שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מתחנכים ומאלפים: בגרות עם כלבים
    בכפר הנוער "מנוף" שליד עכו זוכים בני נוער שנפלטו ממסגרות חינוכיות לתמיכה כהזדמנות אחרונה. לצד הלימודים, הם מאמנים ומטפחים גורי כלבים, שעוברים לפעילות מבצעית בכוחות הביטחון. "הכלבה הצילה לי את הבגרות", סיפרה ל-ynet אחת הנערות בכפר

    הכלב ליאו לא ויתר. הוא נבח ונבח, קפץ והשתולל ליד הקיר החיצוני, למרות ששלושה שוטרים כבר חיפשו ולא מצאו דבר, בחלק ממבצע גדול למיגור סמים ביפו. השוטר מאיר אלימלך, אליו התלווה ליאו, ידע שצריך להיענות לו. שלושה שוטרי בילוש הצטרפו, ואז נמצאו בתוך הבלוק 1.7 ק"ג של הרואין. הספרינגר-ספנייל כחול המדים שוב הצליח לעשות את זה, הרבה בזכות התקופה שבה גדל והתחנך יחד עם בני נוער, בכפר הפסטורלי שליד עכו.

     

    פרויקט "מנוף" של המשרד לביטחון פנים, המשטרה והמינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך, מביא בני נוער שנפלטו ממסגרת חינוכית לפנימייה, שבה הם לומדים ל"בגרות בכלבנות". ליאו, הספרינגר ספנייל שהיה חלק מהפרויקט, נשלח כמו כלבים נוספים לאחר שנה ב"מנוף", לפעילות מבצעית במשטרה, בשירות בתי הסוהר, במג"ב ובימ"מ.

     

    צילום: עידו בקר

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    כפר הנוער "מנוף" לא היה קשור תמיד לכלבים. אוריאל בן-מימון עלה עם אמו מארגנטינה, התחנך בכפר הנוער והתגייס למג"ב ככלבן. ב-2002 נהרג בהיתקלות בעזה. לאחר שנפל, ביקשה אמו להקים מפעל הנצחה ודרך האגף המסייע להורים שכולים במשטרה התחיל הפרויקט. אולם גם היא לא זכתה לראותו קורם עור וגידים לאחר ארבע שנים, כיוון שנפטרה ממחלה קשה, חצי שנה אחרי שבנה נהרג.

     

    אחוזי גיוס גבוהים לצה"ל

    חמש דקות נסיעה מעכו, מי שנכנס לכפר הנוער יכול לחשוב שהגיע לקיבוץ. משטחים גדולים של דשא, עצים, שטחי חקלאות, אגם קטן באמצע - וגם סוסים, למה, כבשים, כלבייה, לצד חדר אוכל ומגורונים. המקום של בני נוער בגילאי 15.5-17.5 מכל הארץ, שחיים בה בתנאי פנימייה.

     

    "מדובר בעשייה חינוכית", אמר יורם האוזר, רכז המשק בכפר. "מצד אחד גורים נולדים פה, מקבלים אילוף ועוברים למשטרה ולשב"ס, ובמקביל נעשה תהליך חינוכי עם הנוער. 50% מבני הנוער שמגיעים אלינו מסיימים עם תעודת בגרות, 85% מהבנים מתגייסים לצה"ל ו-65% מהבנות. חלק לא מבוטל מהם משרתים ביחידות שבהם יש כלבים".


    המבחנים לכלבים נמשכים כשנה (צילום ארכיון: אחיה ראב"ד)

     

    זהבה אטרקצי, מנהלת הכפר, מספרת שזה הוקם ב-1975, בימי הרעש סביב הפנתרים השחורים. "הרעיון היה לקחת בני נוער עם כריזמה, לעשות איתם עבודה של שלושה חודשים ולהחזיר אותם ליישובים. התברר מהר מאוד שאין זבנג וגמרנו, אי אפשר לשלוח את הבחורים הביתה, צריך עבודה נוספת. בתחילה הזמן הוארך בשלושה חודשים נוספים ובסופו של דבר לשלוש שנים". אחר-כך נכנסו גם בנות, ואטרקצי מוסיפה: "אלו בני נוער שבחינה מסוימת זה הרגע האחרון בשבילם, כי מי כבר קולט נערים בגילאים הללו? אנחנו הופכים בשבילם למורי הדרך".

     

    הלו"ז בפנימייה צפוף: השכמה ב-5:00 למי שעובד, ו-6:30 לאחרים. לאחר ההשכמה - ניקיון החדרים וכינוס בוקר. ב-08:00 מתחילים הלימודים, עיוניים וטכנולוגיים. לפנימייה חוזרים ב-16:30, אז כינוס של חצי שעה ולאחריו שיחות אישיות עם עובדים סוציאליים, ובמקביל חוגים. מי שעובד, עושה זאת גם בין השעות 17:00-18:30. ב-18:30 ארוחת הערב, ובהמשך פעילות חברתית. עוד חוגים יש אחרי 21:00, וכיבוי אורות ב-22:30. אחת לשבועיים יוצאים הביתה.

     

    מתאימים לנערים את הכלב לפי האופי

    לפני כשנתיים החל הפרויקט שעליו מפקח רב-פקד ג'קי לוגסי, קצין כלבנות ארצי במטה הארצי. את הכלבים קונים בחו"ל, לאחר שעברו שורת מבחנים. ההרבעה וההמלטה מתבצעת כבר כאן, ובמהלך החודשיים הראשונים הגור נמצא עם אמו, ובמקביל עם בני הנוער. "יש חיבור בין הכלבים לנוער", מסביר רכז המשק האוזר. "כל אחד מקבל כלב כשאנחנו מנסים להתאים את סוג הכלב לאופי של אותו נער או נערה".

     

    בגיל חודשיים מתחילים הגורים את תוכנית האימונים המסודרת ואת שורת המבחנים, שנמשכת כשנה. מי שלא עובר, לא ממשיך הלאה. לצורך כך הוקמו מתקנים מיוחדים המדמים בתים, וכן מגרש אימונים הכולל מכשולים. הכלבים גם יוצאים לערים הגדולות לאימונים - והכל בפיקוח מומחים.

     

    פרופ' ישראל ברק, המדען הראשי במשרד לביטחון פנים, מסביר את הצד הביטחוני והמקצועי: "כך מתאפשר לנו להרביע ולגדל גורי כלבים לצורכי ביטחון בצורה מקצועית ומיומנת. בעבר היו רוכשים כלב בחו"ל, בוחנים אותו ומחליטים במקום אם קונים או לא קונים. אם הוא לא מתאים וקנית אותו, הלכו 5,000 יורו".

     

    בשל היעדר כוח אדם מיומן למשימת הפיכת הגורים לכלבי שיטור מקצועיים, בא לארץ ארקדי שולמן, ששירת בצבא הרוסי, גם ביחידות מיוחדות באפגניסטן, ועוסק 40 שנה בכלבנות. "כל הזמן אני לומד, ברגע שכלבן לא לומד הוא מת", אומר שולמן. "יש התלהבות ותשוקה. זה מה שצריך למדינה, לביטחון".

     

    רפ"ק לוגסי מסביר: "הכלבים שנולדו כאן יודעים מה זה חמסין, מה זה קוצים. זה כמו בן אדם, והם גדלים על פי הצרכים שלנו". לשולמן הוא מסביר בדיוק את הדרישות מהכלב - "שיטפס על עצים, יכנס למבנה או למחילה, לא יתייחס לקהל. וארקדי עם בני הנוער יגדל כך את הכלב. כשאנחנו לוקחים את הכלב אחרי כשנה, הוא כבר מעוצב 80% כפי שאני רוצה".

     

    הכלבים - מסוג לברדור, רטריבר, יאק טרייר, רועה גרמני ורועה בלגי - עוברים ארבעה חודשי אימון נוספים ומוכשרים לצורך סיור, הרחה, סמים, גילוי חומרי נפץ ואמצעי לחימה ועוד.

     אחר-כך הם הופכים מבצעיים לכל דבר. 25 כלבים נולדו וגדלו עד כה בכפר מנוף. כוחות המשטרה, השב"ס והימ"מ נעזרים בהם באופן יום-יומי.

     

    רפ"ק לוגסי מסכם: "אחד הדברים המדהימים, מעבר לאהבה שאותו נער או נערה מעניקים לכלב והאימונים שהם עוברים איתו, הוא העובדה שכשהם רואים היום שוטר, כבר לא מסתייגים ממנו באופן בוטה או עוברים לצד השני. היום אנחנו חברים ומכבדים זה את זה".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מתחנכים ומאלפים: בגרות עם כלבים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אחיה ראב"ד
    "יש חיבור בין הכלבים לנוער"
    צילום: אחיה ראב"ד
    צילום: אחיה ראב"ד
    עוברים מסלול מכשולים
    צילום: אחיה ראב"ד
    מומלצים