למה להם פוליטיקה עכשיו?

הבסקים. לכאורה חבל תחת שליטה שתושביו אינם רוצים בה, חבל שכבר ידע פיגועי טרור על רקע כמיהה גדולה לעצמאות, אבל, אולי במפתיע - חבל הבסקים מוביל בגרף איכות החיים בין כל מחוזות ספרד.

לא רק זאת, במחקר שערך לפני כשנה האו"ם על איכות החיים והתפתחות החברה במדינות העולם, מוקם חבל הבסקים במקום השלישי, מיד אחרי נורבגיה ואיסלנד. המחקר התייחס לתוחלת החיים, לשיעור בעלי ההשכלה בקרב בוגרים, לקצב ההתפתחות המקצועית ולגובה ההכנסה לתושב.

חבל הבסקים, אאוסקאדי בפי המקומיים, אינו מסתפק בחיים נוחים ובנופים מרהיבים. ענף הגסטרונומיה הפך לשרביט הממלכה הבסקית, ושלוש מבין שש המסעדות המובילות בספרד, אלו שמתהדרות בשלושה כוכבי מישלן, רוחשות בעיר סן סבסטיאן. לא פלא שהתיירות נמצאת בהילוך גבוה ובמגמת צמיחה בלתי פוסקת. אטרקציות כמו "הדרך לסנטיאגו דה קומפוסטלה" (שמסתיימת בחבל גליסיה הסמוך‭,(‬ מוזיאון גוגנהיים בבילבאו, חופיה של סן סבסטיאן וגם מרדף אחרי שיאים גסטרונומיים, הביאו בשנת 2007 יותר משני מיליון תיירים למחוז. בארץ הבסקים מומלץ לבקר בעיקר בחודשי הקיץ, שבהם ניתן ליהנות מחופי הים של סן סבסטיאן והעיירות הקטנות שלצידהּ.

בין ים ליבשה

תחומה בין שני הרים גבוהים, נשמרת סן סבסטיאן כפנינה אמיתית, שיכולה בשקט ליהנות מהתואר כוכבת החבל. בבסקית מכונה העיר בכלל דוֹנוֹסטיָה ‭,(Donostia)‬ והיא שוכנת במפרץ ביסקאיה, לא רחוק מהגבול עם צרפת. היום היא מוכרת כבירת פרובינציית גיפּ וסקואה וחיים בה יותר מ‭180,000-‬ תושבים.

מפרץ הקונכייה ‭(Bahaia de la Concha)‬ הכלוא בין שני צוקי ההרים, ומולו האי הקטן סנטה קלרה, משלימים את אחד המראות היפים של העיר, ותיירים רבים מגיעים לנפוש בחוף הים המדהים שלמרגלות הצוקים. נחל אוּרוּמֶאָה ‭(Urumea)‬ על גשריו המפוסלים חוצה את העיר מצפון לדרום ותורם לאלגנטיות העירונית.  

חוף ים במפרץ הקונכיה (צילום: מאיה מאהלר)

לא חסרות פה אפשרויות בילוי. אם זה שיטוט רומנטי באוויר הפתוח ואם זה התחככות עם מקומיים בסמטאות הרובע העתיק - הכל נמצא בהישג יד. האטרקציות התיירותיות מגוּ ונות, אבל יופייהּ של העיר אינו תלוי במונומנט זה או אחר, אלא באופייהּ , בזוהר שלה ובניגודיה, הנעים בין פשטות בוטה לעושר מופלג. בעברה נחשבה סן סבסטיאן לאתר התיירות של האצולה הספרדית והאירופית, והיום היא מארחת יותר מ‭420,000-‬ תיירים בשנה.

הרובע העתיק הוא הלב הפועם של העיר, המכתיב את קצב החיים הדינאמי ביום ובעיקר בלילה. הוא נמצא בסמוך לנמל ולטיילת החדשה ונחשב לאזור השוקק ביותר בדונוסטיה, שבו מתערבבים בין הסמטאות העתיקות מבנים ישנים עם יושבי הרובע, סמני השיק והמודרנה. יש שפע של חנויות מזכרות קטנות, מעדניות משובחות, כיכרות היסטוריות ובעיקר ברים ומסעדות מלאים בשמחת חיים ובתענוגות החך.

צלחות של פינצ'וס (פרוסות בגט ועליהן שילובים של ירקות, פירות-ים, דגים ועוד‭,(‬ טאפאס, בקבוקי יין הצָ 'קוֹ לי ‭(Txakoli)‬ או כוסות הסידרה ‭(Sidra)‬ מרכזים סביבם מקומיים ותיירים כאחד. כולם שולחים ידיים למגשים שעל הבר וממלאים את הצלחת האישית בהררי פינצ'וס.

יופיו של הרובע העתיק פועל כאבקת קסמים על מטייליו, שלא מוכנים להיפרד. גם מי שראה הכל רוצה לעשות סיבוב נוסף, להישאב לסמטה לא מוכרת, לעצור בעוד בר אחד ולהשיק כוסית אחרונה בפעם

המאה. מי שמחפש בעיקר טעימות וחוויות קולינריות, מוזמן לכתת רגליו בין סמטאות הרובע העתיק ולהתנחל בכל ארוחה בבר פינצ'וס אחר. שתי המלצות חמות הן מרטינז ‭(Martinez)‬ ברחוב 31 באוגוסט, שבו מרוכזים הבניינים העתיקים ביותר ברובע, וטצ'ימיסטה ‭(Tximista)‬ בכיכר קונסטיטוסיון היפה, בעלת המרפסות הממוספרות (זכר להופעות לוחמי השוורים שנערכו במקום, במהלכן הושכרו המרפסות לצופים‭.(‬

בצמוד לרובע העתיק נמצא הרובע החדש (אנסנצ'ה‭,(‬ המוכר כמסחרי יותר, ובו חנויות מודרניות, בתי קפה, גלידריות, גלריות אמנות והטיילת הארוכה מול חוף הקונכייה המדהים, שנמשכת עד לפסל הברזל פִּיינָה דה לוס ויינטוס של הפסל הבסקי אדוארדו צ'יידה.

הר אוּרגוּיי ‭(Urgull)‬ והר איגֶלדוֹ ‭(Igeldo)‬ מאפשרים תצפית מרהיבה על חופי העיר. עם המבנים הארכיטקטוניים שהפכו לסמלי ההיכר של סן סבסטיאן נמנים מרכז התרבות קוּרסאאל ‭,(Kursaal)‬ שמארח מדי שנה את פסטיבל הסרטים הבינלאומי היוקרתי, ומלון מריה קריסטינה הרומנטי, שבו משתכנים כוכבי הוליווד שמגיעים לעיר לרגל הפסטיבל.

לרובע גרוס ‭(Gros)‬ שווה להגיע לפחות כדי ליהנות מהמטעמים של ברבֶּרגָה‭,(Bergara)‬ שזכה בלא מעט פרסים עירוניים על מבחר הפינצ'וס המעולה שהוא מציע. מי שלא מפחד מחשבון מנופח יכול לנסות להזמין מראש שולחן באחת מהמסעדות שגרפו שבחים במדריך מישלן: מסעדת ארזאק ‭(Arzak)‬ של השף חואן מארי ארזאק, מסעדתו של השף מרטין בראסטגי, או מסעדת אקלרה Akelare של השף פדרו סוביחאנה. תעודות ועיטורים קיבל גם בר קוקטיילים פשוט בסמוך לחוף הקונכייה, ברחוב בולווארד ‭.27‬ הקוקטיילים מוגשים עם כל הגינונים האפשריים: קשים מקושטים, פירות חתוכים ומעט נשנושים מלוחים.

מסן סבסטיאן ללקייטיו

אחרי מיצוי החוויות הרבות של העיר הבסקית, מומלץ לצאת קצת מסן סבסטיאן ולנסות את החופים בעיירות הסמוכות.

חופי הים של סָרַאאוּטס ‭,(Zarautz)‬ למשל, מוכרים כ"חופי הים של המלכות‭."‬ כמו סן סבסטיאן הסמוכה, הייתה סראאוטס עוד במאה ה‭19-‬ אתר הנופש של שכבת האריסטוקרטים מספרד, מבלגיה ומאנגליה, והידועה מכולם הייתה המלכה איזבל השנייה, שקבעה במקום את בית הקיץ המלכותי שלה.

במאות קודמות היה דיג הלווייתנים למנוע הכלכלי של העיירה. כשאלה נעלמו מחופי האזור, התמקדו התושבים בבניית אוניות. השינוי הכלכלי הדרסטי חל במאה הקודמת, כאשר רופאים רבים המליצו על חופי הים לריפוי ולמנוחה לנפש. מאז, סראאוטס הפכה למוקד תיירותי, שחוץ מאשר אל הרובע העתיק המקסים שלה נמשכים כולם לחופיה הארוכים, שבהם ממוקמות חושות בד קטנות להגנה מהשמש.

חֶטָריה ‭(Getaria)‬ הוא כפר דייגים קטן עם רובע עתיק שיכול להיגמר בשנייה, אלא אם כן נכנסים לקצב הספרדי הרגוע. ביקור בחטריה מומלץ בעיקר בשעות בין הערביים, כשהשמש מתחילה

לשקוע. בסמטאות הרובע העתיק ממוקמות מעדניות עם מוצרים מהים, כמו טונה, סרדינים ופירות-ים למיניהם. כדאי להישאר לארוחת ערב באחת ממסעדות הדגים מול הנמל, לשם מגיעים גם רבים מתושבי האזור. מומלצת מאוד מסעדת Mayflower בעלת גריל הדגים הענק בפתח המסעדה.

העיירה סוּמַאיה ‭(Zumaia)‬ מחייבת ביקור משתי סיבות לפחות - חוף ים מדהים וברים של פינצ'וס. חוף הים כלוא בין שני הרים המבוקעים רבדים רבדים, כמו פרוסות לחם דקות. רצועת סלעים נמוכה וארוכה נמשכת לתוך הים, ובין החריצים ניתן למצוא סרטנים ודגים קטנים - תעסוקה נהדרת לילדים. מראה שונה לגמרי נשקף מחוף הים של עיירת הדייגים לֶקֶייטיו (Lekeitio),‬ שבו אפשר להשתכשך במים ולצפות תוך כדי כך בפרות הגועות על ההר הירוק שממול.

לילה בסקי

סן סבסטיאן מלאה במלונות ברמות שבין שלושה לחמישה כוכבים, אבל עדיף בהחלט להשתכן באחד הצימרים שבאזור, שמאפשרים קירבה לחיי המקומיים. כך למשל, ‭Jesuskoa Erretegia‬ בעיירה סומאיה, צימר המנוהל על ידי משפחה מקומית, מציע שירות אדיב, דשא עם כיסאות נוח, אזור משחקים ופינת-חי לילדים (פרטים מלאים: ‭.(www.jesuskoa.net‬ דרך אתר האינטרנט ‭www.toprural.com‬ אפשר להגיע לרשימה ארוכה של צימרים בכל אזור בספרד, ולחיצה על חבל הבסקים תעלה פירוט של היצע הצימרים בעיירותיו.

גברים, למטבח

הבסקים אף פעם לא האמינו שהמטבח הוא טריטוריה נשית. כבר לפני כמאה שנה הכריזו בחבל על הקמת אגודות גסטרונומיות ‭(Sociedades Gastronomicas)‬ המותרות לגברים בלבד. אגודה גסטרונומית היא מקום מפגש לגברים שמגיעים כדי לבשל ולאכול בחברת בני מינם.

הרעיון נולד במוחם של גברים שנמאס להם להגיע היישר ממרותו של הבוס מהעבודה לבית המשפחה, שם שלטו הנשים ביד רמה. גם היום נחשבות האגודות לשטח גברי בלבד, אם כי כל אחת העניקה עם השנים הקלות שונות למין הנשי: חלק מהאגודות מאשרות להן כניסה פעמיים בשבוע, חלק רק בסופי שבוע ובחגים, וחלק רק בשעות הצהריים.

ברחוב 31 באוגוסט ברובע העתיק של סן סבסטיאן נמצאת אחת האגודות העתיקות ביותר בעיר ‭,Amaikak Bat‬ שחגגה 101  שנות קיום. את פניי קיבלו שני גברים חייכנים עם סינרים על המותניים, מוקפים בריחות מדהימים של ים שעלו מאדי הסירים על הכיריים מולם. "לאחרונה ערכנו הצבעה והחלטנו לתת לנשים להיכנס לאכול בצהריים, אבל למטבח הן לא נכנסות‭,"‬ הסביר אחד החברים. באגודת אמאיקאק בט חברים 185 גברים. כל יום מתייצבים כמה עשרות כדי לאכול ומתוכם יש מתנדבים לבשל. "כולם פה מבשלים טוב, את המתכונים הבאנו מבית אמא‭,"‬ הסביר הטבח התורן. "את רואה, נשים לא היו מפרגנות ככה. זו הסיבה שהן לא היו מצליחות להחזיק איגודים כאלה אפילו לא יום אחד‭."