שתף קטע נבחר

מקדש רומי נחשף בציפורי

המקדש מלמד על פולחן פגאני ער ותוסס בחצרו האחורית של רבי יהודה הנשיא

שרידיו של מקדש רומי, מהמאה ה-2 לספירה, נתגלו בגן הלאומי בציפורי. בחפירות, שנערכו מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית, נתגלו גם יסודותיה של כנסייה מהתקופה הביזנטית, שנבנתה על הריסות המקדש הרומי. הממצאים, שנחשפו על ידי משלחת בהנהלת פרופ' זאב וייס מהאוניברסיטה העברית, זורים אור חדש על חייהם המשותפים של בני דתות שונות בעיר ציפורי.

 

התגלית מלמדת על כך שבציפורי, בירת הגליל היהודי בתקופה הרומית, הייתה גם נוכחות משמעותית של אוכלוסיה פגאנית, שהקימה מקדש בלב העיר היהודית. המקדש רחב המידות שכן מדרום לדקומונוס, ציר הכניסה הראשי לעירו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה. המקדש נבנה כך שחזיתו המעוטרת פנתה לרחוב והוא ניצב בתוך רחבה גדולת מידות שהוקפה בקיר מסיבי והייתה מרוצפת בלוחות אבן מלבניים שחלקם נשתמרו.

 

"ידוע לנו מזה זמן מה שבציפורי חי מיעוט נכרי" אמר פרופ' וייס ל-ynet, "ישנם מקורות ספרותיים רבים המתארים עובדי אלילים, בעיקר חיילים רומיים, שחיים בציפורי במאה ה-2 לספירה. אבל התגלית הזו מעמידה את הדברים במדרגה אחרת לחלוטין. עד עתה התייחסנו לציפורי כאל עיר יהודית המשמשת כמרכז השלטוני והרוחני של עם ישראל לאחר המרד הגדול ועם זאת ידענו שחיים בה כמה עובדי אלילים. אבל מקדש כזה, מפואר וגדול, הממוקם במרכז העיר, מעיד על מורכבות הרבה יותר גדולה. זה הופך את תמונת היחסים הבין דתיים בציפורי להרבה יותר מעניינת".

 


שרידי גרם המדרגות של המקדש (צילום: גבי לרון)

 

מידותיו של המבנה, 12X24 מ' לערך, והתכנון הכללי שלו, כמבנה עם פודיום וגרם מדרגות המוביל אל הפודיום, מעידים עליו כי הוא מקדש רומי. עם זאת, לא נמצאו עד כה עדויות לטיבו של הפולחן במקדש. וייס סבור, עם זאת, כי חשיפת המקדש עשויה לגלות לנו מה עומד מאחורי מספר מטבעות שנמצאו בציפורי. המטבעות, שהוטבעו בתקופת שלטונו של הקיסר אנטונינוס פיוס (138 – 161), מתארים מקדש לאלים זאוס וטיכה. עד היום לא ברור אם מדובר במקדש שתפקד בציפורי או בהתייחסות כללית לאלים אלה. עתה, גילויו של מקדש רומי גדול בעיר, מחזק את ההשערות כי מדובר במטבעות המתייחסים למקדש שפעל בעיר. הגילוי מחזק גם השערות קודמות, כי המטבעות מעידים על מציאות של דומיננטיות נכרית בציפורי בתקופת אנטונינוס פיוס.

 

עבודת אלילים במגרש הביתי של חז"ל

 

ציפורי הייתה עיר יהודית עוד בימי החשמונאים והורדוס הפך אותה לבירת מחוז הגליל. בזמן המרד הגדול ברומאים (66 – 73 לספירה) נמנעה העיר מלהשתתף הלחימה ומשום כך שרדה את החורבן שנלווה לדיכוי המרד על ידי רומא. לאחר מרד בר כוכבא (132 – 136 לספירה), היגרו רבים מהמנהיגים הרוחניים של העם לציפורי. אישים כרבי יוסי, רבן שמעון בן גמליאל ורבי יהודה הנשיא, הפכו את ציפורי למרכז הרוחני והפוליטי של הישוב היהודי בארץ ישראל. בעיר זו ערך רבי יהודה הנשיא את המשנה בשנת 220 בקירוב.

 


מבט על הבניין המונומנטלי שמצפון לדקומנוס עם חוליות העמודים שנתגלו נפולים על רצפת החצר (צילום:גבי לרון)

 

המורשת הרוחנית של ציפורי הופכת את התגלית החדשה לבעלת השלכות מחקריות מעניינות. מזה זמן רב מנסים החוקרים לשחזר את האקלים הרוחני בו פעלו חז"ל ולעמוד על ההשפעות שהשפיעו רעיונות פגאניים ונוצריים על חשיבתם. חשיפת מקדש פגאני בלבה של העיר בה הונחה התשתית לספרות הרבנית כולה, פותחת פתח להשערות חדשות. "אני מניח שהגילוי הזה עשוי להשפיע על חוקרי ספרות חז"ל" אומר וייס, "אם בעבר דיברו על השפעה חיצונית שחז"ל ספגו במהלך ביקוריהם בערים נכריות, כמו בית שאן, אז עכשיו אפשר לדבר על דברים שחז"ל ראו בעיר שלהם. הדיאלוג והקונפליקט בין האמונות הופך עכשיו למשהו הרבה יותר פנימי, זה יחייב הסתכלות חדשה על עולמם של החכמים במאה ה-2 לספירה".

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גבי לרון
זאב וייס, התמונה נהיית יותר מורכבת ומעניינת
צילום: גבי לרון
מומלצים