שעות רגועות

פתאום, לקראת סוף השיר "אל הציפור", אבישי כהן כמעט צועק את הטקסט הידוע של ביאליק. מתוך הנינוחות המאפיינת את "שעות רגישות", אלבומו החדש, בוקע המשפט "צהלי נא קולך ורוני" כמו רצון לזעקה. המהלומה הפתאומית הזאת לא מתממשת במלואה, ועדיין היא מסקרנת במסתוריותה, שנבנית בהדרגה. אבל אז כהן חוזר על המשפט באופן רגוע והסדר שב על כנו.

"שעות רגישות" הוא אלבום סימפתי שלא לוחץ על שום מנגנונים חדים של התנגדות תהומית או התלהבות קיצונית. כוחו במתינותו המעודנת. באלבום מוטבעת בבירור חותמת האיכות של כהן, בה זכה בזוכת רקורד של הצלחה בינלאומית בתחום הג'ז (בחסות צ'יק קוריאה) כמלחין ונגן של קונטרבס וגיטרה בס.

אחרי שמונה אלבומים אינסטרומנטליים, כהן מרחיב את הטווח שלו ושר – בעברית, בלאדינו, בארמית ואפילו בג'יבריש. יש לו קול נעים, רך ומינורי, מותאם לאווירה הרגועה של האלבום, שאותו הוא עיבד והפיק עם לני בן בשט.

אבישי כהן. קטעים אינסטרומנטלים מתוזמרים למופת (צילום: דניאל קדם)

השניים יצרו צליל ישן, תערובת של מזרחיות ארץ-ישראלית ישנה (חלילים, עוּד וכלי הקשה) וג'ז (פסנתר, פנדר רודס, טרומבון וקונטרבס). הקונטרבס המזוהה עם כהן נוכח ברוב השירים, אבל לא מתנשא מעליהם אלא נוטה להיבלע בהם בצניעות, מלבד בשיר "יד ענוגה", שבו הוא כלי הנגינה היחיד.

כהן מבצע שירים בלאדינו ("התאהבתי ברוח" ו"פונצ'ה פונצ'ה"), זמירות שבת ("אזמר בשבחין" שמושר בארמית, אליו צירף טקסט בשם "אדמה" שכתב בעברית, "שלום עליכם" בלחן שלו ו"דרור יקרא" במנגינה התימנית הנודעת), קלאסיקות ישראליות ("יד ענוגה" ו"אל הציפור") ושירים מקוריים ("אהבה חדשה", "שעות רגישות", "צעדי" ו"שובי אלי" הקליט, שהתפרסם כסינגל). המילים של כהן פשוטות, לא מתכוונות להרשים בשנינויות ובדימויים מבריקים, מספרות על אהבה – נוכחת ונעדרת, ומתקשטות בטבע - ים, אדמה, שמש וכוכבים.

הזיקה הג'זית המובהקת של כהן מתבטאת לטובה בקטעים האינסטרומנטלים, המתוזמרים למופת, שחותמים רבים מהשירים ומעשירים אותם. שיא האלבום הוא השיר "יד ענוגה", שלכאורה אין הצדקה לחדשו לנוכח ביצועיו הרבים, אבל כהן מחלץ ממנו איכויות חדשות. תורמת לו בקולה דנה עדיני, המלווה בנגיעות קונטרבס עדינות ובקול שהופך בשלב מסוים לקול שני מרגש. ראוי לציון גם הדואט האנרגטי "צעדי", שבו חוברת לכהן דין דין אביב ויוצרת איתו חיבור מלא חיים.

ומה באשר לחשיפה, שמימוש יצירתי אמיתי אינו מתקיים בלעדיה? כהן אכן נחשף כשבחר להפגין לראווה את קולו בפעם הראשונה, אך זה עדיין לא מספיק. אמנם בחירת שיריו מעידה על טעמו הטוב ועל שורשיו, אבל אין בה שום הסבר ממשי לגבי הרלוונטיות שלהם, שאמורה לעבור ממנו למאזיניו. בתקווה שכהן מתייחס ברצינות לקריירת השירה החדשה שלו, ולא רואה בה אפיזודה חד פעמית, יהיה מעניין לשמוע את אלבומו הבא. בעיקר אם הוא יטעין אליו את הווירטואוזיות, הידע והאיכות שלו, וייצור מתוך הצעקה שסימן באלבום הזה, בשיר של ביאליק.