רובוט הנחש של פיקוד העורף מחלץ לכודים
פיקוד העורף מציג: מערכות המכ"ם המיוחדות, ערכות הזיהוי המולקולרי ומתקני התקשורת שייכנסו לפעולה במקרה של מתקפת חומרי לחימה כימיים על המדינה. מרובוט נחש עד צינורות לחץ וזרנוקי מים החותכים בטון
התפוצצות הראש הקרבי המלא בחומר כימי קטלני לא היתה חזקה במיוחד אבל החומר פוזר על שטח גדול. הראש הקרבי עצמו מוטט מבנה בן שלוש קומות.
"יש לנו מצב אדום באזור הקריה. החומר זוהה בוודאות. יש להתחיל בטיהור." ההודעה הזו ברשת הקשר של פיקוד העורף היא שיאו של תסריט אימה, שהפיקוד נערך לקראתו בחודשים האחרונים במאמץ חסר תקדים. טילים עם חומרי לחימה כימיים מצויים כיום בידי איראן וסוריה, וסביר כי גם חיזבאללה וחמאס ינסו להשיג יכולת כזו.
ההערכות היא בעיקר לתרחיש תקיפה של ריכוזי אוכלוסיה בישראל, באמצעות טילים עם ראשים קרביים מלאים בחומרי לחימה כימיים. לפי סגן אלוף ארז מימון, ראש ענף פיתוח של הפיקוד, המאמץ מתרכז בהצטיידות באמצעים שיסייעו לטיפול מהיר בנפגעי מתקפה כזו. התעשיות הבטחוניות הישראליות ותעשיות זרות לוקחות חלק באספקת הציוד הבלתי שיגרתי.
ראש קרבי כימי שיתפוצץ באזור עירוני צפוף יגרום לפגיעה רחבה: בשלב ראשון באזור הפגיעה המיידי, ולאחר-מכן, לפי מצב הרוחות, גם באזור נרחב יותר.
עטלף עם כתמים
האמצעי הראשון שהוכנס לשימוש על-ידי פיקוד העורף הוא משאית טיהור, שזכתה לשם "גירית." על המשאית מותקנות משאבות לחץ מיוחדות המפזרות תמיסה של חומר כימי בשם STB על השטח הפגוע. החומר יוצר שכבה אטימה המנטרלת חומר כימי שפוזר באוויר. כיוון שבתרחישי פיקוד העורף נכללות גם פגיעות כימיות בבתים רבי-קומות, יש למשאית המיוחדת אפשרות להגיע עם צינורות הלחץ לגובה של 50 מטר. "זה לא מספיק כשמדובר בבניינים גבוהים, וכרגע אנחנו מפתחים יכולת להגיע עם צינורות הטיהור גם לגובה של 100 מטר," אומר מימון.
במבנים גבוהים במיוחד תתחבר משאית הטיהור לצנרת החרום של הכבאים, המיועדת במקור להעביר מים לכיבוי אש בקומות גבוהות במקרה של שריפה. אחרי הטיהור הראשוני, שיאפשר גם גישה בטוחה יותר לכוחות ההצלה, יתחיל איתור הלכודים. בתסריט הדמיוני של פיקוד העורף הלכודים מצויים מתחת לקירות וגושי בטון. גם אם מצבם כתוצאה מהתמוטטות המבנה קל יחסית - אם לא יקבלו טיפול מיידי, החומר הכימי יהרוג אותם.
הבעיה הראשונית היא לברר כמה אנשים היו בכל קומה של בניין רב-קומות שהתמוטט. עד כה נאסף המידע הזה בעזרת גביית עדויות מניצולים אחרים, אולם אלה לא תמיד מסוגלים לספק את הפרטים הרלוונטיים. מעתה יש לפיקוד העורף אמצעי חדיש לאיתור הלכודים: מערכת מכ"ם מיוחדת, שזכתה לשם "עטלף."
הצוותים שיגיעו לאזור פגיעת טיל כימי יתקשו לשמוע קולות של לכודים מבין ההריסות. הם יצמידו מעין אנטנה לגל ההריסות שנוצר, ותוך שניות ייראו על המסך הקטן כתמים ברורים. כתמי המכ"ם האלה יאפשרו לדעת את מספר הניצולים, את מיקומם, ומידע ראשוני על מצבם. בעיה אחרת הניצבת בפני המחלצים היא השימוש במערכות קשר באזור מזוהם: עד כה הדבר היה בלתי אפשרי, כי כל שיחה בקשר חייבה הסרת ברדסי המגן. כחלק מההערכות החדשה, הותקנה מערכת הקשר בתוך חליפות המגן. יתרה מזו: לכל איש חילוץ יש אפשרות לשוחח עם ניצולים בזכות מיקרופון חיצוני מיוחד המותקן בבגדיו. רופא יוכל להצמיד סטטוסקופ לפצוע ולהאזין לפעימות הלב בתוך מערכת הקול שתשולב בברדס שלו.
ערכת זיהוי מולקולרית
מערכת המכ"ם מיוצרת בארצות הברית על- פי דרישות מיוחדות של פיקוד העורף, ובקרוב יגיעו לארץ דגמים משופרים עוד יותר שלה. סא"ל מימון: "תמונת המכ"ם תוצג על מחשב כף-יד או טלפון חכם, וגם התמונה תהיה ברורה יותר."
ההיערכות חייבת להתייחס גם לפרטי פרטים: למשל, רכבי חרום, כמו אמבולנסים ומכוניות כיבוי, שייכנסו לאזור הפגיעה ולא יוכלו לצאת מהאזור עד שיעברו טיהור מן החומר הכימי שנדבק לגלגליהם. פיקוד העורף פיתח מערכת שטיפה מהירה, שתנטרל את החומר. מדובר במיתקן שמטהר מכונית גדולה בכמה שניות.
במקביל, משתפר גם הליך בדיקת טיבו המדוייק של החומר הכימי. המהירות היא קריטית לצורך מתן מענה נכון. אם בדיקה כזו נמשכה בעבר שעות ארוכות, מעתה היא עניין של שניות: פיקוד העורף רכש ערכות זיהוי מולקולריות - מכשיר שעלותו כרבע מליון דולר - המזהה בתוך שניות את החומר המפוזר באזור. המכשיר אושר לשימוש על-ידי המכון הביולוגי בנס-ציונה.
"חותך בטון כמו חמאה"
גם בעבודת החילוץ ה"קונבנציונלית," של הוצאת לכודים מתחת גושי בטון ענקיים, צפוי לחול שינוי. הניסיון המר של מדינת ישראל מלמד, כי מכשירי חיתוך הבטון הרגילים דורשים שעות ארוכות של עבודה עדינה, מה שמסכן לעתים את חיי הלכודים. בימים אלה נבדקת מערכת לחיתוך בטון בעזרת סילוני מים רבי-עוצמה. סא"ל מימון: "זה חותך את הבטון כמו חמאה, וגם לא יוצר ניצוצות כמו מכשירי חיתוך רגילים, שעלולים להצית חומרים דליקים המצויים בסביבה."
התרחישים הקשים ביותר מדברים על אנשים שייפגעו מחומרי לחימה כימיים ויהיו מוטלים מתחת להריסות. גם אחרי שאותרו, לא תמיד ניתן יהיה להגיע אליהם מיידית כדי להעביר מים או חומרים נוגדים, המעכבים את השפעת החומרים הכימיים.
הרובוט-נחש
לצורך כך נכנס הפיקוד לתחום הרובוטיקה. בשיתוף עם הטכניון נבחנים כיום כמה דגמים של רובוטים. דגם אחד הוא ה"נחש," שיוכל להשתחל למקומות צרים במיוחד, והאחר הוא רובוט שיוכל לטפס על קירות כדי להעביר ללכודים בקומות גבוהות ציוד חיוני. בנוסף, נבחנת בימים אלה האפשרות להשתמש ברכבים בלתי מאוישים כדי לזהות את גודל האזור שנפגע מהחומר הכימי ולסמן אותו.
אחרי הזיהוי והסימון מתחילים אנשי החילוץ להוציא את הנפגעים לאזור "נקי." אלונקות רגילות מכתיבות קצב פינוי איטי, מה שמחמיר את הפגיעה באנשים שהיו באזור. כדי לשפר את הפינוי נרכשו אלונקות על גלגלים מיוחדים, המסוגלות לנוע גם על דשא ומדרגות. "כמה דקות מיותרות באזור הנגוע בחומר לחימה כימי יכולות לעשות את ההבדל בין חיים ומוות," אומר מימון.
אגב, ההערכה היא, שפגיעה של נשק כימי יכולה להתחולל בכל אזור של המדינה. אם, למשל, תהיה פגיעה כזו באילת, יש לפיקוד העורף ערכות-ציוד ניידות, שניתן להטיסן במטוסי הרקולס של חיל האוויר. כרגע עובדים על ערכה ניידת קטנה יותר, אותה ניתן יהיה להטיס במסוקי "יסעור."
