שלושה בבועה אחת
המשלחת האולימפית שלנו אולי מתחרה בבייג'ינג של 2008, אבל בערוץ הראשון עדיין משדרים אווירה של 77'. גלי ארזי בניסיון נואש לחבר את שדרני רוממה למציאות של המאה ה-21
זה היה מסע נעים לאורך שדרת הזכרונות, כשבערוץ הספורט שידרו את משחק הכדורסל בו ניצחה מכבי תל-אביב את המפלצות הסובייטיות ב-77'. זו היתה השנה שבה רוב האזרחים הצביעו מח"ל, אבל ערוץ 1 עדיין הצביע מפא"י.
השדרן, אלכס גלעדי, זכר שאנחנו "סמול קאונטרי מוקפת אויבים", ושיחרר מדי פעם חוות דעת מקצועיות כמו "לא היתה פה עבירה של אולסי פרי עד כמה שאני ראיתי", או סינן הערות שלביקורת בונה לשופטים. זה היה מצחיק להיזכר איך פעם זה היה חלק מהגדרת התפקיד של השדרן, לטפח את המדינה הקטנה שמכוונת רוגטקה לגוליית העצבני, כי העולם כולו נגדנו, כולל האו"ם.
מאז הפך אלכס גלעדי לאיש אותו עולם גדול בדיוק, וגילה שלעולם לא אכפת כל כך מאיפה אתה או כמה מדינות מוסלמיות מתאוות להשמיד אותך, כל עוד אתה מצליח להביא כסף לבוסים שלך. אני אמנם משדרת בערוץ אחר, אבל כמו כולם הגחתי גם אני אתמול לערוץ הראשון, כדי לצרוך קצת מהמכונה הסינית הפרפקציוניסטית ונטולת הנשמה.
שטילוב. מה שטוב לו, טוב לעם היהודי (צילום: AFP)
מה אני אגיד לכם, מכונת הזמן תעשיות בע"מ זה כלב לעומת השידור של הערוץ הממלכתי. מישהו הולך לקבל השנה את פרס הפלקל למבנה הכי יציב שהוקם כאן ב-40 השנה האחרונות – הבועה ההרמטית שמתהדקת מסביב לרשות השידור.
משה גרטל, אורי לוי ודני לווינשטיין, השדרנים שלכם בבייג'ינג, מתעקשים משום מה שאנחנו עדיין המדינה החשובה ביקום, כנראה כי הם עדיין מאמינים שהתפיסה הזאת חיונית להישרדותנו. "אלוהים, תעשה שהם יפסיקו", אני מתחננת אל המסך כשדני לווינשטיין יוצא מגדרו ומכריז שאלכס שטילוב הוא כרגע המתחרה היחיד על המכשירים, ולכן עיני כל היושבים באולם נשואות אל המתחרה הישראלי. "בבקשה", אני מתפללת כשהוא טורח להרחיב את גבולות התהילה של שטילוב ומבטיח שבכל העולם כולו צופים עכשיו בנציג המקומי.
יש תמורה לאגרה
אבל זה לא הפסיק. זה המשיך כשכל תוצאה של מישהו על המכשירים מיד הושוותה לתוצאה של "שטילוב שלנו", וכל דיון נפתח בשאלה אם זה טוב לשטילוב או רע לשטילוב. זה המשיך כשגרטל צרח שהיה שווה לעשות את כל המאמצים ולהביא את נמרוד שפירא לבייג'ינג, או כשאורי לוי הודיע בגאווה שאת הקווים הווירטואליים שמציינים איפה שוחה כרגע שיא העולם "יכולים לראות רק אתם, צופי ערוץ 1", כאילו הוא צייר אותם בעצמו תמורת אחוז מהאגרה. כמובן שלדידו של לוי, ערוצים זרים בהם שודרה האולימפיאדה אינם קיימים. ולמה שיתקיימו? הם הרי מחוץ לבועה.רגע השיא הגיע כשהנציגים הממלכתיים של ישראל מצאו עצמם מחווים דעה פוליטית שיפוטית על הכיבוש הסיני. נו באמת. כיבוש? זה לא יפה, הם נוזפים בסינים. לא שאני בעד כיבוש, לא משנה של איזה מותג, אני הרי הבת של האמא שלי, אבל כמה הזוי זה כשישראלים מוחים על הכיבוש הסיני?
ברוכים הבאים לפרובינציה. לערוץ שמאמין שאנחנו אותה מעצמה קטנה, אותו פינצ'ר שצריך לנבוח על כולם כדי שיבינו שאיתנו לא מתעסקים, כשאף אחד בכלל לא מסתכל לכיוון שלנו. מצטערת. אני כבר לא שם. אני לא אותה צופה אכולת רגשי נחיתות שהרגישה שמכבי מחזקת את גבולות הארץ כשהיא מנצחת עבור הבוסים שלה את אליפות אירופה. אני גם לא זקוקה לאמונה המצועצעת שעיני העולם כולו נשואות למתעמל הישראלי. הן לא, וזה בסדר. תעשו טובה, תנו לראות כמה תרגילי קרקע בלי להרגיש שעל זה תקום ותיפול מדינת ישראל. תנו לי, צופה אקראית של ערוץ 1 שחיה ב-2008, להיות נורמלית. זה יותר מדי לבקש?
- גלי ארזי היא דמות בגילומה של יעל בר זוהר מתוך הטלנובלה "חשופים", שמשודרת בימים א'-ה' ב-20:05 ב-HOT3, ובהזמנה מיידית ב-HOT V.O.D
- ליעל בר זוהר אין קשר לעמדות המופיעות במדור זה.
