שתף קטע נבחר

תשעה באב בצבעים

אחרי שנדד על גבו של גמל במשך שנה, הסתנן לפטרה כשעוד השלום לא היה באופק, הקים חוות בקר ענקית והשתתף בפרויקטים ביטחוניים - נעם איתן איבד את כל הרכוש שהיה לו. הוא חזר לחיות בשטח ושם התוודע לקהילות חסידיות. את הספר "המלך והשועל הזהוב" הוא הוציא לפני כמה חודשים - ובו מסר אקטואלי

"ריח חריף של עשן עלה באפם וקטע את להט הוויכוח. שמי הכפר הוארו באור צהבהב: מבנה האבן של המתבן, אשר אצר את חבילות הקש ושארית גרעיני החיטה - תקוותם לשנה הבאה - הועלה באש". לו רק היינו מחליפים את שמי הכפר ביריעת השמים שמעל ירושלים - התיאור הנ"ל היה נשמע כימיו האחרונים של המצור, כששנאת החינם והפלגנות בין היהודים הובילה לנפילת העיר.

 

ולא בכדי. הקטע שלעיל הוא ציטוט מספרו של נועם איתן, חוזר בתשובה וחסיד ברסלב, שהוציא לפני כמה חודשים את "המלך והשועל הזהוב" - מעשייה מאויירת פרי עטו, שכל-כולה משל מצבו של עם ישראל, העולם וגם של כל פרט ופרט.


מסר אקטואלי (ציור: נעם איתן)

 

איתן, איש שעבר מהפכים רבים בחייו, סיפר בראיון עיתונאי שערך עמו מאיר עוזיאל כי שירת ביחידות מובחרות בצבא ושהה ימים ארוכים בשטח - בעיקר במדבר. לאחר שהשתחרר, חזר אל המרחבים כדי לחיות שם. הוא קנה גמל ממשפחה בדואית והתארח אצלם במשך כשנה, כשהוא יוצא לסיורים ארוכים, ומגיע עד מזרח סיני.

 

בסוף אותה שנה יצא עם עוד שלושה חברים ל"טיול" לפטרה, בתקופה שעוד לא היה שלום עם ירדן. הודות לניסיונם הצבאי, לקח לצבא הירדני זמן לא-מועט כדי ללכוד אותם, ולאחר חקירות שארכו כשבועיים - הם שוחררו. בישראל נעצרו, אך גם פה, כעבור חודש וחצי, יצאו לביתם.


הרוכל הגיע (ציור: נעם איתן) 

 

בכך לא הסתיימו הסערות בחייו של איתן: הוא הקים חוות ענק של צאן ובקר שהצליחה מבחינה כלכלית, ומאוחר יותר עבר לגור בתל אביב והשתתף בתוכניות ביטחוניות, ובמקביל בתיאטרון. אלא שבשלב מסוים שלושה פרויקטים גדולים שהיה מעורב בהם התבטלו ברגע האחרון - והוא נותר חסר פרוטה. איתן חזר לחיות בשטח, ושם התוודע לאדם שהיה חבר

בקהילתו של הרב אושר. הוא החל ללמוד, ומשם עבר לקהילות וחסידויות נוספות. בשנים האחרונות הוא מסתובב בארץ עם תרמיל על גבו, ומנסה לפעול לאחדות השורות בעם.

 

הספר "המלך והשועל הזהוב", אותו הוא מוכר בנדודיו, מתאר את קורותיו של כפר אחד בארצו של המלך. במשך שנים התנהלו החיים בכפר על מי מנוחות, והשמחה שרתה בכל. מעת לעת היה מגיע לכפר רוכל, שהצליח לשכנע את התושבים לרכוש גם מה שלא היה נחוץ להם, ועם הזמן הפכה הקנאה והפירוד מנת חלקם. תוסיפו לכך את הבצורת - והמצב הפך בכי רע.

 

לא קשה לערוך את ההקבלה בין המתואר בספר למציאות הנוכחית, אך בספר גם סמלים ודמויות שמוסיפות משמעויות ורבדים מעמיקים יותר. סוף הספר מציע לנו תקווה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המלך והשועל הזהוב. עטיפת הספר
מומלצים