"למרות מאמציהם של ארגונים למען בעלי חיים במדינה ורשויות מקומיות, בממוצע 11 כלבים משוטטים ולא רצויים מטופלים מדי שעה על ידי הרשויות בבריטניה", חושפת קלאריסה בולדווין, מנהלת בכירה בארגון בראיון מיוחד ל-ynet. "חמישה מתוכם יאוחדו בחזרה עם בעליהם, שלושה יימסרו לארגוני רווחה, אחד ימצא בית בעזרת הרשות המקומית ומדי 80 דקות יורדם כלב, לעיתים עקב מצב בריאותי לקוי או תוקפנות".
כלב משוטט בבריטניה (צילום: באדיבות dogstrust)
בשנה שעברה נלכדו 105,068 כלבים משוטטים והשנה נרשמה ירידה גדולה במספרי הכלבים שנלכדו על ידי הרשויות והורדמו. מה הסיבה לכך? "אני מאמינה כי הדבר נובע בזכות העבודה הקשה של המועצות המקומיות וארגוני הרווחה למען בעלי חיים", היא מסבירה. "רק השנה השקענו חמישה מיליון ליש"ט בסירוס, עיקור והתקנת שבבים לכלבים באזורים הקשים ביותר ברחבי בריטניה בהם ישנו שיעור גבוה של כלבים משוטטים. בזכות תוכניות כאלו, נרשמה בפעם הראשונה השנה ירידה במספר הכלבים המשוטטים שנלכדו על ידי הרשויות המקומיות מתחת ל-100 אלף, אך לדעתנו, מדובר עדיין במספרים בלתי מקובלים לחלוטין".
מאז שהחל הארגון הצדקה במסע ההסברה לפני כ-11 שנה על החשיבות לדאגה לבריאות הכלב, יותר מ-270 אלף כלבים סורסו ועוקרו, ו-228 אלף כלבים זכו לשבבים. מדי שנה מטופלים על ידי פעילי הארגון כ-16 אלף כלבים בעזרת 17 מרכזים ברחבי המדינה, המעניקים בית מחסה לכלבים במטרה למצוא להם בתים חדשים. בשנה שעברה 10,119 כלבים מצאו בית בזכות הארגון ולדבריהם, הם אינם נוקטים בהמתת כלבים.
בריטניה נחשבת לאומה בעלת יחס מתקדם בכל הנוגע לזכויות ורווחת חיות מחמד, אך העומס על הכלביות העירוניות ובתי המחסה של הארגונים הוא כבד ביותר והדבר משפיע גם על משך זמן שהות הכלב בהסגר.
"כלב משוטט חייב לשהות על פי החוק הבריטי שבעה ימים תחת השגחה במכלאה של הרשות המקומית, לפני שיועבר לארגונים שינסו למצוא לו בית אוהב או לפני שיורדם על ידי הרשות המקומית", מציינת בולדווין ומדגישה כי ישנו חלון הזדמנויות בן שבעה ימים בו בעלי הכלב יוכלו להשיב אותו בחזרה אליהם או שהכלב יועבר לארגונים למען בעלי חיים בהם ינסו למצוא לו בית.
"ברור לנו שהרשויות המקומיות לא רוצות להרדים את הכלבים והן מנסות למצוא להם באופן ישיר בית מאמץ, אך כשבתי המחסה מלאים עד אפס מקום, בפעמים רבות העיריות נותרות ללא ברירות ונאלצות להרדים את הכלבים".
קלאריסה בולדווין והכלב פופי (צילום: באדיבות dogstrust)
על פי נתוני איגוד משווקי מזון לחיות מחמד ישנם בבריטניה כ-27 מיליון חיות מחמד וב-43 אחוז מהבתים ישנה חיה אחת - פרוותית, בעלת כנף או זוחל. אוכלוסיית הכלבים במדינה מוערכת בכ-7.3 מיליון לעומת 7.2 מיליון חתולים ונראה כי גם למצב הכלכלה הבריטית ישנה השלכה על גורל חיות המחמד.
"אנו כבר מבחינים בסימנים מוקדמים של משפחות שנאלצות לצמצם את סל הצריכה המשפחתי, ושוקלות בכובד ראש האם הן יכולות להמשיך לגדל את הכלב או החתול", מפרטת בולדווין.
"הדבר שמדאיג אותנו ביותר הוא שבעלי כלבים שלא יכולים לאפשר לעצמם לרכוש דירה או שאינם עומדים בהחזרי המשכנתא, נאלצים להתגורר בדירות שכורות, אך בעלי בתים רבים לא מאפשרים להם להכניס חיית מחמד לדירה". להערכתה, אם המגמה תמשיך בקצב הנוכחי, הראשונים שישלמו את המחיר הם הכלבים.
למרות זאת, בולדווין שומרת על אופטימיות לוחמנית לגבי התמודדות המדינה עם בעיית הכלבים הנטושים וסבורה כי בכדי להשיג פיתרון לבעייה ולצמצם את שיעורי ההמתה, יש לרדת לשורש הבעיה ולא להסתפק בכיבוי שריפות.
"אפשר לתקוף את הנושא משלושה כיוונים. עיקור וסירוס הוא הדרך ההומנית והמוצלחת ביותר לטווח הארוך, שיעזור לצמצם את כמות ההמלטות והגורים הלא רצויים ויש לה גם יתרונות רפואיות לחיות המחמד. מסעות הסברה בקרב הציבור על חשיבות התקנת שבבים בכלבים, יבטיחו אחוז גבוה של החזרת חיות מחמד אבודות", היא מסכמת. "כדי להשלים את התהליך, אנו משקיעים רבות בקיום תוכניות חינוך ברחבי המדינה כדי לקדם את נושא רווחת בעלי החיים בבתי ספר. רק כך נוכל להעביר את המסר של גידול אחראי של בעלי חיים, לבעלי חיות המחמד של המחר".
