הגננת והשכנים המומים: מאיפה בא הטירוף?

"אני לא מבינה מאיפה הטירוף הזה הגיע" - כך אמרה הבוקר (יום ד') ל-ynet בטי ברוך, שהיתה במשך כשנתיים הגננת של מיכאל קרוצ'קוב. הילד בן הארבע נרצח אמש על-ידי אמו, שהטביעה אותו למוות בגיגית שבביתם. גם מכרים אחרים של המשפחה ותושבים בשכונת שפירא בתל-אביב התקשו להאמין.

אמש התקשרה למשטרה האם רגינה, בת 31, ולחשה: "הרגתי את הבן שלי". בחקירתה הראשונית אמרה שהיא מצטערת על המעשה. החוקרים מעריכים כי הרצח תוכנן במשך זמן רב. סבו של מיכאל, שנעצר אמש, עדיין מוחזק בידי המשטרה ונבדק הקשר שלו לרצח. גם סרגי, אביו של הילד המתגורר בנפרד, זומן לעדות כדי לבדוק האם ידע על כוונותיה של רגינה, ובהמשך שוחרר. 

"הוא היה ילד רגיל לחלוטין, מקסים, מלא חום ואהבה. היה לו קשר מעולה עם האמא", הוסיפה ברוך, הגננת ב"אשכול משפחתונים" בשכונת פלורנטין הסמוכה. "אני מכירה את האמא כבר שנתיים,

היא אמא מדהימה. תמיד מגיעה בזמן, סחבה אותו על הידיים לגן. הוא היה ילד נקי, מסודר, לבוש היטב. לא היה שום דבר שיחשיד שמשהו לא בסדר. היא היתה תמיד אשה שקטה ובסופי שבוע הוא היה אצל אביו".

רק הבוקר, אומרת הגננת, היא שמעה על המקרה: "חברה שלי התקשרה אליי הבוקר וסיפרה לי את הפרטים ואמרה לי שהיא שמעה את השמות מיכאל ורגינה, התקשרתי לעובדת הסוציאלית וכשהיא אישרה לי את זה, מאז אני בשוק וקשה לי לתפקד. אני כל הזמן נזכרת בו, הוא היה ילד יפה, עדין וטוב עם הרבה נתינה".

מחקירת המשטרה עולה כי קרוצ'קוב הייתה חברה של אבי הילד, סרגיי. לאחר שהרתה לו, נולדו להם תאומים - אולם הלידה כללה גם טרגדיה, כשאחותו של מיכאל מצאה את מותה. רגינה חיה שנתיים וחצי עם סרגיי, ולאחר פרידתם חזרה לבית הוריה בשכונת שפירא, שם הכירה גבר נוסף עמו התגוררה, וגם ממנו נפרדה לפני כחצי שנה.

חום, אהבה - ורצח

בדומה לפרשות הרצח המזעזעות בשבועיים האחרונים, גם במקרה של משפחת קורצקוב מתקשים השכנים לעכל את שאירע סמוך לביתם. לדבריהם, מדובר במשפחה שקטה וצנועה, ולא היו סימנים מוקדמים לטרגדיה. "רק לפני יומיים היא הביאה את מישה להסתפר אצלי. נראה היה שהיא אוהבת אותו מאוד ודואגת לו", אמר דוד כהן, אחד השכנים.

כהן, בעל מספרה שכונתית הסמוכה לבית המשפחה, מספר כי התרשם שרגינה היא אמא טובה, שדואגת לבנה הקטן. "מדי יום היא היתה יוצאת מהבית איתו, מחייכת ולוקחת אותו לגן. תמיד היא חיבקה אותו ונראה היה שהיא מקרינה הרבה חום ואהבה, תמיד שומרת ומגוננת עליו. היתה קוראת לו מישה".

יעקב גזית, סיטונאי שחנותו ממוקמת ממש מול הבית בו התגוררה האם עם בנה המנוח, דיבר בעצב על הילד תכול העיניים. "רק אתמול ישבנו פה כמה תושבים, ראינו את רגינה חוזרת הביתה עם הילד שלה - ילד מקסים עם עיניים בצבע האוקיינוס. הנהנו לשלום והיא המשיכה בדרכה.

זה לא נתפס שמישהי יכולה להגיע לרמת טירוף כזו ולרצוח את הילד הקטן שלה. כל בני המשפחה עשו רושם טוב, אנשים טובים וחיוביים בשכונה, שעובדים קשה לפרנסתם".

עדנה גל, שכנה המתגוררת בסמוך, מספרת: "הם היו אנשים מאוד שקטים ועדינים, מעולם לא ראיתי אותה צועקת וכועסת על הילד. האשה התגוררה עם בנה הקטן, ובסמוך אליהם גרו הסבא והסבתא, וכולם היו בסך הכל אנשים נחמדים. את הילד ראיתי הרבה, משחק בגינה עם הכדור. לפעמים היה מעיף את הכדור לגינה שלי. נראה היה שהוא קשור מאד לאמו, כל הזמן קורא לה 'מאמא', איך אפשר לתפוס שבסוף האמא רצחה אותו?".