עין לציון צופיה. גיליון הציונים של אולימפיאדת בייג'ינג
פלפס הכריש, בולט מלך העופות, סהר זוברי שלנו והמתנדבות הסיניות. כולן בגיליון הציונים לסיכום המשחקים האולימפיים. וגם: בנות כמה המתעמלות הסיניות, ומה לעזאזל עובר על הוועד האולימפי הבינלאומי?
17 יום גדושים באירועי ספורט מכל הגוונים והטעמים מאחורינו, קרוב ל-950 מדליות חולקו לזוכים המאושרים ובייג'ינג 2008, אולי האולימפיאדה המוצלחת אי-פעם (נכון, אומרים את זה אחרי שכל אחת נגמרת), עוברת להיסטוריה ומפנה מקום לתחילת הספירה לאחור לקראת לונדון 2012.
המון אירועים היו לנו - משמחים, מרגשים, עצובים ובלתי נשכחים, כך שקצת קשה לעשות סדר בבלאגן אחרי סלט כזה של ענפי ספורט מרוכזים בתקופה כל כך קצרה. כמו שאוהבים להגיד בוועד האולימפי הישראלי – אולימפיאדה היא סוג של הרבה מאוד אליפויות עולם במקביל.
אחרי שכבר קראתם את סיכום ההשתתפות של המשלחת הישראלית בבייג'ינג 2008, הגיע הזמן לחלק ציונים גם לאחרים, בהקשר הגלובלי יותר. כרגיל, ציונים הם עניין של טעם, וזכותכם לחשוב אחרת. חושבים ששכחנו מישהו? הציון לא נראה לכם? החמאנו למישהו מעל למגיע? הביעו את דעתכם בטוקבקים, הבמה שלכם לציונים. ניהאו בייג'ינג, הלו לונדון 2012.
10 – מייקל פלפס
מה עוד לא נאמר על הכריש מבולטימור? מלך הבריכה, האיש שעשה היסטוריה ושבר את שיאו המיתולוגי של מארק ספיץ מ-1972 (לקח 8 מדליות זהב בבייג'ינג), הספורטאי הכי מעוטר בכל הזמנים (14 מדליות זהב בסך הכל), השחיין שעושה צחוק מכל שיא אפשרי (שבר שבעה באולימפיאדה הזו), גאון, עילוי של פעם בדור. הכל כבר נאמר, נכון? אז באמת שאין מה להוסיף. פשוט מגיע לו עשר, נקודה.
9 – אוסיין בולט
מלך העופות של 'קן הציפור'. ב-100 מטר הוא היה אמור להתחרות על הבכורה עם טייסון גיי ואסאפה פאוול. גיי עף בחצי הגמר, פאוול שבק בגמר ואילו בולט עף ל-9.69 ש', אולי המספר שהכי נחרת בזיכרון מהאולימפיאדה. החגיגות הבלתי נגמרות שלו נמשכו גם אחרי ה-200 מטר, וניפוץ השיא של מייקל ג'ונסון. הדובדבן – הניצחון הג'מייקני ושיא העולם השלישי שלו - הפעם עם השליחים, הפכו אותו לאחד האתלטים הגדולים בהיסטוריה.
מלך העופות בקן הציפור. אוסיין בולט (צילום: רויטרס)
8 – סהר זוברי (שחר צוברי)
נכון, כנראה שאף אחד מהעיתונאים הזרים ששהו בבייג'ינג בזמן האולימפיאדה עדיין לא יודע מי זה 'סהר זוברי'. ונכון, כנראה שגם צופי הטלוויזיה ברחבי העולם לא ישבו מרותקים למסכים, בזמן שיוטי הניל פרייד. אבל עבורנו, הארד שהביא שחר צוברי מצ'ינגדאו היה שווה זהב. בטח כאשר המדליה הזו מגיעה אחרי לא מעט אכזבות בבייג'ינג, בטח כאשר היא מגיעה מספורטאי כל-כך נחמד כמו הגולש האילתי בן ה-21.
ממנו הגיעה הישועה. שחר צוברי (צילום: מיקי שגיא)
7 – המתנדבות הסיניות
להגיע למקום מרוחק ומוזר כמו סין, זה לא פשוט עבור כל אחד מאיתנו. התרבות שונה, השפה עוד יותר והכי גרוע: אף אחד לא באמת מדבר אנגלית. את רבבת המתנדבים והמתנדבות שעזרו לכל הזרים לאורך האולימפיאדה לימדו אנגלית בסיסית, עם 'משפטי גלריה', שבדרך כלל גורמים להם להיתקע אחרי שהשיחה מתפתחת למעל משפט וחצי של 'קח ימינה אחרי הבריכה' או 'איך אני יכולה לעזור לך?' (ואז אין תשובת המשך כי הם לא יודעים איך לענות לשאלה באנגלית).
למרות כל הקשיים, המתנדבות הסיניות גרמו לשכוח מהכל. בלי קשר לזה שחלקן יפות, כולן, פשוט כולן, חמודות וחייכניות. אפילו ממכרות, כמעט כמו ה"בה-ביי" שלהן בכל פעם שהן נפרדות מהשואל.
6 - קנניסה בקלה
אוסיין בולט היה הפנומן הגדול ביותר באיצטדיון הלאומי הסיני, אבל לצידו נצצו בשמי בייג'ינג הרבה כוכבים אחרים. ילנה איסינבייבה שברה שיא עולם, תיה הלבאוט הדהימה את בלאנקה ולאסיץ' בתחרות קפיצה לגובה אדירה והיה גם אתיופי צנום אחד. קנניסה בקלה שמו. האלוף האולימפי מאתונה ב-10,000 מ' גרם למתחרים שלו להאמין שהם יכולים לנצח אותו ואז, בסיבוב האחרון, פתח מבערים והראה להם את הגב. הפעם הוא עשה את זה לא רק ב-10,000 מ', אלא גם בחצי המרחק. פשוט אתלט ענק.
נתן פור לכולם, ואז ניצח. קנניסה בקלה (צילום: AP)
5 – לוחם הטקוואנדו שבעט בראש השופט
לוחם הטקוואנדו הקובני, אנחל מאטוס, רשום על השערוריה הגדולה ביותר במשחקים. אחרי שלא אהב פסיקת שופט, הוא פשוט ניגש אליו ושלח לעברו בעיטה מדויקת לראש, כמו שיודעים המבינים בענף שלו. על פניו מגיע לו 0 על התנהגותו, שהיה מחזה מביש בפני עצמו (שקונח עם ירידה מהמזרן תוך כדי יריקות).
בינינו: מי מכם לא מלמל לעצמו, "איזה מלך", אחרי שקרא על המקרה או ראה אותו. הרי בסופו של יום, כולנו היינו רוצים מתישהו לעשות דבר כזה לשופט כלשהו, כשאנו מתעצבנים על החלטה או פסיקה כלשהי. ראוי? ממש לא. אבל עדיין מקצוען שהתנהג כמו אחד מהשורה. זו הסיבה שקיבל 5, על הגבול המפריד בין חמשת הטובים לחמשת הרעים בגיליון הציונים.
על הבעיטה זו הוא לא קיבל ניקוד. מאטוס (צילום: AFP)
4 - שליחים ארה"ב
אחרי המכות שחטפו האמריקנים מאוסיין בולט ומנשות ג'מייקה ב-100 וב-200 מ', הם היו נחושים להחזיר לארצות הברית את הדומיננטיות בספרינטים. הנחישות הזו לא הובילה אותם רחוק. באחד מהכשלונות היותר מהדהדים באולימפיאדה, שתי קבוצות השליחים שלהם ב-100X4 מ' התרסקו כבר במוקדמות, הפילו את המקל ולא הצליחו לסיים את הריצה. מדליות הזהב ב-400X4 מ' לא כיפרו על הבושה.
3 - הגיל והמשקל של המתעמלות הסיניות
עוד לפני פתיחת האולימפיאדה, כשפורסמו הגבהים והמשקלים של המתעמלות (וקופצות המים) הסיניות, משהו כאן נראה מוזר. המשקל הממוצע היה קצת יותר מ-30 ק"ג, הגובה לא עבר את ה-1.40 מ' - לא דבר סטנדרטי לבנות 16, גם לכאלו שנמצאות במשטר אכילה ספרטני במיוחד. אחרי שראינו אותן, החשד רק גבר. יאנג יילין וחברותיה נראו הרבה יותר קרובות לגיל 12 מאשר לגיל הרשום שלהן. כעבור מספר ימים לא רק אנחנו התחלנו לחשוד - גם הוועד האולימפי החל לחקור את הפרשה, ולמרות שלא מצא דבר, אפשר כבר לומר 'משהו היה מסריח באולם ההתעמלות, וזה לא המגנזיום'.
ילדה, בת כמה את? יויואן ז'יאנג הסינית (צילום: AFP)
2 - התאחדות השחייה הבינלאומית
ביום שבת, ה-16 באוגוסט, מייקל פלפס ניצח במשחה ל-100 מטר פרפר והוסיף מדליית זהב שביעית לצווארו, בדרך לשיא ה-8. המשחה היה צמוד והוכרע ממש בפוטו-פיניש, אחרי שהאמריקאי הקדים בנגיעה בקיר את הסרבי מילוראד צ'אביץ' במאית שנייה. הסרבים ערערו והתאחדות השחייה הבינלאומית קבעה כי התוצאה תישאר בעינה. לטענתה: "בדיקת וידאו מדוקדקת ומכשיר מיוחד של מודדת הזמנים (חברת אומגה) מספקים תמונת פריים אחר פריים, בהבדלים של אלפיות שניה, ושם רואים את האמת, שפלפס נגע בקיר ראשון".
ואז באה התקשורת הזרה, הגישה בקשה לראות את תצלומי הפוטו-פיניש, כמו שעושים באתלטיקה. תחילה התשובה היתה: "אין בעיה, בקרוב תקבלו". לאחר מכן היא שונתה: "לא נשחרר את הצילומים, אין לכם מה לעשות איתם". אחרי תשובה כזו, אפילו אנחנו, שלא מאמינים בתיאוריית הקונספירציה, מתחילים לחשוד ולחשוב שיש בזה משהו. חבל שעסקנים שוב הורסים את ההנאה מספורט.
צ'אביץ' ופלפס. מי נגע ראשון? (צילום: רויטרס)
1 - הוועד האולימפי הבינלאומי
זה שבוועד האולימפי הבינלאומי אוהבים להתעלם מרצח י"א הישראלים במינכן 1972, זה לא חדש. אבל אם חשבנו שהמרובעות שם בצמרת קשורה לאנטישמיות, אז בבייג'ינג 2008 קיבלנו הוכחה שלא. אחרי האסון בשדה התעופה בראחאס במדריד, בו נהרגו
למעלה מ-160 אזרחים בנסיון כושל של המראת מטוס, ביקשה ספרד להוריד לחצי התורן את הדגל שלה בכפר האולימפי, שם מונפים דגלי כל המדינות המשתתפות.
הוועד האולימפי הבינלאומי השיב: "מצטערים, הסינים לא מאשרים לנו". הספרדים ניסו למצוא דרך אחרת להשתתפות בצערן של המשפחות שאיבדו את יקיריהן והגישו בקשה שהספורטאים שלהם יענדו ביום שלמחרת סרטים שחורים, לזכר הנופלים. גם כאן, בצעד שלא קשור לסינים, הוועד האולימפי השיב בשלילה. מבינים? אנחנו לא. אגב, גם ארה"ב, שביקשה להוריד את הדגל בעקובת רצח בבייג'ינג של קרוב משפחה של מאמן הכדורעף שלה, וזמביה, שנשיאה מת במהלך המשחקים, נענו בשלילה לבקשה דומה.
0 - נבחרות הכדורגל של איטליה וקמרון
חשבנו שמשחקים 'מכורים' שתוצאתם נקבעת מראש חלפו מהעולם אי שם במונדיאל 82', עם אותו סיכום מוקדם בין גרמניה לאוסטריה. אבל מסתבר שגם במאה ה-21 זה קיים. במשחק הנעילה של שלב הבתים בטורניר הכדורגל, איטליה וקמרון היו צריכות תיקו כדי לעלות לרבע הגמר ולהשאיר מאחור את דרום קוריאה. נחשו מה היה בטיאנג'ין? 90 דקות משמימות, אפס הזדמנויות, מסירות לרוחב ו-0:0 צפוי והכי קל שיש. עצוב שדווקא איטליה, שסבלה מדבר דומה ביורו 2004, נתנה יד לשערוריה שכזו.
לפנייה לכתב/ת 
