בלי סייעת אישית למוגבלים: "דקל בסכנת חיים"

במשרד החינוך החליטו אתמול (ה') לדבוק בהחלטה שלא לספק סייעות צמודות ואישיות לתלמידים בעלי מוגבלויות קשות. למרות ההסברים על פיתוח יכולות מגוונות יותר, עופרה חנון-לין, אמו של דקל בן ה-14, ממש לא משתכנעת. היא נותרת חרדה לגורל בנה בבית הספר, ול-ynet אומרת: "דקל נולד פג, ואם הממשלה מחליטה להשאיר פגים בחיים שידאגו לטפל בהם גם שהם גדלים".

דקל סובל משיתוק מוחין, אינו מתפקד בעצמו ומוגדר נכה ב-100 אחוזים. לדברי אמו, התוכנית לפיה ידאגו מספר אנשים לסדר יומו פשוט מסוכנת: "הלוואי שסייעת כללית הייתה מספיקה, אם זה היה ניתן הייתי מאושרת באדם. אבל זה מסכן את חייו. דקל בסכנת חיים אם הוא לא קשור טוב, שמור טוב, ועושה כל דבר בהשגחה צמודה. 

"מה אם יאכל וייחנק? הילד שלי, כשהוא נופל הוא לא שם שתי ידיים קדימה. אם לא משנים לו תנוחות גוף הוא סובל מכאבים וסיבוכים קשים. תארי לך ילד כזה קשור 8 שעות בבית הספר? זה הזוי", תוהה עופרה.

לפי האם, למשפחה סייע צמוד שעובר הכשרה אצל מומחים. "דקל מדבר מאוד חלש, הקול הולך ונעלם לו וצריך לעבור איתו למחשב. שדקל יבקש מהסייע עזרה - זו העצמאות שלו", היא מדגישה, וחוששת ממצב בו יטפלו בו מספר אנשים. "הוא יתבייש ולא יטריח אנשים. הוא ירגיש מאוד לא בנוח כשכל פעם מישהו זר יפשפש בפרטיות שלו. גם ללמוד על כל המכשירים של דקל זה מאוד מסובך".

מה בדיוק נדרש? עופרה מתחילה לפרט רק את חלק מהטיפול הצמוד. "הטכנולוגיה מסביב מאוד מורכבת - כסא ממונע שצריך הפעלה, יש לו מכשיר שהוא הולך איתו, סדים על רגליים, טיפולים רפואיים ועיסויים, וכל הזמן בתנועה. אנחנו עובדים עם מומחית האכלה ולפעמים הוא לא אוכל כי הוא נחנק. אם דקל צריך לשירותים ומפקששים ברגע - גמרנו. הוא סובל ימים מכאבים ואחר כך לא ירגיש בנוח עם הבן אדם".

האם מספרת גם על חוויה טראומטית שעברה, שלולא סייעת צמודה הייתה נגמרת באסון: "לדקל נשרף הכסא הממונע, כשהיה קשור ביידיים וברגליים. אם יש סייעת שמטפלת בעוד ילדים, איך היא תשים לב? אי אפשר לתאר מה יקרה אם לא יהיה מישהו מוסמך שיטפל בו. אם זה היה קורה לפי מה שמתכנן משרד החינוך - אלוהים ישמור".

השרה תמיר: "תמיד יהיה מישהו עם הילד"

שרת החינוך יולי תמיר הסבירה היום את החלטת משרדה: "אנחנו לא משאירים את הילדים לבד, תמיד יהיה מישהו עם הילד. הליווי יתרחש כל הזמן מאנשי מקצוע שונים - על פי תוכנית אישית, כדי לפתח עוד יכולות. אם בעבר הייתה רק סייעת שלרוב התמחתה תבחום אחד, עכשיו הוא יעבור בין כמה גורמים מקצועיים - פעם ריפוי בעיסוק, בשעה אחרת פיזיותרפיה וכו'".

אלו"ט (אגודה לאומית לילדים אוטיסטים) הודיעה כי היא תומכת בהחלטה. לדברי עינת קסוטו-שפי, מנכ"ל אלו"ט,

 "יש בהחלטה זו בשורה חשובה להורים אשר חוששים באופן קבוע בתחילת שנת הלימודים ממידת הסיוע שיינתן לילדיהם, לעומת הסיוע שהיה ניתן בשנת הלימודים אשתקד".

מנגד, קראה הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות בפקולטה למשפטים שבאוניברסיטת בר-אילן לשרהתמיר, להמתין לתוצאות ההליכים המשפטיים שהוגשו בנושא בטרם תחרוץ את גורלם של 136 תלמידי החינוך המיוחד הזקוקים לסייעות אישיות. עו"ד קארין אלהרר, העומדת בראש הקליניקה: "אנו חיים במדינת חוק ויש להמתין לפסיקת בית המשפט משרד החינוך בחר לקבל החלטה חפוזה ונמהרת".