"... יש לי סיכוי גבוה יותר באופן ניכר מאהאדם הממוצע לחלות בפרקינסון
במהלך חיי". כך כותב סרגיי ברין, שייסד את מנוע החיפוש בגוגל יחד עם חברו לארי פייג', בבלוג אישי חדש שפתח בשם Too.
בפוסט הפותח את הבלוג, עליו דווח ב-Cnet,
מסביר ברין את השם שבחר - "בעוד 'גוגל' הוא משחק על 'גוגול' (המספר 1 ולאחריו 100 אפסים - א.ק.),
השם 'Too' הוא משחק על מספר נמוך בהרבה - שתיים. המשמעות שלו היא "בנוסף", שכן הבלוג משקף את חיי מחוץ לעבודה". עיצוב הבלוג כולל טקסט תכלת על רקע שחור, ואין זכר ללוגו של גוגל או לתמונה של הכותב.
ברין פותח את הפוסט על הפרקינסון
בסיפור על אמו שעבדה בסוכנות החלל האמריקנית נאסא במשך 20 שנה בתחום המחשוב. היא אובחנה בצורה שגויה לאחר שהתלוננה על כאבים ביד, ורק לאחר מספר שנים אובחן אצלה פרקינסון, מספר ברין, בגלל הקושי באבחון המחלה. גם דודתה של אמו הייתה חולת פרקינסון, מספר ברין, אך אומר שתמיד היה מסביר לאימו כי אין לה סיבה לדאוג, מאחר שנדיר מאוד שהמחלה עוברת בתורשה.
ב-2004 נפגשו ברין ואשתו עם שותפיה העתידיים לחברה בשם 23andMe
העוסקת במיפוי גנטי. החברה מאפשרת לכל אחד לשלוח דגימת רוק, ותמורת 400 דולר לקבל ניתוח מפורט של הגנים. השותפים חקרו את המחלה, אך ברין הביע סקפטיות בגלל השכיחות הנמוכה של הורשת המחלה. הפוסט מתפרסם כשבוע לאחר הורדת המחיר של השירות מ-1,000 דולר.
אחד הגנים שהתגלה במחקרים שנעשו במהלך השנים, ואחראי על הורשת פרקינסון, נקרא LRRK2 (מה שנבחר גם ככותרת הפוסט של ברין), ויש לו מוטציה נדירה בשם G2019S. ברין מספר שבדק את הפרופיל הגנטי שלו בשירות לשם שעשוע, כי האמין שמצב בו יגלה משהו הוא היפותטי, אך גילה דבר חשוב: "אני נושא את מוטציית ה-G2019S", כתב ברין, "וכשאמא שלי בדקה את החשבון שלה, היא גילתה שגם היא נושאת אותו".
בריו אומר כי סיכוייו לחלות בפרקינסון עומדים על 20 עד 80 אחוזים - תלוי במחקר, ובשיטת המדידה. הוא רואה בחיוב את דבר הידיעה הזאת, "יש לי עכשיו הזדמנות להתאים את חיי כדי להפחית את הסיכויים הללו (למשל, יש ראיות שפעילות גופנית עשוייה להגן נגד פרקינסון). יש לי גם הזדמנות לבצע ולתמוך במחקר במחלה הרבה לפני שהיא תשפיע עלי. ומעבר לבריאות האישית שלי, זה יכול לסייע לבני משפחתי ולאחרים".
בסוף כותב ברין "אני יכול לשער טוב יותר כמעט מכל אחד אחר, אילו מחלות יהיו לי - ויש לי עשורים להתכונן לכך".
