לקוח תבע את המוסך, הפסיד - ויפצה כפליים
לקוח שתבע את המוסך בטענה שעשה שימוש ברכבו שלא לצורך ולא טיפל בו כראוי, הפסיד במשפט וייאלץ לפצות את המוסך בסכום כפול
מחיר יקר שילם בימים אלה ל.ד, שהכפיש את מוסך "קליל עסקי רכב" מחדרה. ל.ד טען שהמוסך לא טיפל כראוי ברכבו וגרם לו להוצאות מיותרות, וגם שעשה שימוש לא מוסבר ברכב בעת שהוכנס לתיקון.
ל.ד. תבע בבית המשפט מהמוסך פיצויים בסך 17,800 שקל. אלא שלא רק שתביעתו נדחתה והוא הוצג בבית המשפט כמי שאינו דובר אמת ומסתיר פרטים מבית המשפט, שופטת בית משפט השלום בחדרה, הדסה אסיף, אף הטילה עליו קנס כספי כבד במיוחד. היא חייבה אותו לפצות את המוסך בגין עוולת לשון הרע בסכום של 25,000 שקל, ובנוסף הטילה עליו לשלם את הוצאות המשפט של המוסך בסכום של 10,000 שקל. כפול כמעט מהסכום אותו תבע ל.ד. מהמוסך.
כל הסיפור החל לאחר שמנוע מכוניתו התחמם לפתע, והוא נאלץ לגרור אותו מנתניה לביתו בחדרה. לדבריו הוא התקשר למנהל העבודה במוסך קליל, וזה הציע לו לבוא לביתו של מנהל העבודה עם הרכב כדי שיבדוק אותו. וכך אכן עשה. אז, לטענתו, אמר לו מנהל העבודה שלא יוכל לתקנו - וכי עליו להגיע עם הרכב למוסך.
התיקון לא היה לרוחו של הלקוח - אך הניסיון לתבוע בבית המשפט לא ממש השתלם (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
במוסך גילו נזק חמור למנוע, שנגרם כתוצאה מהתחממות. בניסיון לתקן את הנזק, פרקו במוסך את ראש המנוע, השחיזו שסתומים, החליפו רינגים ומיסבים - אבל התקלה לא נפתרה.
לאחר מכן הוחלף המנוע הפגום במנוע אחר, משומש שנרכש מפרוק - וגם זה לא הועיל. לפיכך הוחלט לשלוח את המנוע המקורי לתיקון במפעל שיפוץ מנועים בירושלים, והוחלפה מערכת היניקה. רק אז תוקנה התקלה.
החשבון שקיבל ל.ד. מהמוסך הסתכם ב-22,353 שקלים. אלא שמיודענו סירב לשלם את הסכום הזה. הוא טען כי אופן הטיפול של המוסך בתקלה גרם לו הוצאה מיותרת, וכי המוסך צריך היה לשלוח את המנוע לשיפוץ מהתחלה - ולא לנסות לתקן אותו בעצמו, דבר שלטענתו מנוגד להוראות היצרנית. עוד טען כי הערכת המחיר המקורית שהוגשה לו הייתה על סך 14,625 שקלים והיא "נופחה" ל-22,356 שקלים בגלל רשלנות וחסר מקצועיות של המוסך.
עוד טען שהמוסך חייב אותו בתשלום עבור דלק בסכום של 150 שקל וכי הרכב נסע במהלך ימי התיקון במוסך 500 ק"מ שלא לצורך.
המוסך דחה את טענותיו, והפרשה הועברה לטיפול אגוד המוסכים. אלא שלטענתו של ל.ד - התשובה שקיבל מאיגוד המוסכים לא היתה אובייקטיבית. בעקבות כך פנה בתלונה ל"ידיעות אחרונות". אנחנו הפננו אותו למהנדס הרכב דוד נמרי כדי שיתן לו חוות דעת - האם המוסך פעל כהלכה, והתשובה הייתה - כן.
אבל ל.ד. לא ויתר והמשיך במאבק. הוא פנה גם למשרד התחבורה והתלונן נגד המוסך. ובמקביל הגיש תביעה לבית המשפט. אלא שכאן קצה נפשו של המוסך בפרשה הזו, והוא החליט להגיש נגד ל.ד. תביעת לשון הרע. שתי התביעות אוחדו לתיק אחד, שנדון בפניה של השופטת הדסה אסיף בבית משפט השלום בחדרה.
במהלך הדיון בבית המשפט, התברר כי ל.ד. נהג לתקן את רכבו באופן פרטי אצל אותו מנהל עבודה - דבר שהסתיר מבית המשפט. בעקבות כך קבעה השופטת כי תביעתו בטענה שהמוסך נוהג בניגוד להוראות היצרנית אינה תביעה בתום לב - שכן תיקון הרכב "במוסך מדרכה" אצל אותו מנהל עבודה, באופן פרטי - גם היא אינה תואמת את הוראות היצרן.
השופטת קיבלה גם את עדות בעל המוסך, ולפיה כל התיקונים שנעשו ברכב נעשו לפי הנחיותו ודרישתו של הלקוח - שחיפש כל דרך כדי לחסוך בהוצאות. כשהעלויות החלו להצטבר - החליט לגלגל על המוסך חלק מההוצאות בטענה לרשלנות וחוסר מקצועיות.
גם טענותיו של ל.ד על נסיעות מיותרות שבוצעו ברכב נדחו, שכן הן לא תאמו את מה שנרשם בכרטיס התיקון של הרכב לגבי הקילומטרז' בו נכנס למוסך. כרטיס תיקון עליו היה חתום ל.ד בעצמו...
"כל מעייניו של התובע כוונו לנסיונותיו לחסוך בהוצאות התיקון... לפיכך, מאחר שאני מאמינה לעדות של המוסך ולא לזו של התובע - לא נותר אלא לדחות את טענות התובע כאילו ביצע המוסך תיקונים שונים ברכב בניגוד לבקשותיו", קובעת השופטת.
גם הטענה על הצעת המחיר הנמוכה שהציג התובע נדחתה. השופטת קיבלה את גרסת המוסך לפיה הסכום המדובר - 14,625 שקלים - התייחס רק לעלות השיפוץ של המנוע, ללא עלויות נוספות כמו עבודת הפירוק וההרכבה של המנוע.
השופטת קבעה כי פניותיו של הנתבע למשרד התחבורה, לאיגוד המוסכים ול"ידיעות אחרונות" - לא נעשו בתום לב, ומתוך ידיעה שהעובדות בתלונה אינן נכונות. לכן, קובעת השופטת, מדובר בלשון הרע שנועדה להכפיש ולפגוע במוסך.
חוסר תום הלב של ל.ד עלה לו כאמור ביוקר: 35,000 שקל, כמעט כפול מהסכום שדרש בתביעותו מהמוסך.
אז לפני שאתם מוציאים "פשקוילים" על המוסכים שלכם, ודאו שכל טענותיכם מעוגנות בעובדות ואתם לא מעגלים פינות. אחרת זה עלול לעלות לכם ביוקר רב.
בית המשפט לא השתכנע מטענות התובע
צילום: רויטרס
