מי המציא את בית הספר?
מי היה הראשון שיזם את רעיון הלימוד בבית הספר? למי אנחנו חייבים את המצאת הלוח? על ההמצאות הגדולות של החינוך
הלוח הוא אחד מִכְּלֵי הָעֵזֶר הַשִּׁימּוּשִׁיִּים ביותר בכיתה. אבל, כאשר רק החלו להשתמש בלוחות, בִּמְקוֹם שיהיה לוח אחד גדול במרכז הכיתה - לכל תלמיד היה לוח קטן משלו. במשך שנים רבות היו התלמידים מניחים את הלוחות הקטנים על הברכיים וכותבים עליהם. זאת, עד שבשנת 1801, ניסה מורה לְגֵיאוֹגְרַפְיָה מִסְּקוֹטְלַנְד בשם גֵ'יימְס פִּילַאנְּס לתלות את הלוח על הקיר, כדי שכל התלמידים בכיתה יוכלו לקרוא את מה שהוא כותב. הרעיון של פִּילַאנְּס היה כמובן מוצלח מאוד, וכל הכיתות בבית הספר התיכון בו לימד עברו להשתמש בלוח. פִּילַאנְּס אף מונָּה לתפקיד מנהל בית הספר ואחר כך לפרופסור באוניברסיטה של אֶדִינְבּוֹרוֹ.
אבל ללוח של פִּילַאנְּס הייתה בעיה אחת - הוא היה קטן מדי. בגלל מידותיו הקטנות לא היה מספיק מקום לכתוב, ולכן פעמים רבות נאלץ פִּילַאנְּס למחוק את מה שכתב עוד לפני שכולם הספיקו להעתיק מהלוח. את הבעיה הזו פתר באותה שנה מורה אחר בשם ג'וֹרְג' בָּארוֹן. בָּארוֹן היה מורה לְמָתֶמָטִיקָה בָּאָקָדֶמְיָה הַצְּבָאִית של אַרְצוֹת הַבְּרִית הנקראת "וּוֶסְט פּוֹיְנְט", והוא לימד כיתות גדולות במיוחד. בגלל שהכיתות שלו היו כל כך גדולות, לא כולם היו מסוגלים לקרוא מהלוח. כדי שכולם יוכלו לקרוא ולהעתיק את מה שהוא כותב, הרכיב בָּארוֹן לוח רחב עליו ניתן היה לכתוב בכתב גדול מאוד. כך כולם הצליחו לקרוא מהלוח, והיה מספיק מקום כדי לכתוב משפטים ארוכים ומסובכים. בסביבות אמצע המאה ה-19 כבר אפשר היה למצוא לוח גדול כמעט בכל כיתה, ועד היום הוא כְּלִי עֵזֶר חשוב מאוד של המורה.
חוק חינוך חובה
כיום זה מובן וידוע לכולם שכל ילד צריך ללכת לבית הספר. אבל פעם, הזכות לִרְכּושׁ הַשְׂכָּלָה הייתה שמורה רק לִבְנֵי אֲצִילִים. הראשונים שהחליטו שכל ילד חייב ללכת לבית הספר וללמוד היו אנשי העיר סְפַּרְטָה שֶׁבְּיָוָן הָעַתִּיקָה, אשר קבעו חוק לימוד חובה כבר לפני כ-2,500 שנה. על פי החוק הַסְּפַּרְטָנִי, כל ילד שמלאו לו שבע שנים היה חייב ללכת לבית הספר. בתי הספר בסְפַּרְטָה היו בעצם פְּנִימִיּוֹת, בהן בילו הילדים את כל שעות היום והלילה. החינוך הַסְּפַּרְטָנִי היה ידוע בִּקְשִׁיחוּתוֹ הָרַבָּה וּבַמִּשְׁמַעַת הַנּוקְשָׁה שֶׁהוּטְלָה על הילדים. התלמידים עברו אימוני ספורט מְפָרְכִים בכדי לחזק אותם ולהכין אותם לקראת הצבא, אבל במקביל למדו גם מקצועות עִיּוּנִיִּים כגון מָתֶמָטִיקָה, אָמָּנוּת, סִפְרוּת וּמַדָּעִים.
למרות שמערכת החינוך הַסְּפַּרְטָנִית כללה תחומי לימוד מְגווָּנִים, מטרתה העיקרית לא היתה להעניק לילדים הַשְׂכָּלָה, אלא להכין אותם לְשֵׁירוּת צְבָאִי, אותו היו חייבים למלא עד גיל 30.
אחת ממערכות חינוך החובה הראשונות שמטרתן הייתה לְהַקְנוֹת יֶדַע קמה דווקא כאן – בארץ יִשְׂרָאֵל. מי שיזם את המפעל היה הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא, אשר חי במאה הראשונה לספירה. לפי תקנותיו של בֶּן גַּמְלָא, כל ילד בגיל שש עד שבע היה צריך ללכת לבית הספר, שם השתתף בלימוד תורה.
מֵעֶבְרוֹ השני של האוקיינוס הוקמה, כ-1,500 שנה מאוחר יותר, מערכת חינוך חובה מרשימה. היא הוקמה על ידי הָאַצְטֶקִים, אשר קיימו ממלכה גדולה ועשירה במקום שבו נמצאת כיום מדינת מֶקְסִיקוֹ. האימפריה האצטקית הוחרבה לחלוטין לאחר שֶׁהָאֵירוֹפֶּאִים הגיעו לְאָמֶרִיקָה. על פי החוק הַאצְטֶקִי העתיק, כל ילד היה חייב ללכת לבית הספר עם הגיעו לגיל 15.
הכתבה התפרסמה בגיליון ספטמבר של "גליליאו הצעיר "
לפנייה לכתב/ת 
הלוח בכיתה. פעם תלמידים כתבו על לוחות קטנים ואישיים
צילום: ablestock
