כך תקימו פודקאסט מצליח משלכם
תמיד חלמתם להיות שדרני רדיו ואף פעם לא יצא? כך מרימים לבד תוכנית רדיו באינטרנט (פודקאסט) וצוברים קהל מאזינים. לא צריך הרבה יותר ממיקרופון
פודקאסטים הם מעין תוכניות רדיו או טלוויזיה המופצות באינטרנט באופן חופשי (לרוב), על ידי מנוי חינמי. פרקים של תוכניות אלו מופצים בתור קובצי קול, כגון MP3 או AAC, או קובצי תמונה אותם יכול כל אחד להפיק במחשבו האישי. ניתן לשים את הקבצים על שרת דפי אינטרנט כלשהו ברשת, ובכך להפוך אותם נגישים לתוכנות ללכידת פודקאסטים. באמצעות תוכנות אלו יכול כל אחד להירשם לפודקאסט, ולקבל אוטומטית למחשבו האישי פרקים חדשים כאשר אלו מתפרסמים.
בשביל לפשט יותר, אז בצד אחד של הפודקאסט יש מאן דהוא שמקליט תוכנית רדיו או וידאו (או כל מדיום אחר) ומעלה את זה לרשת, ובצד השני ישנם אנשים שעושים מנוי לתוכנית שלו דרך האינטרנט ומאזינים או צופים בזמנם החופשי. בדרך כלל זה חינם למאזינים ועולה ים של כסף למפיק התוכנית, אבל את זה הוא מגלה בשלב הרבה יותר מאוחר. בשנת 2005 נבחרה המילה פודקאסט כמילת השנה על ידי מילון אוקספורד האמריקני.
הפודקאסט היה קיים לפני ש-Apple הטמיעה אותו ב-iTunes, אבל פרט לגיקים איש לא ידע על זה. Apple הכניסה את הפודקאסט ל-iTunes, שהיא תוכנת המוזיקה הנפוצה ביותר בעולם, וכך חשפה מיליונים לעניין ויצרה מן קטלוג ענק, דפי זהב אלקטרוני, שעושה סדר בים הפודקאסטים הקיימים והנוצרים מדי יום ומאפשרת חיפוש, מציאה והרשמה לפודקאסט בקלות יחסית.
לפודקסטים אין ממש סטטיסטיקות רייטינג, כמו בטלוויזיה או ברדיו, אבל יש מספרים שנותנים כיוון. במחקר מקיף שערכו ב-Edison Media Research בשנה שעברה מצאו כי כ-13% מהנשאלים האזינו לפודקאסט. יש שיגידו שזה לא מספר מרשים, אבל הם טועים. מדיה חדשה שמתחרה בממותות ותיקות כמו רדיו וטלוויזיה ומצליחה לעניין 13% מהאוכלוסיה, היא מדיה שעתידה לפניה ויש לה לאן לגדול. למה להיצמד ללוח זמנים קשיח של תוכנית רדיו אהובה אם אתם יכולים להירשם לפודקאסט שלה (המון תוכניות רדיו מופצות היום גם כפודקאסט) ולשמוע אותה בזמנכם החופשי ואיפה שבא לכם?
נתח השוק הגדול ביותר של הפודקאסטים בעולם שייך לטכנולוגיה - הם היו שם ראשונים, אבל יש הכל מהכל. CNN, ABC, NBC, DISNEY, ESPN וכל צירוף אותיות אחר שתעלו במוחכם הקודח, קיים במאגר הפודקאסטים. כל תוכנית רדיו נחשבת קיימת גם כפודקאסט, אלפי אומנים צעירים מפיצים את המוזיקה שלהם כפודקאסט, NASA משדרת את התמונות ממאדים בפודקאסט, הבית הלבן מפיק פודקאסט שבועי, גברת ממניסוטה משתפת אתכם כל שבוע בגידול החתולים שלה.
איך עושים מזה כסף?
לא עושים. בארה"ב הפודקאסטר הבכיר ביותר הוא ליאו לאפורט, שהקים רשת פודקאסטים שנקראת TWIT והוא אחראי על
כמה מהפודקאסטים בעלי ההאזנה הרבה בעולם. יש לו פודקאסט שבועי בשם הזה, TWIT (ר"ת This week in tech) שמושך מעל 100,000 מאזינים בשבוע. המון, אבל לא מספיק בשביל לייצר הכנסה ליוצריו. הפודקאסט הנ"ל מושך חסויות ופרסומות, אבל בעיקר בשביל לממן את העלויות הגדולות של רוחב הפס העצום הנחוץ להעברת 100,000 קבצי קול בשבוע.
הטוב ביותר שתוכלו לקוות לו כאן הוא לצמצם נזקים. הדרך המקובלת ביותר להקטנת נזקים היא לבקש השתתפות מהמאזינים או במילים אחרות, תרומות. רוב הפודקאסטרים פותחים חשבון בחברה הגדולה בעולם להעברת כספים דרך האינטרנט PayPal ואז מבקשים מהמאזינים להשתמש בשרות הזה בכדי לתרום ליוצר הפודקאסט כסף. בשנת 2004 העלתי את הפרק הראשון של הטיקאסט והיום, ארבע שנים פחות חודשיים, אני יכול לדווח בגאווה על הכנסה של כ-2,000$ כאשר 1,000 מהם היו תרומה של מאזין אחד נדיב במיוחד והשאר מיתר 4000 המאזינים שלי. חישוב מהיר מראה על הכנסה ממוצעת של 10$ לשבוע.ישראל לא מתבלטת כמעצמה בתחום הפודקאסטים. ישנם חלוצים מקומיים אשר מפיקים ומעלים לרשת משדרים שונים, אבל אף אחד כאן עוד לא פרץ את תחומי הגטו הטכנולוגי לעולם הרחב. עם זריחת הפודקאסט, עשו הערוצים השונים ברדיו ובטלוויזיה אייטמים קצרים חדשותיים עם ארומה פיקנטית על העוסקים בתחום ועל התחום בכלל, אבל עם שקיעת הנוגה החדשני אבד גם הכיסוי של הערוצים השונים.
לא צריך הרבה בשביל ליצור פודקאסט, אבל צריך הרבה בשביל ליצור פודקאסט טוב. רוב הפודקאסטים הם תוכניות קול ובשביל להקליט קובץ קול צריך מחשב, מיקרופון ו... זהו בעצם. הקלות הבלתי נסבלת הזאת מטעה כי הצד השני, זה שאמור להאזין למוצר שייצרתם, פונק על יד עשרות שנות האזנה לרדיו וטלוויזיה איכותיים (לפחות בכל מה שנוגע לאיכות ההפקה) ולכן פודקאסט שנשמע כמו תקליט ויניל של נערה מתבגרת וכל מילה שניה בו היא "אה אה אה", לא יגיע רחוק. איך תקצרו את הדרך לתהילת עולם? הנה רשימת כללי הברזל:
בחרו נושא שקרוב ללבכם ובוערת בכם תשוקה עזה בכל הנוגע לנושא זה. שימו לב היטב - הפודקאסט הוא תחביב ששותה זמן וכסף כמו שוטר רוסי ששותה וודקה בחורף. זה עולה המון זמן ועושק את התקציב המשפחתי. אם אתם לא ממש ממש אוהבים את הנושא, אין סיכוי שתחזיקו מעמד יותר מכמה תוכניות. המחיר, בכל המובנים, יהיה כבד מדיי. ואל תשגו באשליות, גם לו הפודקאסט שלכם יהיה הפופולרי ביותר בארץ, לא יהיו לו יותר מכמה אלפי מאזינים וכסף לא תצליחו לייצר ממנו. הפודקאסט שלי (www.tcast.co.il), שהוא בין הוותיקים ואני חושב שבין המושמעים ביותר, זוכה בשיא לכ-4,000 מאזינים בחודש. גרוש עוד לא ראיתי מזה ואני לא אופטימי לגבי העתיד.
השקיעו בציוד. כל מחשב נייד, אפילו מהסוג הנחות ביותר, מגיע היום עם מקרופון פנימי באיכות גרועה. תצטרכו להשקיע במיקרופון חדש. האוזן שעליה אתם נלחמים רגילה לשמוע גלגל"צ באיכות FM סטריאופונית. המסר שלכם צריך להגיע לרמת איכות דומה, אחרת לא חשוב כמה המסר מעניין, האוזן לא תקשיב, הרעש יפריע ומיקרופונים פנימיים שקונים ב-20 ש"ח בחנות השכונתית, רועשים להפליא.
אם אתם מתעתדים להקליט את התוכניות כאשר אתם הדוברים היחידים בה, גשו נא לחנות המחשבים הקרובה לביתכם ורכשו סט אוזניות משולבות מיקרופון בעלות חיבור USB. אם יש חיבור דיגיטלי הצליל מוקלט נקי, זח וצח להפליא. התענוג מיוצר על-ידי חברות כמו Logitech או Plantronics ויקיז מכם כ-300 ש"ח. אפשר לחיות עם זה.
העלילה מסתבכת, כאשר רוצים להקליט מעל שני אנשים באותה עת. במקרה זה יש צורך במיקרופונים ממש המתאימים להקלטת דיבור (כ-90$ האחד) ובאביזר חיצוני (סוג של כרטיס קול) שמתחבר למחשב ויודע לקבל אליו כמה מיקרופונים. אביזר כזה לשני מקרופונים יעלה כ-200$ ולארבעה מיקרופונים כבר ינשק את ה-1000$. מרבה משתתפים מרבה דאגות והוצאות. זה מה יש. לפחות את התוכנה בה תשתמשו בכדי לבצע את ההקלטה ואת העריכה תוכלו להוריד חינם מהרשת.
התאמנו. לא כולם נולדו שדרי רדיו מלידה. גם אלה שמשפריצים דחקות בארועים כאילו אין מחר, עלולים לגלות כי למיקרופון יש תופעות לוואי מסרסות למדי. אל תתאמנו על רטוב. הקליטו כמה פרקים ותקשיבו להם, כשתשפרו תקליטו עוד ותשמיעו לחברים. רק אחרי שתעברו את הביקורת הנוקשה של אלה השמחים תמיד לבקר, תרגישו בטוחים מספיק לצאת לעולם הרחב. יש פתגם עתיק שאומר כי לעולם אין הזדמנות שניה ליצור רושם ראשון וזה נכון גם כאן. מאזין ששמע ונכווה לא ישוב וכמו שהבנתם מהכתוב מעלה, מאזינים הם משאב יקר מפז לפודקאסטר הממוצע. נהגו בהם בזהירות, במאזינים, ואל תבזבזו.
לפני תוכנית רשמו על נייר את הנושאים עליהם תרצו לדבר ושיהיו הדברים גדולים וברורים מולכם בעת ההקלטה. הקלטה רצופה בהפסקות לחיפוש מילים או למחשבה עמוקה משעממת. המשדר צריך לקלוח ולשטוף ברהיטות ובשפה נעימה וזורמת ואלה איכויות הבאות לאלה המשקיעים ומתכוננים. המאלתרים נשארים וחצי אילתורים בידם ומאזינים אין. המהדרין, ואני הייתי בינהם בשנה הראשונה, אף מקליטים פעם ראשונה את התוכנית אותה הכינו קודם כאימון ואו אז עוברים להקלטה "האמיתית".
השתמשו ב"פרסום גרילה". פרסום גרילה הוא פרסום באמצעים פרטיזנים, מחתרתיים כמעט, אמצעים המשתמשים ברשת וביכולות שלה ואינם צורכים כסף. דוגמאות לכך הם סרטונים המופצים בעזרת אימיילים, פרסומים בפורומים שונים, שימוש באתר האינטרנט שלכם וכדומה. הנה דוגמה: מקרה של פודקאסטר שהתחיל פודקאסט בנושא מטוסים למשל. יש לקשר את האתר לכמה שיותר אתרים בנושאים דומים. מנוע החיפוש גוגל, המנוע היחידי שנחשב היום, נותן מקום גבוה יותר לתוצאות החיפוש ככל שהאתר הנדון מקושר ליותר אתרים איכותיים. אחר כך יש להיכנס לכל פורום או קבוצת משתמשים באינטרנט בנושא הרלוונטי ולתת מודעות על כך שיצא פודקאסט חדש בתחום, כמו גם אחרי כל פרק נוסף שהוצאתם. לא יזיק גם להתקשר לתוכנית רדיו שעוסקת בתחום ולספר על הפודקאסט החדש. כל אלה אמצעים לפרסום שאינם עולים כסף ומביאים את המסר שלכם בדיוק לקהל אותו אתם מחפשים. נסו להקים רשימת תפוצה או אפילו פורום משלכם שילווה את המשדר השבועי.
שימרו על לוחות זמנים קבועים. יתכן ותחשקו בהפקת תוכנית יומית או שתספקו במשדר שבועי או חודשי. יהיה רצונכם אשר יהיה, שמרו על התבנית. מאזינים מתרגלים ללוח זמנים מסויים וחריגה ממנו דומה לחריגה מהאשראי הבנקאי שלכם, היא יוצרת הפסדים גדולים ובדרך כלל קשה להחזיר את שאבד. מי שהתרגל לקבל למחשבו בכל יום רביעי את תוכניתכם ולא יקבל אותה בזמן, ינדוד למחוזות אחרים ולהשיב אותו יהיה קשה עד בלתי אפשרי. קל להיסחף בהתחלה ולהקליט הרבה, אך ככל שהזמן עובר וההתרגשות הראשונית עוברת, תגלו כי הנטל כבד ולכן תכננו את לוחות הזמנים כך שהקלטת התוכנית תשתלב בחייכם ולא תפריע.
הכתבה פורסמה במקור ב"זמן דיגיטלי", מגזין ברזולוציה גבוהה, גליון 24. לחצו כאן כדי להזמין מנוי.
לפנייה לכתב/ת 
