מהו ליקוי ירח? הירח מואר הודות לכך שהוא מחזיר אלינו את אורה של השמש. ליקוי ירח מתרחש כאשר הירח מוסתר מאור השמש על ידי כדור הארץ. מצב זה מתרחש רק כאשר הירח מלא (במחצית החודש העברי), כיוון שאז הירח, כדור הארץ והשמש מצויים על קו אחד. בדרך כלל, ליקוי ירח מלא בא כשבועיים לאחר ליקוי חמה (המתרחש כאשר הירח מצוי במולד והוא מסתיר את השמש מכדור הארץ). ליקוי החמה האחרון נראה בארץ רק בחלקו הקטן.
כיוון שמישור הסיבוב של הירח סביב כדור הארץ נטוי בזווית של 5 מעלות יחסית למישור שבו כדור הארץ סובב סביב השמש, לא מתרחשים ליקויים מדי מולד או ירח מלא. הירח המלא עשוי להיות מעל או מתחת למישור של כדור הארץ והשמש ולכן לא מתרחש ליקוי ירח מדי חודש. התנאי הוא שבנוסף להיות הירח במולד (כדי לאפשר ליקוי חמה) או היותו ירח מלא (כדי לאפשר ליקוי ירח) הוא צריך להיות גם סמוך מאוד למישור הסיבוב של כדור הארץ סביב השמש.
קיימת מחזוריות שבה המצב ההדדי של הירח, השמש וכדור הארץ חוזר על עצמו. כבר לפני יותר מ-3000 שנה הבבלים מצאו שליקויי המאורות מתרחשים בסדרות, שבכל סדרה פרק הזמן שבין ליקוי אחד לבין ליקוי העוקב באותה סדרה, קבוע.
הבבלים קראו למחזור הליקויים בשם "סארוס" כשבכל מחזור סארוס עד כ- 74 ליקויים בממוצע. בעת ובעונה אחת יש כמה מחזורי סארוס במקביל כך שבשנה אחת יכולים להתרחש ליקויים מסדרות סארוס שונות. הליקוי הנוכחי הוא הליקוי מספר 29 מתוך 83 ליקויים בסדרת הסארוס מספר 138.
הלוח העברי בנוי אף הוא על חזרה של המצב ההדדי של הירח, השמש וכדור הארץ ומכאן מחזוריות העיבור של הלוח העברי, שהיא בת 19 שנים בדומה למחזור הסארוס. זמן המחזור בין שני ליקויים באותה סדרת סארוס הוא 18 שנים ו-11 ימים. אולם, כאשר חל ליקוי מסוים, במרבית המקרים יחול ליקוי אחר (מסדרת סארוס אחרת) בדיוק 19 שנים אחרי.
הליקוי הבא בסדרת הליקויים הנוכחית יהיה ליקוי ירח חלקי שייראה ב-28 באוגוסט, 2026. לעומת זאת, 19 שנים בדיוק לאחר הליקוי הנוכחי, ב-17 באוגוסט 2027, ייראה ליקוי ירח מסדרת סארוס אחרת. אותה מחזוריות של המצב ההדדי של הירח, השמש וכדור הארץ היא הסיבה לכך שהחפיפה בין תאריך עברי ותאריך לועזי חוזרת על עצמה כל 19 שנים בדיוק.
בליקוי ירח יש שלושה שלבים:
הצל החלקי (פנאומברה) - זהו אזור שרק חלק מהשמש מוסתר ממנו. צופה היפותטי שעומד באזור הצל החלקי רואה שכדור הארץ מסתיר ממנו רק חלק מדיסקת השמש. בשלב זה, מסתיר כדור הארץ מהירח רק חלק מאור השמש וחלק מאורה נופל על הירח. לכן, כאשר הירח מצוי בשלב הצל החלקי, קשה מאוד לראות ירידה באורו של הירח.
ליקוי חלקי - זהו שלב בו חלק מהירח נמצא באזור הצל המלא (אומברה), אזור המוסתר לחלוטין מאור השמש על ידי כדור הארץ. צורת אזור הצל המלא היא חרוט הנמשך מכדור הארץ אל מעבר לירח. כאשר הירח (או חלקו) נכנס לחרוט הצל המלא, נמנע ממנו אורה של השמש כליל. כל עוד רק חלק מהירח מצוי באזור הצל המלא וחלקו באזור הצל החלקי, הליקוי הוא חלקי. (יש להבדיל בין המושג "צל חלקי" שהוא האזור שבו רק חלק מהשמש מוסתר מהירח, לבין מצב של ליקוי חלקי שבו רק חלק מהירח מצוי באזור הצל המלא).
ליקוי מלא - זה השלב בו הירח כולו מצוי באזור הצל המלא לעומת ליקוי חלקי שבו רק חלק מהירח מצוי באזור הצל המלא. בשלב זה כל הירח מוסתר לחלוטין מהשמש (אדם שיעמוד על הירח יראה ליקוי חמה מלא, כאשר השמש כולה מוסתרת מאחורי כדור הארץ). אולם, בשלב הליקוי המלא חלק מקרני השמש נשברות מבעד לאטמוספרת כדור הארץ אל תוך אזור הצל המלא וחלקן מגיעות אל הירח. ככל שכמות האבק באטמוספרה גדולה יותר, יקטן הסיכוי של קרני השמש הכחולות לחדור מבעד לאטמוספרה והירח ייראה אדום יותר (זו גם הסיבה שהשמש השוקעת נראית לנו אדומה). כמו כן, ככל שמתקרבים אל מרכז חרוט הצל שמטיל כדור הארץ, פחות ופחות קרניים מצליחות להגיע. מסיבה זו, ייראה הירח אדמדם בעת ליקוי ירח מלא. גם כאשר הליקוי החלקי הוא קרוב לליקוי מלא, חלקו של הירח הקרוב למרכז חרוט הצל עשוי להראות בגוון אדמדם.
פרטים נוספים על הליקוי, וכן מידע On-Line תמצאו באתר הבית של המחבר
ובפורום האסטרונומיה
ב- ynet.
21:23 - הירח נכנס לאזור הצל החלקי. כאמור, אזור הצל החלקי הוא האזור שבו רק חלק מהשמש מוסתר מהירח ולכן קשה מאוד להבחין בירידה באורו של הירח בשלב זה.
22:35 - הירח נכנס לאזור הצל המלא. בשלב זה תראה נקודת צל "נוגסת" בירח בצדו המזרחי (השמאלי).
00:10 – שיא הליקוי. הירח מצוי בנקודה העמוקה ביותר בחרוט הצל וייתכן שצדו הדרומי יהיה בגוון אדמדם. אולם, כיוון שהליקוי עצמו אינו מלא, צדו הצפוני של הירח ייראה מואר.
01:44 – הירח יוצא מאזור הצל המלא והוא מצוי באזור הצל החלקי בלבד. בשלב זה שוב יהיה קשה להבחין בירידה באורו של הירח.
02:57 – תֹם הליקוי. הירח עוזב את אזור חצי הצל.
ברחבי ישראל יתקיימו באופן סימולטני מספר תצפיות לקהל הרחב:
מצפה הכוכבים בגבעתיים
יהיה פתוח לקהל הרחב החל מהשעה 22:00 בערב משך כל הליקוי.
בבאר-שבע
מתארגנת תצפית בקמפוס מרקוס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
איור המסביר על שלבי הליקוי
למידע על מוקדים נוספים אפשר למצוא באתר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.
שידורים ישירים של הליקוי ממצפה הכוכבים בגבעתיים
יהיו באתרי האינטרנט של המצפה בגבעתיים וכן באתר הבית של המחבר.
צפייה נעימה.
ד"ר יגאל פת-אל,
היל"א – המרכז הישראלי למידע אסטרונומי,
מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.
