מגלים מחדש את הגינות העירוניות
כשהבטון והאספלט משתלטים על כל פינה ירוקה, גם "תרבות הגינות" בארץ הולכת ומתפתחת. ענת מדמוני, ד"ר ליערנות ואוהבת טבע, יוצאת למסע בעקבות גינות ארצנו בספר חדש, ומספרת על פינות חמד עירוניות פחות מוכרות

הבנייה המואצת ברחבי המדינה בעשורים האחרונים הפכה את הגינה והפארק למצרך רב חשיבות. אם בעבר הילדים יכלו לצאת מביתם ולאחר צעדה קצרה להגיע לשטח פתוח עם פרחי בר, פרדס ריחני, שלולית רוחשת חיים או ערוץ נחל פראי, כיום רובם יראו מסביב לביתם עוד ועוד בתים.

 

בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת בישראל "תרבות גינות". המבקרים העיקריים בהן הם עדיין ילדים קטנים המלווים בהוריהם, או קשישים שעיתותיהם בידיהם. אבל לא רק הם, וזהו השינוי - יותר ויותר צעירים וצעירות לוקחים עימם ספר או מחשב ומבלים שעה שקטה בחיק הטבע, כמו בימי שמש בפארקים באירופה ובארצות הברית. 

 

ענת מדמוני, דוקטור ליערנות ואוהבת טבע מושבעת, מספרת כי חיבתה לגינות הביאה אותה לסקור כל פינה ירוקה מצפון הארץ ועד דרומה, ובסופו של דבר

הניבה את הספר החדש "איים ירוקים: 120 גנים וגינות" (בהוצאת מפה).

 

"במסגרת סיוריי בארץ הבנתי שכשהערים גדלות, הגינות הן האופציה של אנשים לראות טבע בעיר. עכשיו יותר מפעם, אנשים גילו את הגינות ונראה שהמצב רק יילך וישתפר", היא אומרת. "הפארק העירוני ברעננה, למשל, מלא עד אפס מקום. כך אפשר לראות כמה שזה חסר לכולם. אנשים לא יודעים לאן ללכת וכולם מגיעים לאותו מקום".

 

פעמים רבות גם לא צריך להרחיק יותר מדי, הגינות נמצאות ממש מתחת לאף ואנחנו פשוט לא מכירים אותן. גינה מפתיעה שכזאת, מספרת ענת, התגלתה לה בכרמיאל. "הסתובבתי בעיר מגן לגן וגיליתי את גן הגליל המקסים. בעבר זו היתה מחצבה, וכששיקמו אותה ניצלו את חמוקיה כדי ליצור פינות חמד. במקום שהיו הפרשי גובה, למשל, בנו מפל. מה אין בגינה הזו - מקום לתיאטרון, אתר משחקים לילדים ועוד".

 

פינת חמד לא מוכרת נוספת היא גינה פרטית שנפתחה לציבור הרחב בנתיב הל"ה. "זהו גן מקסים ומטופח שאפשר לערוך בו סיורים מודרכים בתשלום ולראות המון צמחים נדירים שלא מצפים לראות דווקא שם. בעל המקום הוא אספן של צמחים, שהחליט לגדל אותם במקום לייבש. הוא מספר שכשלא יהיה לו כוח להסתובב יותר, יוכל לצאת אל הגינה שבה הביא את כל העולם אליו".


"כשם שמשמרים שכונה, יש לנהוג באותו כבוד גם בגנים". גן העשרים (צילום: חנן ישכר) 

 

מצד שני, במקומות רבים ישנם גנים שמוזנחים על ידי הגופים שאמורים לטפל בהם. ביניהם, אומרת ענת, הגן הבוטני בהר הצופים, "זהו גן מקסים של צמחי ארץ ישראל, שלהבנתי מגיעים אליו מעט מאוד מבקרים. הוא מטופח ביד אוהבת במינימום כסף וחבל מאוד שלא עושים ממנו את מה שראוי להיות בו".

 

בירושלים, נזכרת ענת בנוסטלגיה, ביקרה בגן העשרים, שהוקם בתקופת המנדט, ומוזכר ב"ספר הדקדוק הפנימי" של דוד גרוסמן כגן הארבעים. "הגן ייחודי מאוד במבנה שלו, וכמו לרבים, גם לי יש זכרונות ילדות נהדרים ממנו. במשך כל השנים, שמר הגן על הצמחייה שבו, והדבר מעיד על כך שבחירתה נעשתה באופן מאוד מושכל. כיום הגן נמצא בדעיכה וחבל שלא מחייים אותו. יש לו ערך היסטורי - כמו שמשמרים שכונה, יש לנהוג באותו כבוד גם בגנים".

 

מאז הקמתו של פארק רעננה, נפתחו פארקים נוספים בערים רבות. "אבל לא תמיד מתכננים אותם בחוכמה. שמחתי לראות, למשל, שברחובות בונים עוד פארקים ושאזור המשחק לילדים מוצל בסככה. מפתיע לשמוע שיש הרבה גנים שבהם לא חשבו על זה - חושבים על היופי ולא על האנשים שצריכים ליהנות מהמקום. יש תחושה של עשייה, אבל לא ברור שמדובר בעשייה איכותית. את זה רק ימים יגידו", מסכמת ענת. 

 

ענת מדמוני ממליצה על ארבע גינות עירוניות

1. גן גונדה בתל אביב: גן מקסים ומזמין המתאים לכולם. הגן שוקם על ידי העיריה ובעזרת התושבים, במסגרת פרויקט שיקום שכונות. שטחו כ-14 דונם, ובכניסה הראשית שלו מצויה מזרקה, ממנה נמתחים שבילים מרוצפים מתעגלים. בגן מדשאות ומרחבים פתוחים לילדים, מתקני משחקים מתוחזקים היטב, מגרש למשחקי כדור, ספסלי ישיבה, עצים נותני צל כמכנף, פיקוס וסיסם, שמתחתם צמחיה מתאימה וגם גזיבו נהדר מעץ. מתחת לעצים פינת פיקניק עם שולחנות שיכולים לשמש למשחקי שחמט ודמקה ויש אפילו חניה נוחה בסמוך. הגן מואר בלילה ואהוב מאוד על תושבי האזור, מקשישים ועד טף. הגן מואר בלילה (כתובת: שד' החי"ל 29, תל אביב).


 

אהוב על כולם - מקשישים ועד טף. גן גונדה (צילום: ענת מדמוני)

 

2. הגן של שכונת נווה דקלים באשקלון: הגן היפהפה והמאורך, מתפתל כמו שביל טיול בין שדרות מנחם בגין לרחוב שאר יישוב וחוצה כבישים ומעברים. נשפכים אליו מכל הכיוונים רחובות קטנים ונעימים המאפשרים מעבר להולכי רגל בלבד. השביל הפתלתל חושף הפתעות מכל עבר - מתחם לכלבים, מדשאות קטנות, מתחם לגלגליות, משחקי ילדים ייחודיים ועוד. הגן מואר בלילה.

 

3. גן ראשונים (שרה וברוך צ'יזיק) בהרצליה: גן קטן ופסטורלי. עיקר העיקרים בגן היו ונשארו העצים - יש בו אָרָאוּקַרְיָה, מַגְנוֹלְיָה ודקלים, ואליהם הצטרפו ברבות השנים עצים נוספים. במרכז הגן יש מדשאה בוהקת בירוק, וסביבה שביל הליכה המוליך אל הבית. על המדשאה מוצבות דמויות עשויות צמחים של עובדי אדמה או נגנים בתזמורת, ובשוליה פורחים צמחים עונתיים בשלל צבעים. במרכז הגן עומד בית ראשונים, שהיה שייך למשפחת צ'יזיק, הועבר לעירית הרצליה והיה למוזיאון הממחיש באמצעות תמונות וחפצים את תנאי החיים שאיפיינו את ימיה הראשונים של העיר. מהמרפסת שבקומה השנייה משקיפה דמותו של הרצל - שיחזור של התצלום המפורסם במרפסת המלון בבזל שבשווייץ. פסל נוסף המצוי בגן מציג את קודחי הבאר הראשונה בהרצליה. בסמוך אליו יש גרם מדרגות המוביל לרחבה שבה מוצגת תערוכה של כלים חקלאיים ישנים, כמו מחרשה וכדי חלב (כתובת: רחוב הנדיב 8).


שניים באחד - גינה ומוזיאון. גן ראשונים (צילום: חנן ישכר) 

 

4. גן העלייה השניה בגבעתיים: גן ששוקם ושוחזר על ידי העיריה. אופיו והצמחייה המקורית שלו שומרו, ועם זאת הוא אטרקטיבי גם לילדים בימינו. השבילים בגן מתעקלים במעלה הגבעה, בינות לטרסות עם עצי שקמה ועצי אורן נטויים, ומגיעים עד למצפה הכוכבים שברחבתו מתקיימים בקיץ אירועים שונים. בגן גם מדשאות, מתקני משחק חביבים לילדים, מגרש לכלבים ופינות רומנטיות נסתרות ונהדרות. בריכת המים אליה נושקים צמחי דגן אמנם ריקה, אך לידה פינה קסומה ונסתרת ממנה נשקף הנוף האורבני התל אביב. הגן שוקק חיים (כתובת: בין רחוב גולומב לרחוב בראשית).


משומר ועודנו אטרקטיבי. גן העלייה השניה (צילום: ענת מדמוני)

 

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה מגלים מחדש את הגינות העירוניות
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ירוק בעיניים
    "איים ירוקים - 120 גנים וגינות". עטיפת הספר
    צילום: חנן ישכר
    להביא את העולם אל הגינה. נתיב הל"ה
    צילום: חנן ישכר
    "חבל שלא עושים ממנו את מה שראוי" הגן הבוטני בהר הצופים
    צילום: חנן ישכר
    טבע בעיר. גן ראשונים בהרצליה
    צילום: חנן ישכר
    ynet ספיישל