מדובר בסדרת מעשים המבטאים רצון, יוזמה, תכנון, ניסיונות לביצוע וחתירה להשגת תוצאה חרף מספר אי הצלחות..."
חייל שגנב רובים מבסיס - ייכלא ל-6.5 שנים
טוראי ש' כבר הספיק לגנוב רובה M-16 אחד, וקיבל הבטחה שיקבל "הונדה" אם יספק עוד שלושה. הוא שכנע נער בן 17 להצטרף אליו, סיפק לו מדים וחוגר ונכנס ללא קושי לבסיס הטירונים בניצנים. אחרי המעצר הביע חרטה - אך ייכלא לתקופה ממושכת. כלי הנשק טרם אותרו
אחד העונשים הכבדים ביותר שנגזרו בשנים האחרונות בצה"ל על עבירת גניבת נשק נגזרו היום (ד') על טוראי ש', שגנב לפני כחצי שנה
שני רובי M-16 מבסיס הטירונות ניצנים. באחד המקרים אף הגדיל לעשות וצירף איתו לגניבה נער בן 17, לו נתן מדי צה"ל על מנת שיוכל להיכנס לבסיס בצורה חופשית. הרובים עצמם עדיין לא נמצאו.
בצה"ל מדברים מאז מלחמת לבנון השנייה על הערך "דבקות במטרה", אך בפרשה זו, קיבל הערך ביטוי קצת שונה. שופטי בית הדין הצבאי של מפקדת זרוע היבשה, בראשות אלוף משנה ניר אבירם, ציינו בגזר הדין כי "מדובר בסדרת מעשים המבטאים רצון, יוזמה, תכנון, ניסיונות לביצוע וחתירה להשגת תוצאה חרף מספר אי הצלחות..."
במרכז כתב האישום שני סעיפים המייחסים לש' גניבת נשק. הראשון התרחש בפברואר 2008, כאשר הגיע הנאשם לבסיס בתום הטירונות שלו כדי לקבל צו סיפוח ליחידה אחרת.
חשד נגד קצין:
מכר נשק בשל חובות / שרון רופא-אופיר
קצין בדרגת סגן גנב רובים, טיל לאו ואמצעי לחימה שונים, ומכר אותם לעבריינים מהגליל במטרה לכסות על חובות הימורים. הפרשה נחשפה אחרי עסקת נשק שהתקיימה בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל
הוא לקח נשק שהיה מונח על הרצפה באחד מאוהלי הטירונים, שם אותו על כתפו, פירק אותו לשניים והכניסו לתוך קיטבג שהיה ברשותו. עקבותיו של הנשק נעלמו ולא נמצאו עד היום - חרף מעצרם של האזרחים אליהם הועבר לראשונה.
האירוע השני אירע כחודש לאחר מכן, כאשר קיבל ש' הבטחה מאזרח שאם יגנוב עבורו שלושה כלי נשק - יקבל בתמורה מכונית הונדה. לצורך ביצוע המעשה "גייס" ש' קטין בן 17, נתן לו מדים ואף את תעודת החוגר שלו. השניים נכנסו בקלות אל תוך הבסיס, הסתובבו בו שעות ארוכות, ומשלא הצליחו לגנוב נשק יצאו - אך לא התייאשו.
אמו של ש': מסתירים את המעשה מאחיו הקטן
הם שבו לבסיס בשעת ערב, המשיכו לחפש ובסופו של דבר מצאו את מבוקשם. אחרי שלקחו את הרובה, רצו לגדר הבסיס, טיפסו עליה ונמלטו. ש' נתן לקטין סכום של 700 שקלים על מנת שזה ייסע לביתו, והוא עצמו החביא את הנשק בתוך קיטבג סמוך לאחד העצים במקום.
לרוע מזלו של ש', אחד הקצינים מהבסיס הצליח לאתר את הנער בעודו ממתין להסעה - ומשם ועד מעצרו הדרך הייתה קצרה. בחקירתו הודה בכל פרטי האירועים ואמר כי הוא מצטער על מעשיו, אך גם במקרה זה לא אותר הרובה.
אמו של ש' אמרה בעדותה בפני בית הדין כי בושה גדולה אופפת אותם בשל מעשי הבן, עד כדי ניסיון להסתירם אפילו מאחיו העומד על סף גיוסו לצה"ל. השופטים קבעו: "אין נסלחת ואין נשכחת העבירה שביצע ש'. כלי נשק נועדו לקטול וסכנה גדולה נשקפת אם הם יוצאים מחזקתו ומשליטתו של הגורם האחראי בידיו הופקדו".
השופטים ציינו כי התחשבו בשיתוף הפעולה של ש' ובכך שהודה בכל מעשיו אך ציינו לרעתו את התכנון של המעשים לרבות החטאת קטין וכאמור קבעו כי ענשו יעמוד על שש וחצי שנות מאסר בפועל.
