שופינג עם מודעות: לאן הולכים הקולבים?

קניתם חולצה חדשה - תתחדשו! אבל מה בנוגע לקולב? מה עושים איתו עכשיו? ואם השארתם אותו בחנות - מה עושים איתו שם?

רוב הסיכויים שאת הקולב, אם לא מדובר בקולב מעץ אלא בקולב פשוט מפלסטיק וברזל, משליכים לארגז. אחרי שמצטברים הרבה ארגזים כאלה, הם ככל הנראה מושלכים לאשפה. עשרות אם לא מאות קולבים בכל חנות, כפול מיליוני חנויות ברחבי העולם... תעשו לבד את החשבון בכמה אשפה מדובר. ולמה בעצם? הקולבים האלה לא מקולקלים אז למה לא עושים בהם שימוש חוזר? ולמה לא ממחזרים אותם?

הנה אחד ההסברים: בשנים האחרונות עברה תעשיית ההלבשה העולמית לשיטת שיווק והפצה שבמסגרתה רוב היצרניות מפיצות את הבגדים כשהם כבר מולבשים על קולבים. כך אפשר להוציא אותם מהקופסא ולתלות אותם בחנות באופן מיידי. מתברר שיותר זול לעשות זאת במפעל מאשר בחנות.

התוצאה: בחנויות מתקבלים קולבים חדשים עם כל משלוח של בגדים. גם אם מדובר בחנות קטנה מצטברים אחר זמן קצר כמה מאות קולבים מתחת לדלפק או במחסן. כשמצטברים כמה ארגזים כאלה על חשבון מקום האיחסון, ברור שהם ימצאו את דרכם מהר מאוד למכולת האשפה. אפילו אם יתנו אותם ללקוח במתנה - עדיין לרובנו יש בבית הרבה יתר קולבים ממה שאנחנו צריכים.

אז מדוע לא אוספים את הקולבים למיחזור? הנה הסיבה: בשיטה הנוכחית מחיר הקולב מגולם לתוך מחיר הבגד כך שליצרניות הבגדים יש תמריץ להשתמש בקולב הזול ביותר האפשרי. ככל שהקולב זול יותר הם מרוויחים. התוצאה היא קולבים שעשויים מהפלסטיק הנחות ביותר - כזה שתעשיית המיחזור אינה רוצה לרכוש, ולעיתים מכמה סוגי פלסטיק יחד - שאי אפשר למחזר כלל.

התחנה האחרונה של הקולבים, אם כן, היא המטמנה. הם ינוחו להם שם כמה מאות ואלפי שנים במקרה הטוב, ויפלטו אט אט חומרים רעילים לסביבה. פוליסטירן, החומר הנפוץ ביותר לקולבים, פולט בנזן, שידוע כחומר מסרטן, שמחלחל למי התהום. פוליקרבונט, שגם הוא חומר די נפוץ לייצור קולבים, פולט ביספינול-איי - חומר מעורר מחלוקת שנמצא גם בבקבוקי תינוקות וחשוד כמשבש פעילות הורמונלית.

תחשבו על זה בפעם הבאה שתקנו חולצה במבצע סופעונה.