יום לימודים ירוק

תלמידי בית הספר האזורי "סולם צור" בקיבוץ גשר הזיו הולכים השנה לעשות כמה דברים במקביל. בזמן שהם ילמדו היסטוריה הם יבטלו את השפעתו המזיקה של מפעל מזהם כלשהו בעולם, ובזמן שהם ילמדו מתימטיקה הם יקזזו את פליטת גזי החממה של מכוניות באירופה או באוסטרליה. אבל ההורים לא צריכים לדאוג - התלמידים רק ישבו וילמדו; את הדברים האחרים יעשו הפאנלים הסולאריים שעל הגגות.

יש לא מעט בתי ספר "ירוקים" בארץ אבל "סולם צור" הולך כנראה להיות "מייקל פלפס" של המהפכה הירוקה, ולהשאיר את האחרים מאחור. אם הכל יתקדם כמתוכנן, יהפוך בקרוב בית הספר למוסד החינוכי הראשון בארץ הנסמך כל-כולו על אנרגיות מתחדשות ומצטרף למנגנון הפיתוח הנקי של האו"ם. את גזי החממה שבית הספר "הירוק" יחסוך מהאטמוספירה, יוכלו מפעלים מזהמים ברחבי העולם לקנות בבורסה בינלאומית. הזיהום אמנם ייפלט, אבל לפחות הכסף ששולם תמורתו ילך למטרה טובה.

כך זה ייראה בקרוב. מבנים סולאריים בבית הספר (הדמיה: בי"ס סולם צור)

כל זה יקרה כאשר תותקן בקרוב על גגות המבנים בבית הספר מערכת סולארית מתוחכמת, שתעקוב אחר תנועת השמש, וכן טורבינות רוח שינצלו את מזג האוויר החורפי של הצפון. המערכות מתוכננות לספק את כל צרכי האנרגיה של בית הספר, ולחסוך מאות אלפי שקלים בשנה.

ממחזרים כל מה שזז

אך בינתיים, בדרך להגשמת היעד השאפתני, מקפידים במוסד החינוכי לשמן את גלגלי המהפיכה הירוקה ביוזמות פשוטות יותר, שזיכו אותו כבר עתה בתו תקן ירוק. בשלב הראשון יטפחו התלמידים את מרכז המיחזור שהוקם בשטח בית הספר, שם ממחזרים כל מה שזז בערך: נייר, קרטון, בקבוקי פלסטיק ופחיות - וגם את הסוללות והטונרים של המדפסות.

ברוח המיחזור נסחף אפילו שמן הטיגון מהקפיטרייה, שאחרי שהוא מטגן את השניצלים נאסף בקפידה מדי חודש והופך לביו-דיזל ידידותי לסביבה. בשלב הבא צפוי מרכז המיחזור לכלול גם מכולות למיחזור טקסטיל ופסולת אלקטרונית - שיאפשרו את קליטתם ומיחזורם של בגדים ישנים ומכשירי חשמל ואלקטרוניקה מהיישוב והסביבה.

אך גלגלי המהפיכה אינם נעצרים, כאמור, במיחזור. לצד כיתת לימוד מצמיגים ממוחזרים הנבנית בימים אלה, פועלים התלמידים גם בטיפוחו של בית קברות פיניקי סמוך, ומסייעים בהפעלתו של פרויקט הדברה ביולוגי - לטובת שטחי החקלאות הנרחבים באזור.

המודעות לסביבה ולחברה הולכים יד ביד, ולכן לא מפליא - או שמא כן - כי המנוע הנוהם מאחורי הגל הירוק ששטף את בית הספר איננו מנהל עתיר סמכויות, מועצה אזורית אכפתית או תקציב שמן - אלא צעיר בן 19. אלמוג ליטמן, בוגר מגמת איכות הסביבה בבית הספר. לפני כשנה ביקש ליטמן לשוב אל המקום במסגרת שנת שירות ועד מהרה "נדבקו" בחיידק האקולוגי שלו גם אחרים. אחד מהם הוא אמיר שריף, מורה לטבע במגמה ויחד - עם מעט סיוע מבית ומחוץ - רוקמים השניים את השלב הבא במהפיכה: השלב הסולארי.

היעד הבא: בי"ס הסולארי הראשון בחסות האו"ם

"היה לנו ברור שהשלב הבא חייב להיות קשור באנרגיות מתחדשות", אומר שריף ל-ynet במהלך סיור בבית הספר. "גם כי זהו אחד הנושאים המרכזיים ביותר בסדר היום העולמי, וגם כי בית ספר הוא מוסד קלאסי לעניין כזה". שריף מצביע על העובדה שבבית הספר ישנם הרבה מבנים בעלי גג שטוח, ושהוא פעיל רק בשעות היום כשצריכת החשמל בשיאה - מבנה אידיאלי לניצול אנרגיית השמש.

על הנייר המהלך של ליטמן ושריף נראה מושלם, אבל התברר כלא פשוט - בעיקר מבחינה כלכלית. הערכת המחיר שקיבלו השניים עמדה על כשלושה מיליון שקלים, ובהיעדר תמיכה כלכלית מצד המועצה או גוף אחר, נאלץ ליטמן לתור אחר תורמים פוטנציאלים. מסע החיפושים הביאו לבסוף להתוודע למנגנון הפיתוח הנקי של האו"ם (Clean Development Mechanism - CDM).

מבנים נוספים בבית הספר (הדמיה: בית הספר "סולם צור") 

מנגנון זה, שנוסד במסגרת פרוטוקול קיוטו, נועד לאפשר למדינות המפותחות לעמוד במכסת הפליטות שהוטלה עליהן באמצעות סחר בינלאומי בגזי חממה. המדינות המתועשות יכולות באמצעות המנגנון לרכוש "זכויות פליטה" מפרויקט שעומד בקריטריון - כל פרויקט שפולט לאטמוספירה פחות גזי חממה משהוא אמור לפלוט. המיזמים שפולטים פחות גזים מוכרים את העודפים שלהם, והמפעלים שזקוקים להיתר לפלוט יותר גזי רוכשים את העודפים.

לכל טונה של פחמן דו-חמצני יש תג מחיר, וכך מגלגלת בורסת גזי החממה העולמית מיליארדי דולרים בשנה. מחד נמצאים מפעלים מזהמים או מדינות שמאיצות את התחממות כדור הארץ ומנגד אלפי פרוייקטים ירוקים מסביב לעולם. הכסף, שזורם למנגנון ה-CDM, מאפשר להקים עוד ועוד פרויקטים שכאלה, בעיקר במדינות מתפתחות שאין להם המימון הדרוש לטכנולוגיה "ירוקה" יקרה.

אולם בעוד שמדינות אמריקה הלטינית, מזרח אסיה והודו מנצלות את המנגנון המיטיב עד תום, הרי שבישראל ישנם רק כ-12 פרויקטים בלבד. המומחים אומרים כי מדובר בהחמצה של חלון הזדמנויות נדיר, שכן הגדרתה של ישראל כמדינה מתפתחת (יחד עם ההקלות בתחום הזיהום הגלומות בהגדרה זו) תפוג בשנת 2012 עם פקיעת תוקפו של הפרוטוקול. 

את חלון ההזדמנויות הזה בדיוק מקווים ב"סולם צור" לנצל. בימים אלה שוקלים במנהלת ה-CDM את מועמדותם, ואם תאושר יוכל בית הספר לזקוף לעצמו תרומה סביבתית עולמית - ולא רק מקומית.

מנהלת הפרויקט הסולארי של בית הספר כוללת נכון להיום כ-20 נציגים, אנשי בית הספר, מומחים מקצועיים, נציגי המועצה האזורית ואיגוד הערים, נציגי משרדי התשתיות והמשרד להגנת הסביבה וגם נציגי חברת החשמל.

אחד הבולטים שבהם הוא ד"ר דובי שפיגלר, בעל חברה לפתרונות סביבתיים המשמש גם כיועץ מיוחד לאו"ם בענייני אנרגיה. שפיגלר רתם למאמץ חברה גרמנית הפועלת במסגרת המנגנון, וגיבש את תוכנית העבודה מול מנהלת ה-CDM של האו"ם. במידה והפרויקט יצא לפועל, מתכננים בבית הספר להקים גם מרכז מידע שיאפשר למוסדות אחרים בארץ להכנס לפרויקט. "אנחנו מקווים שהדרך שאנחנו סללנו תוכל לשמש גם אחרים", אמר ליטמן.

• עוד על מנגנון ה-CDM בישראל