שתף קטע נבחר

לא צם בגלל החורבן

ימי האבל הפכו לעוד ריבוע ריק שיש לסמן בו וי. כלומר: צמתי והתאבלתי. את שלי עשיתי. עכשיו אני בסדר. יכול לחזור לעיסוקי הרגילים בהפצת מדון כמיטב המסורת היהודית מתקופת בית ראשון". אסף וול סבור כי מנהגי הצום משיגים בדיוק את המטרה ההפוכה, אז למה הוא בכל זאת צם בט' באב

השנה לא אצום בגלל חורבן בית המקדש. קצת מגוחך בעיני לצום עבור בית שחרב לפני 2594 שנה, כשהיסודות של הנוכחי עושים קולות של כרעי תרנגולת. מה גם שעבורי, הטענות על הצביעות שבהתנהלות חלק מהציבור המאמין מקבלות משנה תוקף ביום הזה, יום החורבן.

 

האירועים להם אנו עדים לאחרונה, הם מקרה קלאסי של "חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי". אלו דברי אלוהים מפורשים המכוונים לאותם דו פרצופיים שאנו פוגשים מדי יום בערוצי החדשות. מסתבר כי אלוהים כבר אז הכיר מצוין את אותם הגועים בבכי על חורבן ירושלים ובו בזמן מרבים שנאת חינם, חרמות ופלגנות. בדיוק באזניהם הוא מכוון: "גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ: יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ". אבל הם מעולם לא טרחו לבדוק מה אלוהים באמת מבקש.

 

האדם המאמין נוהג מנהגי אבלות: אינו אוכל בשר, ממעט בשמיעת מוזיקה, אינו מתקלח (אם הוא אשכנזי). ברגע השיא של ט' באב הוא אף נועל כפכפים במקום נעלי עור, וצם. כל כולו נהי ומספד על המקדש שחרב בשל אותה שנאת חינם. עם זאת, על אף כל הקינות והגעיות, הוא מקפיד מאוד להלבין פניהם של אלו שאינם חושבים כמוהו ואף לשלוף את אגרופיו.

 

לאותו "מאמין" אין שום בעיה לשנוא את רעהו. אין לו שום קושי לבזות תלמידי חכמים או לעבור על חרם מפורש מדרבנן, לשלוף מהכותל תפילה אישית ולמכור אותה למרבה במחיר. אין לו בעיה לקלל ולחרף ואין לו בעיה עם עוד מיליון איסורים אחרים הנוגדים את המוסר היהודי וההלכה.

 

אז איך בכל זאת מתאפשרת צביעות שכזו? תשובתי בעניין זה פשוטה. קיום טקסי אבלות והנהגת צומות, יצרו מצב הפוך לגמרי מזה שהתכוונו לו חז"ל. אותם שפסקו לנהוג מנהגי אבלות, קיוו שיגרמו ליהודים במשך הדורות להרהר בלקחי העבר ולשפר את דרכיהם בעתיד. אלא שכמו תמיד בהיסטוריה של עם ישראל, התרחש בדיוק ההיפך.

 

הצומות וימי האבל הפכו לעוד ריבוע ריק שיש לסמן בו וי. כלומר: הנה צמתי והתאבלתי. את שלי עשיתי. עכשיו אני בסדר. עכשיו אני אחלה. עכשיו אני יכול לחזור לעיסוקי הרגילים בהפצת מדון ולשון הרע כמיטב המסורת היהודית עוד מתקופת בית ראשון. הרי אין דבר חשוב מהמסורת. לכן אני צם ומרגיש נהדר כחלק מהעם היהודי העושה רצונו של בורא עולם. כשנגמר הצום אני פותח את המחשב וכותב לפחות שני טוקבקים נגד הרב שרלו. למה? כי זה מה שיהודים עושים.

 

אז למה בכל זאת אני צם? כי כולם צמים. רק זה חסר לי, שעוד יגידו עלי שאני חריג. 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
הפגנה חרדית בירושלים. ארכיון
צילום: גיל יוחנן
מומלצים