כוכבים נופלים מהרגליים

נפתח בגילוי נאות: את דרכי העיתונאית התחלתי ב"כוכב נולד 2". באותם ימים כתבתי באתר התוכנית ובעיקר התחככתי במי שהפכו למשך זמן קצר לכוכבים הכי גדולים במדינה. רגע לפני שהראל מויאל והראל סקעת ידעו שיש ביניהם עימות, ישבנו שלושתנו ובלסנו סנדוויצ'ים מעופשים שהגיעו בארגז, הזענו ביחד בגמר ולמדנו על בשרנו מה דינה של מילה מיותרת ליד עיתונאי. כך שלראיון עם הפיינליסטים של "כוכב נולד 6" הגעתי כשאני נחוש לסגור מעגל ולראות מה התחדש במשפחה הכי מתוקשרת בארצנו זבת החלב והסלולר.

10 ימים לפני הגמר הגורלי, הבשורות מבית משפחת "כוכב נולד 6" אינן מעודדות. זו משפחה שילדיה המובחרים, ישראל בר־און, ליבי רן, מעיין חג'בי וכרמל אקמן נמצאים על סף אפיסת כוחות. אפילו הניצחון לא נראה להם מתוק יותר משינה ארוכה ונטולת הפרעות. או כך לפחות הם טוענים. היעדר התשוקה העזה לניצחון שהם מפיצים סביבם אולי מעיד על היותם צעירים חיוביים שהפנימו מה קטנה חשיבות הניצחון אל מול גדולת הרוח האנושית, אבל גם על היותם מתמודדי ריאליטי גרועים. בתוכניות מסוג זה, עונות חלשות הופכות לכאלה בגלל מתמודדים שלא מספקים לצופים רוח קרב ורצון כביר להיות האחרון שנשאר עומד, או לפחות אישיות כובשת, כישרון יוצא דופן, איזשהו קסם שכובש אותך בניגוד לרצונך. כבר עכשיו ברור ש"כוכב נולד 6" לא תנפק מאמי לאומית חדשה (כמו נינט), לא יריבות מצופה בקנאה יוקדת (שירי מימון), לא רוח מרדנות בועטת (ג'קו אייזנברג) ולדעתנו גם לא כישרון מוזיקלי גדול שהיינו מחכים לדיסק שלו בציפייה (מרינה מקסימיליאן בלומין). 

בא כדי ליהנות. ליבי (צילום דביר כחלון)

גלגלי השיניים של מערכת "כוכב נולד" פועלים במיומנות כבר שש עונות רצופות כמעט ללא תקלות. המתודה היתה ברורה לחלוטין: למרות שניתנו לצופים יומיים שלמים כדי להכריע מי תהיה שלישיית הגמר, היו אלה לרוב תוצאות ההצבעות של השעות הראשונות שהכריעו את הכף. המסה הראשונה של המצביעים שיקפה תמיד את התוצאות הסופיות, וטפטופי ההצבעות של היום שלמחרת חצי הגמר התגלו תמיד כחסרי השפעה על ההכרעה - מי עולה לגמר ומי הולך להשלים שעות שינה. השנה משהו השתנה. ההצבעות הצמודות בין המתמודדים לא אפשרו לנו - כמערכת עיתון המתמודדת עם זמן הדפסה יצוק בסלע (יום שני בבוקר. נקודה) - לדווח לכם מי השלישייה המאושרת, משום שהתוצאות יגיעו לידינו רק לאחר שהעיתון ירד אל מכבש הדפוס.

כתוצאה מכך הרווחתם שיחה מרובעת: שלושת הפיינליסטים ומודח חצי גמר אחד (או אחת), שעדיין לא יודע שהוא כזה. זה לא אומר שלא נרשה לעצמנו להמר על ישראל בר־און כמנצח של העונה המשונה הזו. לצידו של ישראל נראה בוודאי את ליבי רן ואת כרמל אקמן, אבל זו רק התחושה שלנו. העונה בלט יותר מתמיד הקושי של המתמודדים לעכל את גודל המעמד, את עומס הציפיות הכבד, את משמעות ההצלחה הפתאומית ובעיקר את חוקי המשחק.

"רק לקהל חשוב מי ינצח". ישראל (צילום דביר כחלון)

מספיקה שעה אחת עם המתמודדים העייפים, ההמומים, המפוחדים והעליזים כמו שריונר שקיבל זה עתה ריתוק לבסיס, כדי להבין כי יש להיזהר במה שאתה מאחל לעצמך. לפעמים כלוב הזהב אומנם נראה נוצץ מבחוץ, אבל העומס, התשישות והבדידות לא תמיד שווים את דקות המסך הנוצצות. בעולמם האופטימי של המתמודדים, המצלמות עדיין יעקבו אחריהם גם לאחר סיום העונה, הקהל עדיין יסמס ותחנות הרדיו רק ישבו בחיבוק ידיים עד שאלה יחליטו לצאת מחדר ההקלטות עם דיסק חדש. מבחינתם הם כאן כדי להישאר. ספק גדול אם שלושת גורי הסלבריטאים שיעמדו על הבמה הענקית ליד הכינרת יודעים מה צופן להם העתיד, אבל מספיק מבט אחד חטוף אל מי שכבר עמד שם קודם, כדי להבין שקל זה לא הולך להיות.

אתם קולטים שאתם כרגע האנשים הכי מפורסמים בארץ?

כרמל: "לא נראה לי שזה נכון. בסביבה שאנחנו עובדים בה לא נותנים לנו להרגיש סטארים, יש משימות, יש עבודה וזהו, אנחנו לא נהנים מהפרסום והחשיפה".

ליבי: "אני לא יודע, בחיים לא התמודדתי עם הפרסום הזה, אני לא הולך ברחוב אפילו".

ואיך המשפחה מתמודדת עם הפרסום?

ליבי: "אבא שלי אומר לי, 'אתה כרגע אחד מהאנשים הכי חמים בארץ בקיץ הזה'. הם פולנים, אז הם ישר מתגאים ומשוויצים".

כרמל: "ההורים שלי באקסטזה, שלטים בכל הצפון".

לשימוש פנאי פלוס בלבד! כוכב נולד (צילום: דביר כחלון)

ליבי: "אפילו בסופר, אמא שלי אומרת למוכר: 'אתה יודע איפה הירקות האלה הולכים להיות?? בבטן של ליבי!, הירקות האלה ממש!'".

כרמל: "ההורים האלה, לפעמים יש הרגשה שהם רוצים את זה יותר ממך".

מעיין: "לי יש שלטים 'עוטף (במלרע) עזה עוטף את מעיין חג'בי באהבה'".

איך הולך לכם עם תחזוק מחנות המעריצים?

ליבי: "יש לי מעריצות שברוגז איתי, אתה קולט? הן עדיין מעריצות שלי, עדיין נותנות לי מתנות, אבל ברוגז איתי".

ישראל (מחקה את המעריצות): "איך נהיית סלב, ליבי, חחח... השתנית!" (מצקצק בלשון).

איך הצלחת לעצבן אותן?

ליבי: "אם אמרו לי תחייך ולא חייכתי באותה השנייה, אז זהו מבחינתן. אני מאוד סובלני, יותר מסובלני, כי המעריצות הן בעצם מה שמחזיק אותי בתוכנית הזו. הן מאוד רוצות תשומת לב ואני מנסה לתת כמה שיותר. הן רוצות שתסתכל עליהן, שתיצור איתן איזשהו קשר, שתעשה סימן של לב עם היד. ברור שאתה לא יכול לעשות לרצות את כולם, וזה קצת חבל".

כשמביטים בחבורה העליזה הזו על המרקע, קל מאוד לשכוח שהם לא תמיד היו שם, שרק לפני כמה חודשים ליבי, ישראל, מעיין וכרמל היו בני נוער רגילים ששרו מול המראה ובעיקר חלמו.

לשימוש פנאי פלוס בלבד! כוכב נולד ליבי רן (צילום: דביר כחלון)

יש כבר תכנונים ליום שאחרי?

כרמל: "לישון עד 11".

מעיין: "כן, לישון־לישון".

ישראל: "פחח, לישון".

ליבי: "למרות שגם את זה אני לא חושב שנעשה, בטח יהיו ראיונות".

מעיין: "ברור שלא יתנו לנו לישון".

אני התכוונתי יותר מטאפורית, אבל יש לכם מושג מה אתם רוצים לעשות?

כרמל: "אני רוצה לחזור הביתה, לאולפן, לעבוד על הדיסק".

ליבי: "אני רוצה להמשיך בעבודה בצורה מסודרת, אבל לא אינטנסיבית כמו פה, כאילו, לא כל יום מהבוקר עד הערב".

ליבי: "לעשות מוזיקה. כל המסביב זה יפה ונחמד, בא עם המוזיקה ושווה את זה, המוזיקה שווה את זה".

יש לכם אמונות תפלות?

ליבי: "יש לי משהו... יש לי תחתוני מזל".

באמת?

לשימוש פנאי פלוס בלבד! כוכב נולד מעיין חג'בי (צילום: דביר כחלון)

ליבי: "כן, יצא שלבשתי את אותם התחתונים באודישן הראשון ובאודישן השני, כשהתקבלתי"..

אתה לובש אותם עכשיו?

ליבי: "תן לי לבדוק... כן! אני לובש אותם עכשיו, איזה קטע".

מה מיוחד בהם?

ליבי: "כתוב עליהם Good News (חדשות טובות)".

תלבש אותם גם בגמר?

"כן, אם אני אגיע לשם, אלבש אותם גם אז".

איך החברים מתמודדים עם ההצלחה הפתאומית הזו?

כרמל: "אני לא רואה אותם. אני חדשה בתל אביב ולא מכירה פה אף אחד. אני מתעלקת על אח שלי, אנחנו הולכים לאכול ונפגשים עם חברים שלו ולאט לאט המעגל מתרחב, אבל...".

ליבי: "זה מדהים שכרמל צריכה לעבור את ההתמודדות הזו בלי המשפחה הקרובה, גם ישראל. זה מוזר, אני חוזר הביתה וישר מכינים לי אוכל, ישר עוטפים אותי, רשת הגנה בכל מקום שאפשר, מנסים להקל עליי".

מעיין: "אתה מכאיב לי עכשיו, אני מתגעגעת הביתה".

לשימוש פנאי פלוס בלבד! כוכב נולד ישראל בר-און (צילום: דביר כחלון)

אם לא חשוב לכם לנצח, אז מה אתם עושים כאן?

ליבי: "אני רוצה להיות מוזיקאי, לעשות את האמנות שלי".

כרמל: "אתה כבר מוזיקאי. אתה צריך להבין שכולנו הגענו ל'כוכב נולד' בתור מוזיקאים, אנחנו יודעים מי אנחנו ומה האמת שלנו".

ליבי: "לא, זה לא מובן מאליו".

כרמל: "אנחנו הגענו ל'כוכב נולד' בשביל להיות מוזיקאים פופולריים בארץ".

ליבי: "לא בהכרח! אני באתי סתם ליהנות!".

כרמל: "נכון, מאמי, אבל אתה פה בשביל שכשתוציא את הדיסק שלך, יהיו יותר מכירות, אנשים יבואו להופעות ואתה תהיה פופולרי".

ליבי: "לא, אני פה בגלל שנתנו לי במה ממש גדולה ואני יכול לעשות מה שאני הכי אוהב".

כרמל:" אני עושה מה שאני אוהבת, אבל אני גם יודעת שעם התוכנית מגיעות מלא סטיגמות, מלא דעות קדומות".

מה למשל? איזה סטיגמות מפחידות אותך?

כרמל: "נראה לי שכל המוזיקאים הגדולים שאני רוצה לעבוד איתם לא שמים על התוכנית, אפילו יש מי שמזלזל בכל האינסטנט וזה נדבק אליך, 'כרמל אקמן - כוכב נולד'".

לשימוש פנאי פלוס בלבד! כוכב נולד כרמל אקמן (צילום: דביר כחלון)

פליטת "כוכב נולד".

ליבי: "זה לא נכון, אצלי ספציפית זה לא נכון, כי יש לי את הדרך שלי".

כרמל: "כולנו עשינו את הדרך שלנו, אבל בעיני האנשים שבחוץ הדרך שלנו נעשתה ב'כוכב נולד', ולעולם לא תוכל לדעת אם היית יכול להצליח בלי התוכנית".

ליבי: "את לא מבינה שמה שצריך לקרות קורה? כבר הצלחת, הצלחה זה לא אם את במקום הראשון, שני, שלישי או אם את מוציאה דיסק והוא נמכר".

אז איך אתה מודד את ההצלחה?

ליבי: "הצלחה נמדדת בתהליך. זאת אומרת, כרמל, את אמרת לי את זה בעצמך, 'אני באתי לתוכנית ואני שרה עכשיו הרבה יותר טוב, כמו שבחיים לא שרתי', נכון?"

כרמל: "נכון".

ליבי: "אז הנה, וואלה, תני לי כיף, הצלחת, את לא צריכה את האישור של החברה".

אבל התואר הזה, "כוכב נולד", יכול להפריע? להכשיל?

מעיין: "תלוי לאיזו עבודה אתה מנסה להתקבל".

ליבי: "לד זפלין זאת להקה שהתחילה בתור להקה שעשתה קאברים, לאט לאט הם הכניסו דברים משלהם ואז הם הפכו להיות אחת מלהקות הרוק הכי טובות שהיו אי פעם".

אז זה המודל?

ליבי: "ככה זה התחיל פעם. גם שלמה ארצי אמר לנו שזה היה אותו הדבר איתו".

כרמל: "כן, שלמה ארצי היה בתחרות שירים (פסטיבל הזמר והפזמון, ש.פ) וזכה במקום ראשון".

ליבי: "ומיד הוא היה כוכב".

כרמל: "בן לילה".

• חפשו את סיקור גמר "כוכב נולד 6" אשר יתפרסם ביום ד' באתר פנאי פלוס