא נלחם במחלה ושהוא לקראת הסוף. אתמול, מתוך הרגשה פנימית, הלכתי לבקר אותו ולהיפרד ממנו. יצאתי מהחדר עם דמעות בעיניים וידעתי שזו הפעם האחרונה שאראה אותו. שוחחתי עם אשתו רותי, שיתפתי אותה ברגשותיי וגם אמרתי למשפחתי שזו הפרידה האחרונה.


רלף ומיקי בתמונה המשותפת האחרונה. כמו אב ובנו (צילום: אלי אלגרט)

 

רלף, מבחינתי, הוא מורשת הכדורסל הישראלי. על ברכיו גדלו גדולי השחקנים ועל ברכיו ומורשתו נבנתה מכבי תל אביב, שפרצה לגדולה ב-1977 תחת שרביטו. למזלי, הוא לקח אותי כילד מוכשר בנוער של מכבי ולימד אותי את כל רזי הכדורסל. הוא הרביץ בי את תורת המשחק והפך אותי למקצוען. רלף הקים מורשת של כדורסל שבנתה את ההיסטוריה הכדורסל הישראלי.

 

במגרש וגם מחוצה לו, רלף לא היה צריך לדבר איתי כדי להעביר לי מסר. המחשבות והרגשות שלנו עברו כמו בין אב לבן. דרכינו הצטלבו כבר כשהייתי בן 16 ורלף לקח אותי למחנה האימון הראשון בווינגייט. הגענו ביחד למקום הרביעי באליפות אירופה לנוער בזאדאר ב-1972, זכינו במדליית הכסף באליפות אירופה לאומות בטורינו 1979 והבאנו את גביע אירופה הראשון לתל אביב ב-1977.


רלף וארואסטי בנבחרת. הישג השיא של ישראל בכל הזמנים (צילום: AFP)

 

לכל אורך השנים ובכל המסגרות שאימן, רלף היה ווינר. הוא היה ווינר גם במלחמה הקשה מול מחלת הסרטן, עמה התמודד במשך חמש שנים כגיבור - אבל לאחרונה הוא כבר ידע שהגיע הסוף.

 

אני שמח שחוג האוהדים של מכבי תל אביב עשה לרלף מסיבת הוקרה לפני חודשיים. גדולי הספורטאים הגיעו וראיתי איך רלף פורח ומרגיש שחזר לקדמת הבמה. אני מכיר את רלף קרוב ל-40 שנים, וכשראה את האנשים והתקשורת שם - זה עשה לו טוב. שמחתי לראות אותו מחייך ומחבק את כולם. זו ללא ספק היתה מסיבת הפרידה הכי גדולה שעשו לאדם במדינת ישראל.

 

קשה לי לדבר על רלף בלשון עבר, זכרו יהיה לעד בכדורסל הישראלי, בספורט הישראלי ובמדינת ישראל.

 

רלף, אהבתי אותך, אני אוהב אותך ואוהב אותך לעד.

 

שלך, מיקי.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים