שתף קטע נבחר
צילום: ויז'ואל/פוטוס

אשר סיפרה לי גב' ויצמן

היישר מ-1951: ורה ויצמן, אשת הנשיא, חושפת לראשונה כיצד מתנהלים חייה של הגברת הראשונה של ישראל

ב-1951, שנתיים לאחר שנבחר בעלה לתפקיד נשיאה הראשון של מדינת ישראל, פתחה לראשונה הגב' ורה ויצמן את שערי בית הנשיא בפני התקשורת הסקרנית. לפניכם קטעים נבחרים מתוך הראיון שערכה עימה מלכה ליינס בר דויד:

 

גינוני הטקס הדאיגוני בנוסעי לרחובות, לראיון מיוחד ונדיר ביותר עם הגב' ורה ויצמן. ברם, בהגיעי הבחנתי כי מזכירו של הנשיא מלווה אורח על פני החצר כשהוא לבוש בחולצתו, בלי מקטורן, ועוזרת צעירה שענתה לצלצול הפעמון לבשה שמלת פרחים וסינור לבן. נוכחתי, כי רום מעלתו של הבית לא ביטל את הפשטות הישראלית הנעימה. הפגישה, כפי שנוכחתי לשמחתי, לא הייתה רשמית, ודמתה יותר לשיחה על אלינור רוזוולט מאשר עם המלכה מרי...

 

הטרקלין הנרחב, המוליך אל כל חדרי הקומה הראשונה, הוא המקום המעיק היחיד בבית, אך גם מועקתו מוקלת מעט על ידי צבעיו הרוננים של שולחן טירולי קטן עשוי שיש ומצויר זמרים ולב ארגמן גדול. על גבי רהיט נהדר זה ניצב פסל של ארד של הנשיא, פרי יצירתו של הפסל אפשטיין. זהו החפץ האמנותי הראשון שהעין קולטת בבית זה, וכיתר החפצים יקרי הערך בבית, מתאים אף הוא לסביבתו. הריהוט והקישוטים בטרקלין הם גדולים וכבדים, כיאה לגודל החדר. אגרטל ענק עם ענפי דפנה מקשט את שולחן הטרקלין הארוך הניצב במרכז החדר. 

 

נוכח הטרקלין מגלה הדלת הפתוחה שמימין ספריה גדולה. קיר שלם מכיל אלפי כרכים, החל מספרי פיזיקה ומדע, וכלה במיטב הספרות העברית, האנגלית והצרפתית. הריהוט שקט כקולו של הנשיא בישיבה רצינית. הדבר המושך ביותר בחדר זה הוא פורטרט של הנשיא, שצויר בידי סיר אורוולד בורלי. למול הספריה, מאחורי דלתות אלון כבדות, נמצא חדר האוכל. שולחן האגוז הארוך, בעל הרגלים החטובות, עשוי להסב 14 אורחים בהרווחה. קישוטי שולחן זה תוכננו על ידי הגברת ווייצמן והוכנו בשבילה על ידי האמן הפריסאי שלה. קישוטים אלה כוללים אגרטלים ובהם פרחים מגינה של מרת ויצמן. על שולחן קטן בסמוך לשולחן האוכל ניצבת קערה הולנדית עתיקה ובה מבחר פירות. אור שמש ועליזות מפזזים בחדר זה, שקיר שלם בו פתוח על ידי חלונות צרפתיים גדולים, מהם נשקף נוף פרדסים נהדר, על רקע הרי יהודה.

 

טיפוס "לא יהודי"

העוזרת בשמלת הפרחים מגישה הקפה לנשיא ולאורחיו, ושולחת אלי חיוך ומילה ידידותית בעברה על פני. שמחתי לעמוד על היעדר גדוד משרתים ומשמשים בבית הנשיא, דבר המוכיח כי בית זה משתדל להשתוות לבית כל אזרח בארצנו, הנתונה בעול כבד. הצעירה בשמלת הפרחים מוליכתני אל הסלון. גל צבעים אופף אותי: החדר הינו סימפוניה של אורות וגוונים, שטיחים איספהאנים נפלאים, קישוטים סיניים, אח גדולה, כדים פיניקיים מלפני 3000 שנים ואגרטלים יקרים, פסל סוס מלפני 8000 שננה, שני ציורים מאת אוטורילו, ופורטרט של מרת ויצמן בהיותה צעירה נחמדה, שצויר בפריס על ידי צייר רוסי.

 

נעים לשבת בכורסה הרפודה שבחדר זה ולהאזין לפכפוך המים מן המזרקה שבגן ולמשב הרוח בחלונות הצרפתיים. המעניין ביותר הוא, שבית זה, שנבנה על ידי אריק מנדלסון, תוכנן על ידי ד"ר ומרת ויצמן עצמם, וכל חפץ וקישוט בו אף הוא פרי טעמה ודמיונה של מרת ויצמן. מרת ויצמן ממעיטה בהופעות פומביות ואינה אוהבת להצטלם. משום כך הופתעתי לראותה קלת רגליים ובעלת גזרה צעירה ונאה. ידיה, שציפורניהן צבועות בטעם, לחצו את ידי בלחיצה שאמרה חופשיות מעורטלת מרשמיות, וקולה השקט היה רך. דיבורה מהוקצע ומתורבת, במבטא רוסי קל בדברה אנגלית.

 

ארבע לשונות שגורות בפיה, אך אף כי ילידת רוסיה היא וחניכת מכללה בשווייץ, הרי המסורת הבריטית, הלך המחשבה המאופק וההליכות המתונות הוטבעו בה יותר מכל במשך השנים הרבות שבילתה בחברה האנגלית. אפשר לומר על מרת ווייצמן שהיא טיפוס "לא יהודי", כשם שילדי ישראל הם "טיפוסים לא יהודים", אף כי כל רגע מחייה, החל מירח הדבש שלה, הותווה על ידי גורל היהדות.

 


ורה ויצמן, 1941 (צילום: הנס פין, לע"מ)

 

כבר בראשית ירח הדבש נעזבה האישה הצעירה על ידי בעלה, שהשתתף בישיבות הנהלת התנועה הציונית.

"בהיזכרי בישיבות אלה", כתב ד"ר ויצמן בזיכרונותיו, "עולה בזיכרוני בייחוד סבלנותה והבנתה של אשתי, ורגשי האשמה שלי. זכורני יום אחד, בשובי בשעה חמש לפנות בוקר לבית המלון שלנו, כשזר פרחים גדול וסל אגסים בידי, כפיצוי לאשתי... לא היה צורך בכך, אך הדבר הביא לי הקלה פורתא. כזה היה ירח הדבש שלנו".

 

בעיית הצנע טורדת אף אותנו

סדר יומה של מרת ויצמן אינו קבוע, אך הארגון המעולה נמנה על מעלותיה הרבות. בראש דאגותיה עומדת בריאותו ומנוחתו של הנשיא. "בחיי הגדושים עבודה מסובכת, הייתה זו אשתי שארגנה את הכול, כדי להכין בשבילי רקע של מנוחה ושלווה", אומר הנשיא. "אם הצלחתי למלא את תפקידי ללא דאגות פיננסיות ושאר דאגות מעשיות, הרי שעליי להודות בכל לאשתי".

 

כמארחת בלבד מוטלת על מרת וייצמן עבודה רבה וקשה. אורחים יש כמעט בכל ארוחה, ופגישות שונות ביתר שעות היום. בית הנשיא מותאם להפליא לכך. תהא זו מסיבה אינטימית לשניים או לעשרה אורחים ליד האח, או מסיבה רבתי בת מאות אורחים, תמיד נעים ונוח לבאי הבית. "מובן, שבעיית הצנע טורדת אף אותנו", אומרת מרת ויצמן. "אפילו עם חבילות המזון הנשלחות אלינו על ידי ידידינו מחו"ל, קשה להסתדר".

 

כל ארוחה מתוכננת על ידי מרת ויצמן עם הטבחית שלה, אישה רחובותית שלמדה את תורת הבישול האנגלית, שאף היא מבוססת בשנים אלה על קיצוב. יש וכלפתן סעד הנשיא, המקפיד על דיאטה, פירות, ואילו מרת ויצמן ואורחיהם סעדו ביסקוויטים וגבינה, או שחלק מן האורחים קיבל לפתן פירות.

 

ניהול משק הבית על אף כל הקשיים אינו דבר חדש למרת ויצמן. אמנם, בסיימה את חוק לימודיה באנטומיה ובבואה בבית הנישואין בשנת 1906, היא ידעה הרבה על גוף האדם, אך מעט מזער על סלטים וארוחות, אך היא למדה התמדה והדבר עלה בידה יפה. אף השנים בהן בילתה בבתי מלון בלונדון לא היו קלות לגביה. בחיוך סיפרה לי על שהותה האחרונה במלון חיפני, כשרב המלצרים הזמין את הנשיא ורעייתו לארוחה "שלא מן המניין". "לא היו לנו דולרים אמריקניים כלתיירים, ומשום כך דחינו את הזמנתו האדיבה".

 

"חיילי" הנשיא

את עבודת הבית ממלאים שני שכירים ליום תמים ואחד לחצי יום. "קשה להסתדר עם פמליה זו" אומרת מרת ויצמן, ובצחוק מוסיפה: "סבורתני כי אכתוב ספר אי פעם, אך לא על חיי כי אם על משרתיי ובעיות ניהול ביתי. אקרא לספר: 'זאת ארצה לשכוח'... כשהעוזרים מחליפים משמרות דומה הדבר בעיני כחילוף המשמרות המסורתי של ימים קדומים".

 

מלבד עובדי הבית עובדים בשירותו של בית הנשיא שני נהגים, האחד לנשיא והשני לרעייתו ולאנשי הבית. הנהגים מביאים את עובדי הבית לעבודתם וחזרה לבתיהם, מביאים את מצרכי המזון ושאר צרכי הבית מן החוץ. מרת וייצמן מחלקת עם בעלה את מזכירו ואין לה עוזרת אישית. ארבעה גננים מטפלים באדמות הנפלאות, המשתרעות על פני 2.5 אקרים, שעל רובם נטוע פרדס. פרחים, ירקות ופירות גדלים באדמות בית הנשיא לצרכי הבית.

 

גן החיות התל אביבי הגיש לנשיא ולרעייתו זוג תוכים וזוג איילות, המסבים הרבה נחת לבאי הבית. גם כלב "פוקס טרייר" נמצא בבית הנשיא, ושמו "ג'יפ". ג'יפ הראשון היה כלבו של מיכאל, הבן הצעיר, שמצא את מותו בהתרסק מטוסו על פני האוקיינוס האטלנטי בימי מלחמת העולם השנייה.

 

פעם הבטנו על הפרדס כהשקעה

מלבד עניינה של מרת ויצמן בביתה ובגנה, היא אוהבת מאוד את פרדסה. "פעם הבטנו על הפרדס כהשקעה, אך מאז מביטים אנו עליו כעל 'הובי', ה'הובי' היקר ביותר שלנו, מאחר שאין הוא מכניס לקופתנו דבר פרט לגירעונות..."

 

כנשיא, כן גם אשתו, אוהבת מוסיקה, ותקליטייתם העשירה קבועה בקיר, יחד עם הפטיפון. פסנתר הסטיינווי הנפלא שלה זכה לחוש את אצבעותיהם של אמנים ידועי שם מן העולם כולו. מרת וייצמן אוהבת לקרוא ואינה חדלה ללמוד. בלזק, ומוריאק פרנסואה הנם הסופרים החביבים עליה בתרבות צרפת, וצ'רצ'יל, אורוול (מחבר הספר "1984") וגונטר הינם הסופרים האנגלים שהיא מעדיפה ביותר.

 

"בפני נשות ישראל, עומדים תפקידים נכבדים", העירה מרת ויצמן. "מחוץ הקשיים השונים שעליהן להתגבר עליהם כעקרות בית, עליהן לשאת בעול התפקידים הציבוריים שווה בשווה עם הגברים. יתר על כן, ביכולתן להציע יותר – את התעניינותן ודאגתן האישית בעולים החדשים, להעניק להם מלה מעודדת, להגיש עזרה". הבנתה של מרת ווייצמן בבעיה זו אינה אקדמית בלבד: לפני שנים רבות הייתה היא עצמה עולה חדשה, בלי ידיעת השפה והתנאים באנגליה ובלי אמצעים כספיים מספיקים. יחסם הידידותי, האוהד המבין של שכניה ומכריה הקל עליה את חבלי הקליטה ולהם מכירה היא תודה עד עצם היום הזה.

 

למען הנכים

מרת ויצמן היא רופאת ילדים במקצועה, וטבעי הוא שילדים וענייני רפואה קרובים ביותר אל לבה. היא ייסדה את "הוועדה לנוער עולה" באנגליה וגייסה לעבודה אישים דגולים, כגנרל סמאטס המנוח, הלורד מלצ'ט ואחרים. במשך שנים הרצתה מרת ויצמן בארצות רבות למען תנועה זו, שעד היום הצילה כ50 אלף ילדים על ידי העלאתם לישראל ומתן חינוך להם עד גיל 18.

 

מאז הוכרזה עצמאות ישראל, הוקדש חלק ניכר ממרצה של מרת ויצמן לעבודת שיקום חיילים נכים. מרת ויצמן דיברה הרבה על הנעשה בעניין זה. האלוף שיבה, העומד בראש השירות הרפואי של הצבא, ואשר עשה הרבה בשטח זה, חזר זה עתה מארצות הברית בה עשה להקמת קרן של 50 אלף דולר למען הנכים.

 

המטרה היא להעסיק את הנכים במלאכות שונות עד שיסתדרו בחיים ויוכלו לשכוח את מומם. בריכת שחייה הנמצאת באולם סגור ומחומם עומדת להיבנות, כך שחולי שיתוק ודומיהם יוכלו לאמן את שריריהם הבריאים, על חשבון המשותקים. כשם שעשה זאת הנשיא רוזוולט המנוח. ציוד התעמלות נשלח אף הוא למטרה זו. כלים וציוד לאימון חיילים נכים בנגרות, צילום, הנהלת פנקסים וגננות יגיעו בקרוב ארצה.

 

"אשתקד", אמרה מרת ווייצמן, "הורמו קרנות על ידי בני ברית בארצות הברית, לשם ציוד שני חדרי קבלה בתל השומר, בהם יכולים נכים לשבת זקופים בכיסאותיהם בשעת קריאה, כתיבה או משחקים. אחד החדרים הללו נקרא על שם אמו המנוחה של הנשיא טרומן, והשני על שם אדי ג'ייקובסון". מה שמרת ויצמן לא אמרה לי – ואולי בכוונה תחילה – הוא שמכון טיפולי בתל השומר קיים אף הוא ונקרא על שמה שלה, וכי היא עמדה במרכז מרבית העבודה החשובה שנעשתה ונעשית שם.

 

עוזרת ללוחם הגטו

מרת ויצמן מקבלת מאות מכתבים. אחדים מגיעים מאזרחים הבאים בתלונות, אחדים ממבקשי חתימות, אך רובם מכילים בקשות. כל המכתבים זוכים לתשובה, כל מקרה של בקשת עזרה נחקר וכל בקשה ראויה זוכה לכל עזרה אפשרית. רבים כותבים אל מרת ויצמן כמקור אחרון אחרי שכבר התדפקו על כל דלתות הממשלה. "עליי להתחשב בבקשות אלה", אומרת מרת ויצמן, "ולדחוק במחלקות ממשלתיות שונות עד כי יוכלו הפונים אליי לקבל לפחות תשובה בעניינם".

 

טיפוסי לעבודה הסוציאלית הנרחבת שממלאת מרת ויצמן באורח אישי, הוא מקרהו של חייל מוורשה, לוחם בגטו, שפנה אליה במכתב ייאוש, בו נאמר כי משפחתו לא קיבלה את תמיכתה מזה ארבעה חודשים וכי אזלו מקורותיה, ואף ההקפה בחנויות פסקה כבר. הוא תיאר את תנאי חייו בצורה שזעזעה את מרת ויצמן. היא נסעה מייד לראות את הדבר במו עיניה. מגורי המשפחה נמצאו בחדר יחיד ועלוב, שקירותיו טחובים, בבית ערבי עתיק בלוד, כל הריהוט כלל מיטה יחידה בלי מזרון, שני מזרונים צבאיים מרופטים היו בחדר, אולם סדין לא נפרש עליהם. מנורת נפט קטנה שלחה את אורה בחדר חסר החלונות. משפחת החייל כללה אותו עצמו, את אשתו ושני ילדיהם, בני שנה וחצי ושנתיים וחצי. בבית לא נמצאה אף פת לחם, ורק חצי ביצה וספל שמן זית ששכן טוב שלח בשביל הילדים, שנראו כרוחות מתים. כל בקשתו של החייל הייתה, כי יוקחו ילדיו למקום אנושי יותר, בטרם יגוועו ברעב או במחלות.

 

מרת ויצמן הזעיקה מייד עובד סוציאלי ממשלתי, שיעשה את הדרוש להיעשות, ובינתיים שלחה למשפחה האומללה תנור חימום, סדינים ומזון. הילדים נלקחו לבית התינוקות של ויצ"ו בירושלים והזוג בכה מאושר, לא כל כך מן העזרה הממשית, אלא מההרגשה, שמישהו התעניין בהם וביקש לעזור. רוחם התרוממה ובמרץ מחודש יצאו לחפש עבודה.

 

קולנוע או גג לעולה?

שאלתי את מרת ויצמן, מה לדעתה דרוש עתה ביותר בישראל. "מומחים", הייתה התשובה. "מומחים בכל שטח, אפילו בעבודה הסוציאלית. כה הרבה עלינו ללמוד מאנגליה, ארה"ב וכל מדינות המערב בעלות הניסיון, כדי שנוכל לצעוד בנתיב שפילסו הן בשגיאותיהן. הרבה פלאים חוללנו כאן, פלאים שספק הוא אם אחרים היו מחוללים, אך הארגון שלנו אינו עומד על הגובה. חלק מן האשמה נעוץ אמנם ביהדות ארה"ב ובריטניה, שאינם נחלצים בכל יכולתם לשיפור רמתנו".

 

מרת ויצמן מתחה גם ביקורת על הטרוסטים המונופוליסטיים שנבעו מכמה קואופרטיבים שינקו בראשיתם מקרנות ציבוריות משום שמטרתם הייתה לשרת את הציבור. "רבים מהם אינם עוד מכשירים למען הציבור, כי אם בעלי כל המגרעות האופייניות לחברות קפיטליסטיות, אך בלי המעלות של אלה האחרונות בכל הנוגע לרצון להשתפר, לעזור לקהל כדי תחרות".

 

קולנוע או גג לעולה? ביודעי מה רבה החשיבות שמייחסת מרת ויצמן לאמנות ולתרבות בחייה, הבינותי כמה עמוקים רגשותיה בשאלה זו, באמרה: "אני ארגיש מאוד בהיעדרה של מוסיקה טובה, אך אהיה מאושרת אם צרכים חיוניים יותר היו נהנים גם הם משיפורים. הרבה יותר רצוי היה, למשל, לשפר את שיכון העולים החדשים, לראות בדירותינו מטבחים נרחבים יותר, שיאפשרו גם לאכול בהם וכיו"ב. יום יבוא ועלינו יהיה להרוס הרבה - הרבה כדי לשפר את תנאינו, ואין אנו עשירים עד כדי כך, שידינו תשיג לרכוש לנו דברים זולים".

 

מרת ווייצמן עברה לדבר על המצב הקשה במעברות וקשיי השיכון. "במי האשם?" שאלתי. "בכולם", הייתה התשובה. "אלה הבאים מארצות ערב אינם יכולים להבין את המאה ה-21 מאחר שעד כה הם חיו במאה ה-12. עלינו גם להביא בחשבון את הבהלה והדחיפות שעם יציאתם את ארצותיהם. ואנו בארץ איננו צריכים לסמוך אך ורק על עזרת יהדות העולם, כי אם עלינו להושיט את מיטב עזרתנו לעולים החדשים, ואילו על יהדות העולם להגביר את מעשיה יותר ולצייד אותנו בהון ובמומחים הדרושים כל כך".

 

מרת ווייצמן ציינה את הפרדוקס שבבניית בתי קולנוע בעוד חסרות קורות גג לעולים חדשים רבים. ה"הסתדרות", אמרה אשת הנשיא, "עומדת להקים שלוש יחידות בניין ששוויין 150 אלף ל"י. אחת מהן תהיה בית קולנוע באילת. אבותינו לא היו חושבים על כך בטרם הובטחה קורת גגם. אילת תוכל להתקיים בלי תיאטרון, אך המעברות לא תוכלנה להתקיים בלי גני ילדים, בתי ספר – ואפילו צעצועים".

 

לראיונות נוספים - לחצו כאן .

 

הכתבה באדיבות ארכיון עיתון "ידיעות אחרונות" 

 


 

אנציקלופדיה ynet מכילה מגוון עצום של ערכים וחיונית לתהליכי למידה והעשרה כמקור מידע מוביל, אמין ובטוח. ערכי האנציקלופדיה נכתבים ונערכים על-ידי צוות עורכים מקצועי, ומשולבים בהם סרטונים, מצגות ועוד.

 

                      לרכישת מינוי לאנציקלופדיה ynet

 


 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בית ויצמן
צילום: לע"מ
ורה וחיים ויצמן, הקריה בת"א, 1948
צילום: הוגו מנדלסון, לע"מ
ורה וחיים ויצמן, 1948
צילום: הנס פין, לע"מ
ורה וחיים ויצמן, 1949
צילום: הוגו מנדלסון, לע"מ
מומלצים