כשהמדע הופך לאמצעי שיווק
צו בית משפט איפשר לחוקרים לבחון מקרוב את מסמכי חברת התרופות "מרק". התמונה המצטיירת היא של מכונת שיווק במסווה של מדע אובייקטיבי
מידת האמינות של מאמרים מדעיים העוסקים בתרופות היא נושא מוכר ושנוי במחלוקת, והספקנים שבינינו נוהגים לציין את ההשפעה השלילית של האינטרסים הכלכליים של חברות התרופות על עבודתם של המדענים.
אבל מאמר של קבוצת חוקרים מאוניברסיטת "ייל", שפורסם בכתב העת הרפואי Journal of the American Medical Association , חושף מציאות עגומה הרבה יותר ושופך אור על מה שבאמת קורה ב"שוק" פרסום הניסויים הקליניים. אמנם דיווחים על ביצועיהן של תרופות מסוימות מתבררים לעיתים כבלתי מדויקים, אבל מה שחושפים החוקרים מ"ייל" הוא תהליך שיטתי ומתוכנן של קידום תרופות דרך פרסום מאמרים בכתבי עת מדעיים, תוך הגמשה של עקרונות היושר המדעי.
עוד בנושא
ויוקס יורד מהמדפים
בעקבות תוצאות מחקר רחב היקף שגילה כי ויוקס מגבירה את הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי, החליט ענק התרופות 'מרק' להפסיק את ייצור התרופה
במרכז העלילה שרוקם המחקר, מככבת התרופה רופקוקסיב (Rofecoxib), אשר שווקה בעבר כתרופה שימושית לדלקת פרקים ניוונית (Osteoarthritis), תחת השם המסחרי ויוקס. תרופה זו עמדה במבחנים קליניים, אשר הראו כי היא ראויה לשימוש, ואושרה על ידי מנהל התרופות והמזון האמריקאי (FDA). אולם בסוף 2004 הורדה מן המדפים לאחר שנמצא כי שימוש מוגבר בתרופה מגביר את הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי. עקב הממצאים הוגשו תביעות ענק נגד יצרנית התרופה, ענקית התרופות מרק (Merck).
בעקבות התביעות הורה בית המשפט לחברת מרק לחשוף את המסמכים הקשורים לפיתוח ושיווק התרופה. הנגישות לחומר החקירה אפשרה לחוקרים מאוניברסיטת "ייל" לבדוק את שיטות העבודה של החברה ולהשוות בין מסמכים שנכתבו על ידי עובדי מרק לבין פרסומים בכתבי עת מדעיים שנכתבו, לכאורה, על ידי אנשי אקדמיה.
התוצאות מלמדות על תבנית שיטתית ומתוכננת היטב לפיה עובדי חברת מרק ביצעו את הניסויים וכתבו את המאמרים שמתארים אותם, ולאחר השלמת העבודה גייסו אנשי אקדמיה אשר הסכימו לפרסם את המאמר בשמם. החוקרים של ייל מצאו מספר רב של מאמרים שבמקור הופיעו עליהם שמות של עובדי מרק, אך התפרסמו בכתבי העת תחת שמות אחרים. רשימת הכותבים של המאמרים שהתפרסמו אמנם כללה את שמות עובדי מרק, אבל בדרך כלל שמם נסוג לאחור ברשימת הכותבים, כשאת המקומות הראשונים תופסים מדענים אשר שמם לא הופיע כלל על המאמר המקורי. התמורה עבור השימוש בשמו של מדען נעה בין 750 ל-2500 דולר.
עוד מתברר שחלק מהמאמרים כלל לא נכתבו על ידי עובדי מרק, אלא הוזמנו על ידי אנשי השיווק של מרק מחברות המתמחות בכתיבת מאמרים. מאמרים אלה נכתבו על ידי כותבי צללים, אך התפרסמו תחת שמם של עובדי מרק ומדענים בעלי שם. יש לציין שלא כל המדענים אליהם פנתה החברה הסכימו לשתף פעולה או לקבל תמורה כספית.
האם הפך המאמר המדעי לאמצעי שיווק של חברות תרופות? (צילום: Index Open)
על פי עקרון, הגשת מאמר העוסק בניסוי קליני דורש גילוי נאות של כותבי המאמר באשר למקורות המימון של המחקר. בדיקה של המאמרים הרלוונטיים העוסקים ברופקוקסיב הראתה שב-92 אחוז מהמקרים הבהירו המחברים שהמחקר מומן על ידי חברת מרק. למרות שבעניינים כאלה מידת הדיווח היחידה המתקבלת על הדעת היא 100%, אפשר להתייחס לממצא זה כחמור באופן מתון. אולם בדיקה של מאמרי סקירה אודות התרופה חשפה תמונה שונה לחלוטין, כאשר למעלה מ-70 אחוז מהמאמרים שהתפרסמו לא דיווחו כנדרש על כך שהמחקר מומן על ידי מרק. בנוסף לכך, רוב מכריע של מאמרי הסקירה נכתבו תחת שמו של איש מקצוע אחד, תוך טשטוש עקבותיהם של המחברים מחברת התרופות.
אמנם המחקר התמקד בתרופה אחת בלבד שמיוצרת על ידי חברה אחת, אבל שיטת הפעולה של חברת מרק מטילה כתם על כלל חברות התרופות ומעמידה את מהימנותם של מחקרים המתפרסמים בכתבי העת הרפואיים בספק.
לקריאה במאמר המלא - לחצו כאן
עוד מאת ליאור שמיר:
לפנייה לכתב/ת 
ויוקס. התרופה שחשפה את המתרחש בחברת מרק
צילום: גבי מנשה
