דודי סלע: "טוב שאנחנו מגיעים כפייבוריטים"
המחבט מס' 1 של ישראל נשמע אופטימי במסיבת העיתונאים הרשמית לקראת המפגש מול פרו. אנדי רם: "מתחילים להרגיש את אווירת הדייויס". הקפטן אייל רן יכריע ביממה הקרובה בין הראל לוי לנועם אוקון. לואיס הורנה האורח: "בדייויס הכל פתוח"
אחרי שנבחרות הכדורגל והכדורסל 'גנבו' את הזרקורים בשבוע האחרון, הגיע הזמן של נבחרת הטניס של ישראל לתפוס קצת כותרות, לקראת מפגש הדייויס בסוף השבוע מול פרו, על מקום בבית העליון של מפעל הנבחרות ב-2009.
שלושה ימים לפני הגשת הפתיחה של ההתמודדות מול הדרום אמריקאים, שתי הנבחרות קיימו היום (ג') את מסיבת העיתונאים הרשמית והמסורתית לקראת המפגש, שייצא לדרך ביום שישי ברמת השרון (13:00). נזכיר: זו שתנצח תהיה עונה נוספת בין 16 הגדולות של הטניס העולמי, המפסידה תחזור לבית האיזורי, במקרה של ישראל האירופי-אפריקאי 1.
הקפטן אייל רן ממשיך לסרב להודיע רשמית מי יהיה המחבט מספר 2 לצידו של דודי סלע בהתמודדות. כל הסימנים מוליכים לכיוונו של הראל לוי, אבל רן ממשיך לדבוק בגרסתו הרשמית: "עוד לא החלטתי מי יהיה השחקן השני ביחידים, אני אקבל החלטה ביום רביעי, יומיים לפני ההתמודדות. גם הראל וגם נועם בכושר גבוה ומתאמנים קשה, אני אודיע להם ביממה הקרובה במי בחרתי".
דודי סלע, שאחרי מפגש הדייויס מול שבדיה הידרדר ממעט בדירוג העולמי (91 כיום, אחרי דירוג שיא של 57 באפריל האחרון), מקווה לנצל את המפגש הנוכחי כדי לצבור בטחון ולנסוק, כמו אחרי צ'ילה, בדיוק לפני שנה: "טוב שאנחנו פייבוריטים במפגש הזה, פעם אחרונה שהגענו ככה למפגש היה נגד לוכסמבורג, לפני שנה וחצי. כיף להיות שוב מועמדים לנצחון, כולנו בכושר טוב ומקווה שנגיע עם הריכוז הדרוש כדי לנצח".

הראל לוי. "הפעם אני מגיע בכושר יותר טוב" (צילום: עוז מועלם)
הראל לוי, שמגיע למפגש אחרי שבוע נהדר בו הגיע עד לחצי הגמר בצ'לנג'ר דונייצק, אמר: "הפעם מדובר במשחק שונה ממה שהיה מול שבדיה, אני מגיע בכושר יותר טוב. אנחנו אמנם פייבוריטים על הנייר, אבל צריך להוכיח את זה על המגרש, להגיע מרוכזים ולנצח". על העובדה שהקפטן אייל רן טרם הכריז רשמית עליו כמחבט מספר 2 בהתמודדות, אמר לוי: "גם אני וגם נועם מוכנים לשחק ביום שישי וברור שנקבל כל החלטה של הקפטן. נישאר כולנו כל הסוף שבוע יחד ונעודד".
יוני ארליך, שלמרות פגיעה במרפק, ישחק במפגש, הצהיר: "זה הצ'אנס להחזיר את הטניס לכותרות. להגיע לבית העליון זה הישג בלתי רגיל, מבחינתנו זה הדבר הכי גדול שיש וגם אם זה קורה שנה שנייה ברציפות, זה ממש לא דבר מובן מאליו".

אנדיוני. רם: "אנחנו טובים יותר וצריך להוכיח את זה" (צילום: עוז מועלם)
שותפו אנדי רם: "מתחילים להרגיש את אווירת הדייויס. זה משחק מאוד חשוב עבורנו וצריך להבין שפעם שעברה חזרנו לבית העליון אחרי 15 שנה, עכשיו חשוב מאוד להישאר שם שנה שנייה ברציפות". על היריבה, אמר רם: "לואיס הורנה שחקן מצוין, שהיה 30 בעולם, עכשיו הוא ירד קצת אבל הוא עדיין שחקן ברמה גבוהה. לא יהיה קל, אבל אנחנו טובים יותר וצריך להוכיח את זה".
האיגוד יצא במצבע מיוחד על מנת 'לעזור' לקהל להתעורר: "מי שירכוש כרטיס לימים שישי ושבת, יקבל כרטיס חינם ליום ראשון". המחירים הם 100 שקלים לילד ו-180 למבוגר.
הקפטן הפרואני טרם החליט מי יהיה מספר 2
ומה עם הצד השני? נבחרת פרו מציגה כמחבט הבכיר שלה את לואיס הורנה, כיום "רק" 105 בעולם, אבל ברזומה לו לא רק דירוג שיא מרשים - 33 בעולם, אלא גם ניצחון גדול על רוג'ר פדרר, בסיבוב הראשון של רולאן גארוס 2003 (הפעם האחרונה בה פדרר הפסיד בסיבוב ראשון של גראנד סלאם).

הנבחרת הפרואנית מדגמנת שמחה דרום אמריקנית (צילום: עוז מועלם)
הורנה, שחגג החודש יום הולדת 28, מייצג את נבחרתו בדייויס מאז היה בן 15, ולקראת המפגש מול ישראל אמר: "על הנייר ישראל פייבוריטית כי המפגש אצלה בבית, אבל בדייויס הכל פתוח. יש לכם נבחרת חזקה, עם דודי סלע, שהוא שחקן מצוין שהתקדם הרבה בשנה האחרונה, וצמד זוגות מהמובילים בעולם - רם וארליך. כל נקודה במפגש פתוחה, אני מקווה שנצא מכאן עם ניצחון".
המחבט השני של פרו בדירוג הוא איבן מירנדה, המדורג 219 בעולם, שלא שיחק כבר חודשיים וחצי בסבב בגלל צהבת. השחקן עצמו מתאמן כרגיל עם חבריו ומעוניין לעלות לשחק, אבל בנבחרת חוששים כי אחרי המחלה שלו, לא בטוח שיוכל להחזיק מעמד במשחקים שעשויים להתארך לארבע או חמש מערכות.
הקפטן הפרואני, חיימה איסאגה (דורג 18 בעולם ב-1989), סירב לחשוף את קלפיו ולהודיע האם מירנדה ישחק ורק אמר: "אנחנו יכולים עד הרגע האחרון להחליט מי יעלה לשחק וניקח את הזמן. זה מפגש קשה, ישראל תהנה מתמיכת הקהל והביתיות, אבל גם אנחנו באים כדי לנצח ויש לנו שחקנים לא פחות טובים".
במקרה ומירנדה לא ישחק, האופציות של איסאגה למשחק היחידים השני הם מאוריסיו אצ'אסו המדורג 739 בעולם או מתיאס סילבה (873). לא שמות גדולים, עם דירוגים לא מפחידים בכלל, כך שלפחות על הנייר, הפעם ישראל באמת פייבוריטית ומועמדת רצינית להבטיח שנה נוספת בבית העליון.
