"עליתי כדי להיות לוחם בגולני, אבל שברו אותי"

"רציתי לתרום לצבא - אבל המפקדים ירקו לי ולחבריי בפרצוף". כך טוען היום (יום ה') ש', עולה חדש המשרת כחייל בודד בגדוד 12 בגולני, שכמה מלוחמיו נטשו את הקו באמצע פעילות מבצעים בשכם בגלל התמרמרות על יחס המפקדים.

ש' אמנם בחר שלא להשתתף במרד, אולם הוא נחרץ בדעתו לעזוב את הצבא, ואולי אף את המדינה. "לא דמייתי שזה מה שאעבור בצבא, כשעליתי במטרה להתגייס ולהיות לוחם", סיפר ל-ynet.

אמש אירע שוב מרד לוחמים בחטיבה, כש-13 חיילים ותיקים בגדוד 12 בחרו לברוח בשל היחס הנוקשה ממפקדי הגדוד וטרטור מתמשך של החיילים. ש' מתגורר בישראל אצל משפחה מאמצת מאז עלה בגפו רק כדי להתגייס לצה"ל, אולם היום, בדיעבד, הוא סבור שטעה - ובגדול.

"אני וכמה מחבריי בחרנו שלא להשתתף במרד ולא לעזוב", סיפר ש', "אבל למרות שלא עשינו דבר, קיבלנו עונש קולקטיבי. המפקדים חילקו אותנו לשתי קבוצות - האחת שטפה כלים כל הלילה במטבח, והשנייה ובהם אני, סחבנו על הגב בלון גז. כל עוד לא נגמרו הכלים במטבח, נאסר עלינו להוריד את הבלון גז מהגב. הרגשתי כמו עבד, סוחב על הגב בלון גז למרות שאני חייל טוב, משקיע ועושה כל מה שאומרים לי. המפקדים אמרו שאין ברירה וצריך לקבל עונש מחלקתי".

על ההחלטה של חבריו לגדוד לנטוש את הקו במחאה על התנהגות המפקדים, אומר ש': "באופן אישי לא הייתי עושה מה שהם עשו, אני חושב שזה לא טוב ואסור, אבל אני מבין מה עובר עליהם וכמה קשה להם. מדובר בחיילים ותיקים שמאז שהתגייסו לגולני, נוהגים בהם כמו בטירונות - כל יום מטרטרים אותנו, אנחנו לא ישנים, שומרים עד המוות, מבטלים לנו יציאות הביתה".

"לא רוצה להיות קשור עוד למסגרת הצבאית"

התנהלות המפקדים בגדוד, מספר ש', היא נוקשה ביותר וגרמה גם לחרוצים ביותר שבין החיילים להישבר: "עושים לנו נהלי טירונות בלי סוף, אנחנו שוטפים כלים עם נשקים על הגב ופעם אחת התמוטטתי מעייפות בגלל זה, בקושי נותנים לנו זמן להתקלח, וגם אז - עלינו לחזור וללבוש את המדים המלוכלכים מיד אחריה. לפני שבוע עשו מסדר כלים, ניקינו במשך שעות. כשהמפקדים ראו שתי צלחות מלוכלכות, הם שפכו פפריקה על כל הכלים הנקיים, והתחלנו מחדש".

ש' מסביר כי באופן קבוע, הגדוד נענש בגלל כמה חיילים בעיתיים.

"נכון שלפעמים חיילים צריכים לקבל עונש, אבל אי אפשר לטרטר ולהעניש את כולם בלי סוף - כולל את החיילים שמתנהגים כמו שצריך, משקיעים ומשתדלים. כשהיינו בעזה, נשלחתי לנקות שוב ושוב את השירותים. אמרתי למפקדים שלי - אני לוחם, תנו לי לרוץ במקום ולשמור על כושר. אמרו לי שאני חצוף".

"אני וחבריי לא נפקדנו אבל כולם חושבים על זה", מסכם ש'. "הגעתי לארץ בעקבות המלחמה כדי לתרום, רציתי להיות לוחם ולהגן על המדינה. השקעתי הרבה כדי להצטיין, אבל המפקדים שלי שברו אותי. בקרוב אשתחרר מצה"ל, ולא אחתום קבע כפי שתכננתי. אני לא רוצה להיות קשור עוד למסגרת הצבאית הזו".