מתי סוף סוף המדינה תבחש לנו בצלחת

בשוק האיכרים המתקיים מדי סוף שבוע בנמל תל-אביב, מוצגים ונמכרים בין היתר מוצרי מזון אורגניים ומוצרי בריאות רבים ממיטב תוצרת הארץ. בדיקה קצרה העלתה כי עלות תוצרת חקלאית משובחת זו גבוהה ב-50 עד 100 אחוז ויותר ממוצרים הנמכרים ללא התוויה של מזון בריאות.

רבות נכתב על השפעות התזונה על בריאותו של אדם. בחברה שצורכת מזון מהיר וחסרה בפעילות גופנית, עולה שיעור התחלואה במחלות כגון סכרת, יתר לחץ דם, כלי דם ולב, והשמנת יתר. מדובר במימדי מגיפה.

עלויות הטיפול והאשפוז גבוהות ונופלות כנטל על מערכת הבריאות, המדינה ואזרחיה משלמי המסים. אם כן, מדוע המדינה לא פועלת ומסבסדת מוצרי מזון בריאות, ובכך מעודדת צריכתם ומקנה נורמות חברתיות וערכים של תזונה נכונה ובריאה בקרב אזרחיה?

מדינות רבות בעולם ובראשן ארה"ב, כבר הפנימו את נזקי המזון המהיר והרגלי הצריכה והאכילה השליליים של אזרחיהן. ארה"ב הגיעה לפי תהום בכל הקשור לתזונה לקויה: ‭63%‬ מ־300 מיליון תושבי ארה"ב סובלים מהשמנת יתר, ולפחות מחצית מהם הביאו את גופם למצב שמסכן את בריאותם ואת חייהם.

היה זה דווקא ביל קלינטון שבתקופת נשיאותו זוהה כתומך נלהב של ביג־מק וקוקה־קולה, שהצליח לשכנע את חברות המשקאות והמזון להפסיק לשווק מאכלים ומשקאות מזיקים לבתי־הספר. החינוך לתזונה לקויה, מתברר, מתחיל כבר בשלב מוקדם: הילדים ניזונים מארוחות הנשענות על סוכר, שומן ופחמימות תעשייתיות. כשהם רוצים לשבור את שגרת האוכל המוגש בקפיטריה של בית־הספר, הם עושים זאת באמצעות מכונות מזון ושתייה המציעות משקאות עמוסי סוכר, ממתקים וחטיפים מלוחים שערכם התזונתי אפסי. בלחץ ההורים, בגיבוי מושלי מדינות רבים ובתיווך מר קלינטון, הוסרו המאכלים המזיקים מהתפריט, ואל בתי־הספר הוכנסו מכונות אוטומטיות המציעות מיצי פירות, חטיפי גרנולה ודגני בוקר בריאים.

ההתערבויות הממשלתיות בנושא התזונה הלכו והעמיקו ככל שעלתה המודעות לבעיה ונחשפו המימדים ועלויות הטיפול במחלות הנובעות מתזונה לקויה. בעיר ניו-יורק נכנס לתוקף איסור על שימוש ומכירת מוצרים הכוללים שומן טראנס. מושל קליפורניה יזם חוק דומה. בקרוב צפוי להיכנס לתוקפו חוק נוסף שיחייב את כל המסעדות במדינת ניו־יורק לציין בתפריט את הערך הקלורי של כל אחת מהמנות המוצעות. 

במדינת וויילס שבממלכה הבריטית קיבלו כבר לפני 15 שנה הצעה מרחיקת לכת הרבה יותר. התערבות ממשלתית מכוונת בשוק המחירים העלתה באופן יזום את מחירי מוצרי המזון השמנים בעלי הערך התזונתי הנמוך, בעוד מחיריהם של מוצרים בריאים יותר הוזלו. מצב זה "אילץ" את התושבים להעדיף מזונות בריאות. כך שינו הרגלי תזונה וצריכה של החברה כולה, פני התחלואה החברתית השתנו ללא היכר ושיעוריה ירדו באחוזים ניכרים. החיסכון בהוצאות בריאות ואשפוז היו עצומים, והאזרחים הרוויחו פעמיים, גם בכיסם וגם בבריאותם.

בארצו הקטנטונת לעומת זאת, ארץ זבת חלב ודבש, לא הפנימו עדיין את הצורך להתערב על מנת שילדי ואזרחי המדינה יצרכו מזון בריא וינהלו אורח חיים בריא. כשהמדינה נדרשת לטפל בתוצאות של תזונה לקויה ארוכת טווח, מן הראוי שהיא גם תאמר את דברה ותפעל כנדרש בתחום המניעה.

העולם כולו עובר לתפיסת עולם מניעתית בכל הקשור לתחלואה כרונית רחבת היקף. זהו אינטרס כלכלי, חברתי ולאומי גם במדינת ישראל - שיחיו בה אנשים בריאים יותר. היקף ההשקעות והטיפולים במחלות קשות בהמשך הוא עצום ועולה עשרות מונים על ההשקעה הכרוכה בסבסוד מזון בריאות, או לכל הפחות בפיקוח על מחיריו.

ככל שחומרי היסוד מעובדים ומטופלים פחות, כך הם בריאים יותר ועלותם לא עולה בהרבה, ואולי אף נמוכה יותר מעלות המוצרים המטופלים. קמח מלא זול יותר מקמח לבן אך כיכר לחם מקמח מלא יקרה יותר מהלחם האחיד. בדיוק כשם שבעבר בקבוק משקה דיאטטי היה יקר יותר מבקבוק משקה תוסס רגיל. ברור לגמרי שמוצרי בריאות הפכו יקרים יותר כי הם בון-טון של חברת השפע, למרות שייצורם ועלותם בשוק העולמי אינם יקרים יותר בהכרח, ואין סיבה להפקיע מחיריהם ולעודד בכך תרבות של תזונה לקויה.

בימים בהם מתהווה רפואה לעשירים בלבד באמצעות תוכניות ביטוח משלימות של קופות החולים, ראוי יהיה כי הממשלה תייצר תוכנית התערבות שתפחית את עלויות מזון הבריאות ובכך תמנע התפתחות מצב דומה בתחום הרפואה המונעת. תוכנית שכזו תעודד נורמות חברתיות של ניהול אורח חיים בריא, תאפשר לכל אזרח ליהנות מזכותו הבסיסית לבריאות, ותחסוך הן בחיי אדם והן בעלויות מיותרות של הוצאות בריאות. אחרת, המחיר שנשלם כולנו יהיה פשוט יקר מידי.