הניסוי החל בהצלחה

האם החל עידן חדש בחקר הפיסיקה? בשעה 10:30 שעון ישראל, נתן לין אוונס מנהל פרוייקט המחקר במרכז למחקר גרעיני של האיחוד האירופי, את ההוראה ואחת המכונות הגדולות והיקרות ביותר שהאדם בנה אי פעם, מאיץ ההדרונים הגדול (LHC), התחילה למלא את ייעודה. עם תחילת הניסוי אמר אוונס: "זהו רגע פנטסטי, כעת אנו מסוגלים להביט קדימה אל עידן חדש של הבנת מקורות והתפתחות היקום"

בשעה 11:20 לערך סיימה קרן הפרוטונים הקפה ראשונה במנהרת המאיץ. עם קבלת האישור על סיום ההקפה הראשונה של קרן הפרוטונים הסתיים החלק הראשון בניסוי. בשעה 16:00 לערך השלימה קרן הפרוטונים השנייה, אשר נעה בכיוון מנוגד לקרן הראשונה, הקפה ראשונה אף היא. מאותה עת נעות שתי הקרניים בכיוונים מנוגדים במאיץ.

הוכח כי לעת עתה מתקני המאיץ עובדים ומרכיביו מתפקדים כהלכה. כעת מתחיל השלב הבא המורכב לא פחות: איסוף ועיבוד כמויות עצומות של נתונים, אשר יניבו הגלאים המנטרים (ביניהם הגלאי שנבנה על ידי המדענים הישראלים) את תנועת הפרוטונים במאיץ. לצד העניין החששות והציפיות שעורר הניסוי חשוב לציין כי שיגור אלומת הפרוטונים הראשונה שנערך היום הינו רק צעד ראשון בסדרת ניסויים ארוכה שתערך במאיץ ההדרונים. תוצאות בעלות משמעות מהותית יתקבלו ככל הנראה רק בעוד מספר חודשים.

דיווח מז'נבה 

פרופ' גיורא מיקנברג ממכון ויצמן, הנמצא באתר הניסוי בז'נבה מתוקף תפקידו כאחראי על הקבוצות הישראליות המשתתפות במחקר, מספר ל-Ynet על תוצאות השלב הראשון בניסוי:

"כעת משהקרן עברה בגלאי, אנחנו צריכים לנתח את הנתונים שהתקבלו. קצת לפני המעבר בגלאי, עצרו המדענים את הקרן כדי לכוונה מחדש. כתוצאה מעצירת הקרן, נוצרה הרבה קרינה, משמע הרבה חלקיקים של קרינה קוסמית, 250 אלף חלקיקים כאלו שעברו את כל הניסוי ועברו בגלאי ואז רואים כמות אדירה של חלקיקים, הכל נדלק. המשמעות היא, שבגלל שעצרו את הקרן, כמות החלקיקים שעברה בגלאי היא יותר גדולה. 

השלב הבא של הניסוי אחרי השלב הראשון הזה, הוא לכוון ולדייק את תנועת הפרוטונים ובמקביל להכניס קרן בכיוון המנוגד. בשלב לאחר מכן ננסה לעשות התנגשויות באנרגיות נמוכות. ברגע שתנועת הפרוטונים תגיע למצב אופטימלי, תתבצע העלאה של רמת האנרגיה בניסוי כדי להגיע לאנרגיה מקסימילית. שלב זה יתבצע בעוד כחודש. אז ננסה ליצור התנגשויות באנרגיה המקסימלית שניתן.

הצלחת הניסוי היום היתה קריטית להמשך הפרוייקט כולו, אם הקרן לא היתה עוברת דרך המנהרה לא היה על מה להמשיך לעבוד. העובדה שכל האלמנטים עבדו כשורה זה הצלחה לא טריוויאלית בכלל.

התוצאות של היום, היא השלב הראשון מתוך שלבים רבים, הניסוי עצמו ירוץ במשך כ-15 שנה לערך. הקרן הנגדית שתשלח, תיתן לנו אינפורמציה מסוימת, אז נוכל לעשות התנגשויות באנרגיה הכי גבוהה שהאנושות הכירה. באנרגיות כאלה יש לנו סיכוי, ככל שהזמן יעבור ויהיו לנו יותר ויותר התנגשויות בעלות גודל עולה, למצוא את החומר האפל שקיים ביקום, שהינו רוב החומר ביקום. ישנו אלמנט נוסף, שאני מקווה שבעוד שנתיים שלוש נגלה אותו, והוא ההיגס שנותן מסה לכל מה שבטבע, וכל מה שאנו מכירים אותו ואולי גם כן במשך הזמן עם כל כך הרבה התנגשויות באנרגיות כה גבוהות, שנותנים לנו רמזים קצרים גם מבריאת עולם, נוכל להבין מדוע העולם עשוי מחומר. 

אחרי כל שנות העבודה איך הגבתם שהחל הניסוי?

"את ההכנות לניסוי הנוכחי התחלנו בשנת 92, לכן לראות את זה שזה עובד, בשבילי מדובר בהגשמה של חלום של הרבה שנים ולכן זה מאוד מרגש וגם בכיתי קצת. למעשה יצאתי החוצה מרוב ההתרגשות. היתה פה ממש אקסטזה, כולם התחבקו והתנשקו. עכשיו אנחנו יוצאים לחגוג. זוהי השקעה של שליש מהחיים, כאן בחדר הבקרה, אנו מדברים על 25 מדענים ו-25 סטודנטים לדוק' מהארץ. זה כמובן אחוז קטן מכל המדענים בכלל בפרויקט, שמספרם קרוב ל-5000".

מספר דקות לפני תחילת הניסוי סיפר פרופ' עציון, מאוניברסיטת ת"א המשתתף במחקר, על ההכנות לניסוי בקבוצת המדענים הישראלים:

"האמת היא ששרפנו מספיק זמן הלילה כדי לוודא שהכל עובד. הלכנו לישון מאוד מאוחר. כל הישראלים נמצאים בקשר הדוק רוב הזמן. היום בבוקר נשב כולנו בשני חדרים. גם זה לא דבר סטנדרטי בהוויה של האקדמיה, כשבדרך כלל כל אחד רוצה להראות את שלו, וכולם עם האגו שלהם. כאן זה יוצא דופן, השיתוף שלנו שחי כבר עשר שנים ועוד קודם לכן בין שלושת המוסדות (אוניברסיטת תל אביב, מכון וייצמן והטכניון). בנינו (הישראלים) חלק מאוד גדול בניסוי ולא היה סיכוי לאף אחד מאיתנו לעשות את זה לבד. 

יחד עם המדענים הישראלים יושבים באותם חדרים גם מדענים ממקומות אחרים בעולם, ובחדר הבקרה יישבו אנשים מכל העולם. אנחנו בחדרים צפופים, יושבים אחד על השני, כל אחד עם שני מסכי מחשב גדולים פתוחים לו מול העיניים, אבל צפוף. המון גלאים, המון טכנולוגיות ועשרות רבות של אנשים שיישבו בחדרי הבקרה השונים וילוו את התחלת הניסוי. אמנם השפה הרשמית היא אנגלית, אבל ברגע שהעניינים מתחממים פתאום אתה שומע גם איטלקית, צרפתית וכו'. הכל רועש מאוד, מקהלה רועשת".

מה בעצם מתוכנן לקרות היום בפועל?

"תהיה על המסך ספירה לאחור. בסך הכל היום התוכנית הראשונית היא מאוד מאוד קצרה, 7 דקות לערך. שולחים 10 פעמים אלומת אור, במרווח מתוכנן של 40 שניות, וכשהוא יעבור תמשיך התוכנית של המאיץ. אחרי שיגיעו לאנרגיה ויעבירו את הקרן דרך כל המסלול, ינסו להעביר אלומה בכיוון השני. קשה להאמין שנגיע היום להתנגשויות של חלקיקים. יש תוכנית מסודרת ובסופו של דבר יש מישהו עם מחברת שמסמן וי בצ'ק ליסט שלו, ולמען האמת גם לנו יש צ'ק ליסט לגלאים.

נורא כיף כאן. כיף כי מדובר בציון דרך. אנחנו לא מצפים היום לפיזיקה חדשה, אפילו לא בצחוק. אבל מבחינת המאיץ זו נקודת ציון כי זו פעם ראשונה שיפעילו אותו. שזה יעבור דרך הגלאי שלנו. קרן שבערה כמו שצריך, שהגלאים שרדו את זה, עברו שלמים והצליחו לראות את השאריות של הקרן שעברה. לא נראה פיזיקה חדשה היום, זה ייקח חודשים ואולי שנים, אבל זו הרגשה של מישהו שמקלף עוד קליפה בבצל של הידע האנושי. כמו המראה של חללית שיוצאת למאדים. היום היא ממריאה. היא עדיין לא תגיע למאדים אבל היום היא בשיגור. הניסוי בעצם דומה אפילו לשיגור של חללית במידה מסוימת, כי מה שעשינו עשינו ואי אפשר לגעת בו יותר. הגלאי צריך להוכיח את עצמו בעשר השנים הקרובות.

כבר היינו במצב של הפעלה רגילה, אתמול בלילה. אנחנו יודעים שהגלאים עובדים ועכשיו תורו של המאיץ להראות שהוא עובד. החשש האמיתי הוא שדברים לא יעבדו. זו המערכת הכי מסובכת שנבנתה אי פעם בעולם. אנחנו יודעים שיש חלקים בגלאים, ובתוכנה, שלא עובדים כמו שצריך וצריך יהיה לשפר אותם. ויש דברים שאנחנו עדיין לא יודעים אם הם עובדים טוב. יש מספר תוכניות שחזור של המסלולים של החלקיקים בגלאים, תוכנת מחשב. מי תתאים יותר ובמי נשתמש נדע רק אחרי שנראה את הניסוי עצמו. ואז זה אומר שבמצב מסוים תוכנית אחת תתאים יותר ובמצב אחר תוכנית אחרת – ללמוד בדיוק איך להפעיל את המערכת, זה הדבר שבו נתעסק בשבועות ובחודשים הקרובים".

למה לצפות?  

אלומת פרוטונים בודדת, שתתחיל לנוע במסלול היקפי, דרך המנהרה שאורכה 27 ק"מ, היא שרשמה את ה-10 בספטמבר 2008 בספרי היסטוריה. מה ירשם באותם ספרים תלוי כמובן במה שיקרה אחרי שיותר מ-2,500 אלומות יקיפו את המנהרה, שנחפרה בעומק של 100 מטרים מתחת לאדמה, על גבול צרפת-שווייץ. מה מקווים שיקרה? מה חוששים שיקרה? ומה לא מאמינים שיקרה?

כולם רוצים לראות את ההיגס 

מקווים שהניסויים שיערכו במאיץ ההדרונים הגדול יענו על מספר בעיות בסיסיות בהבנתנו את אופן היווצרות החומר. יותר מכל מקווים למצוא את בוזון היגס. בוזון היגס הינו חלקיק הנקרא על שם הפיסיקאי פיטר היגס, ששיער את קיומו בשנות ה-60. אם בוזון היגס קיים, ואם הוא מתנהג כמו שהפיסיקאים משערים שהוא מתנהג, אז כל מצבור התיאוריות המכונה "המודל הסטנדרטי" מוכח ותקף ואנחנו יודעים כל מה שיש לדעת על איך נוצר חומר. הצרה היא שעד כה לא הצלחנו ליצור התנגשות חלקיקים בעוצמה הדרושה על מנת לראות את בוזון היגס. זה מה שמקווים שיקרה במאיץ ההדרונים הגדול.

ומי מפחד מחורים שחורים 

טקס החניכה החגיגי של המאיץ מבשר את ראשית האצת החלקיקים בו. יחלוף עוד זמן רב בטרם ניתן יהיה לדבר על תוצאות וודאיות והישגים משמעותיים.

מנהלי הפרויקט ניבאו כי עד ראש השנה האזרחית יהיו דיווחים ראשוניים על ממצאים, אך יש להניח כי נצטרך להמתין זמן רב יותר עד שממצאים אלה יולידו מאמרים סדורים ובדוקים, שיגלו לנו אם אנחנו יודעים הכל על החומר או שמא אנחנו בראשיתו של שלב חדש במסענו אל הבלתי נודע.

על כל פנים, נראה שכדור הארץ לא יבלע בעקבות סדרת הניסויים וכי עולמנו, על המנהרות והמאיצים שבבטנו, והמבשרים ונביאי הזעם שבשעריו, ימשיך להתקיים עוד שנים רבות ואנו נמשיך לנסות ולגלות איך הוא נוצר. 

הזווית הישראלית 

מספר שעות לפני תחילת הניסוי ערכנו ראיון קצר עם פרופ מיקנברג. בעשר השנים האחרונות שימש פרופ' מיקנברג כראש אחד הפרוייקטים המרכזיים בניסוי, המתמקד בספקטרום מואונים.

מהי האווירה בקרב המדענים ב- cern לקראת הניסוי?

"אני אישית מתרגש. מה שיפה ומרגש במפעל הזה שעובדים עליו כבר 15 שנים, זו תחושת השותפות והגאווה של אנשים ממגוון כל כך רחב של לאומים. 8,000 מדענים לקחו חלק בבניית הפרוייקט ובערך 12,000 שנות אדם של עבודת טכנאים ומהנדסים הושקעו בו. לאורך העבודה המשותפת מגלים שברגע שמתמקדים בפיסיקה, באתגר המדעי עצמו, כל הסוגיות הפוליטיות נדחקות הצידה ומתחילה להיווצר ההבנה שכולנו בני אדם, לכולנו יש את אותן משפחות, אותן בעיות ואותם חלומות. כפרופ' הייתי אחראי על תחום של אנרגיות גבוהות בהתאחדות האירופית לפיזיקה ולקחתי לסיור את נשיא ההתאחדות האירנית לפיסיקה – כשמדברים על דברים קונקרטיים ועל שאיפות משותפות, אנחנו המדענים מבינים אחד את השני.

כך למשל במהלך הפרויקט עבדו בשיתוף פעולה מוצלח 20 טכנאים ומהנדסים ישראלים ו-20 טכנאים ומהנדסים פקסיטנים. אנחנו בני אדם שעובדים על פרוייקט מוגדר וכולם חולקים את אותה תקווה לראות את הפרוייקט הזה מצליח, על אף שחלק מהמשתתפים לא תמיד מבינים את עומק המחקר המדעי, הם יודעים שזה לטובת האנושות והם כל כך גאים להשתתף בפרוייקט כזה שהוא על קצה גבול היכולת הטכנולוגית". 

מה דעתך על הסיקור התקשורתי של הניסוי?

"אי אפשר להסתובב במסדרונות, כל המתקן עמוס בעיתונאים ומצלמות. אבל זה נחמד. כי בדרך כלל אנשים לא מתעניינים כל כך בתחום שלנו".  

עד כמה ישראל מעורבת בניסוי?

"לישראל יש מעמד רשמי של משקיפה כאן. המעורבות שלנו בפועל היא משמעותית מאוד ואף קריטית להצלחת הניסוי. בין היתר בנינו כאן 6000 מ"ר של גלאי קרינה, על בסיס טכנולוגיה ישראלית. חלק מהתרומה שלנו לניסוי, במקום לשלם כסף, היא פיתוחים שבוצעו על ידי חברות ישראליות. אנחנו מדברים על מספר חברות קטנות, ושלוש מהן קיבלו פרסים על עבודה יוצאת מהכלל שביצעו".

ערוץ המדע של ynet ימשיך בדיווחים שוטפים מאתר הניסוי.

סייעו בהכנת הכתבה: גלית רויכמן וסיון יוסלזון.