חשיפת יתר

בטקס חלוקת פרסי גלובוס הזהב שנערך בהוליווד ב-2007, נשא הקומיקאי סשה ברון כהן את אחד הנאומים המצחיקים והפרועים ביותר בתולדות הפרס. כזכור, ברון כהן זכה בפרס השחקן הקומי המצטיין על הופעתו ב"בוראט" - כעיתונאי קזחי שמגיע לארה"ב יחד עם אזמאט באגאטוב, המפיק הנמוך, הדשן, הכעור, השעיר ובעל הגבות העבותות. שיאו של הסרט היה הסצנה בה בוראט והמפיק (אותו גילם קן דויטיאן) התקוטטו והתגוששו בעירום לעיני עשרות אנשים משתאים באולם נשפים.

כשברון כהן רק פצח בנאום התודה, נדמה היה שהוא הפך פתאום לאיש רציני ומכובד: הקומיקאי נטול העכבות סיפר כיצד במהלך העבודה על "בוראט", חייו השתנו ואיך הוא נחשף לצדדים האפלים והמכוערים של אמריקה, אבל מהר מאוד הוא הבהיר למה הוא התכוון :"צדדים שכמעט לא נחשפים לאור יום. ואני מתכוון כמובן לשק האשכים של שותפי לסרט, קן דויטיאן.

"קן, כשראיתי תוך כדי הצילומים את צמד גלובוסי הזהב שלך על הסנטר שלי, אמרתי לעצמי שלכל הרוחות, אני אכן ראוי לפרס. וכשהשותף הדשן שלי החליט לשבת על הפרצוף שלי ולסחוט את החמצן מראותי, ניצבו בפני שתי אפשרויות: מוות, או לנשום את האוויר שנלכד בתוך כיס קטן בין ישבניו במשך 30 שנה. קן, אלמלא אותה בועה, לא הייתי כאן היום".

המצלמות לכדו את החיוך הנבוך וההמום של דויטיאן, שהרים כוס לעבר חברו המנצח, וכל זאת כשברקע שאגות הצחוק של הקהל. "הנאום הזה לא הביך אותי", מתעקש דויטיאן בראיון טלפוני מהוליווד. "אחרי שרצת עירום בשובר קופות הוליוודי, שום דבר כבר לא מביך אותך".

תפקיד חייו

דבר אחד בטוח - דויטיאן לא מתחרט על צעדו האמיץ. ההצלחה העצומה של "בוראט" פתחה בפניו דלתות, ובגיל 55 הוא פתאום נהיה שחקן מבוקש, שנע אחוז תזזית מהפקה הוליוודית אחת לשנייה. "זה מדהים מה סצנת ההתגוששות בעירום עשתה לקריירה שלי", הוא מתמוגג. "ואני חב את השינוי הנפלא בחיי לסשה. אחרי שנים של תפקידים קטנטנים, פתאום אני מקבל תפקידים יותר גדולים. אם הייתי יודע כמה זה יעזור לקריירה שלי, הייתי מתערטל כבר בגיל 25".

בקיץ האחרון אפשר היה לראות את דויטיאן בקומדיית הפעולה "שחק אותה סמארט", המבוססת על הסדרה משנות ה-60. ב"סמארט" הוא גילם את דמותו של סטארקר, חבר ארגון הפשע "כאוס" שזומם להשתלט על העולם. הסוכן האמריקני סמארט (סטיב קארל, "בתול בן ארבעים") והסוכנת המיומנת והאמיצה 99 (אן הת'אוויי, "השטן לובשת פראדה") עושים הכל כדי למנוע מאנשי "כאוס" לממש את מזימתם הנלוזה. "בהתחלה הציעו לי תפקיד אחר בסרט: בריון רוסי", מגלה דויטיאן. "אמרתי לסוכן שלי שאני רוצה לפגוש את הבמאי פיטר סיגל, מכיוון שאני לא מעוניין בתפקיד הזה. פשוט הערצתי את הסדרה בילדותי, והכרתי את הדמויות שלה, וחשבתי שעדיף שאעשה מישהו אחר.

דויטיאן (משמאל) ב"שחק אותה סמארט". סרט אולפן לכל דבר

"אז ביקשתי לקרוא את התסריט, וכשהגעתי לדמות של סטארקר, נזכרתי איך חיבבתי אותה בילדותי והחלטתי ללכת עליה. הבמאי ניסה לשכנע אותי לעשות את התפקיד שיועד לי, אבל אחרי שהדגמתי לו איך אני רואה את סטארקר, הוא הביט בי ואמר: 'אתה תהייה מושלם בתפקיד הזה'. בגלל הופעתי ב'בוראט', הוא חשב שאני לא אמריקאי, ולכן הופתע לגלות שאני מדבר אנגלית מושלמת".

דויטיאן התבקש להתייצב לחזרת הקריאה הראשונה, ונלחץ לנוכח החבורה הנכבדה שכללה את קארל, התאוויי, טרנס סטאמפ וכל השאר. "נורא הזעתי, בגלל שחשבתי שאם אעשה טעות אחת, אני אעוף מההפקה ולא אקבל את העבודה", הוא מתוודה. "כל האחרים כבר התקבלו ורק אני נבחנתי, וזה רק הלחיץ אותי יותר. אחרי החזרה הזאת, כולם היו נחמדים אלי והתייחסו אלי כמו אל כוכב קולנוע. ולמחרת קיבלתי טלפון שבישר לי שאני בפנים".

אתה יכול להשוות בין סטיב קארל וסשה ברון כהן?

"סשה הוא וורקהוליק ופרפקציוניסט, וכך גם קארל. שניהם גם מאוד שקטים. יחד עם זאת, החוויה של 'שחק אותה סמארט' הייתה מאוד שונה. ב'בוראט', זה ממש היה סרט גרילה, בו כל הזמן רצנו ועבדנו עם אנשים מהרחוב. ההחלטות היו צריכות להתקבל על המקום, והיית תלוי במה שהאיש שניצב מולך יעשה. ב'שחק אותה סמארט' מדובר בסרט אולפן לכל דבר, בו אתה יכול לשחק בשקט ולרשותך עומדים מייק אפ ותאורה, שנועדו שתצא הכי טוב שאפשר".

עם שון מגווייר ב"פגוש את הספרטנים". אחשוורוש אלטרנטיבי

מהביצועים של דויטיאן ניתן להתרשם גם ב"פגוש את הספרטנים", פארודיה על הסרט "300", שדילגה על בתי הקולנוע בישראל ויצאה החודש בדי.וי.די. בסרט שצוחק על כל דבר שזז בתרבות הפופולרית, מ"אמריקן איידול" ועד נערות הזוהר המטורללות של הוליווד (בריטני ספירס, פריס הילטון וחברותיהן), מהחיבה לג'אנק פוד ועד סרטי קומיקס, הוא מגלם את אחשוורוש מלך פרס (מי שהיה הבעל של אסתר המלכה). אם ב"300" אחשוורוש היה גבר שרירי, חלק גוף ובעל גבות מסותתות, הרי שכאן הוא שמן, שעיר מאוד ומתפאר בגבות עבות. לפחות התכשיטים והמוזהבים המעטרים את גופו נשארו.

יש לו גרין קארד?

דויטיאן נולד בלוס אנג'לס למשפחה ממוצא ארמני. הוא השתתף בסרטים כמו "שתיקת החזירים", בווידאו קליפים ובסדרות טלוויזיה ("אי.אר", "עמוק באדמה", "בנות גילמור"). כדי להשלים הכנסה הוא פתח מסעדה בלוס אנג'לס בשם "דה דיפ" המתמחה בכריכים צרפתיים, ולאחרונה הוא חנך סניף נוסף. ואז הגיע "בוראט", והקריירה הרגועה ונטולת השיאים שלו קיבלה תפנית מפתיעה ודרמטית.

איך ברון כהן מצא אותך בעצם?

"סוכני הליהוק חיפשו אנשים בעלי לוק מזרח אירופאי, שחייבים לדבר שפה זרה. כשהסוכן שלי הציע אותי, המלהקים הדפו אותו בטענה שאני שחקן אמריקאי. הכרחתי את הסוכן לצלצל אליהם שוב ושוב. אחרי שהפיקים בחרו כבר חמישה או שישה אנשים כמועמדים סופיים, התקשרנו שוב, והם אמרו לנו: 'מחר זה היום האחרון, אז אתם יכולים לבוא אם אתם רוצים'".

דויטיאן התייצב למבחן הבד חמוש במזוודה ובחליפה ישנה, שהיתה ענקית עליו. "קניתי אותה בשנות ה-80, אז הייתי הרבה יותר שמן. ובסופו של דבר, זאת החליפה שלבשתי ב'בוראט'. ממש נכנסתי לפגישה בתור הדמות של המפיק הקזחי. האנשים שהתמודדו באודישן וכבר הכירו אותי שאלו למה אני לבוש ככה. אמרתי להם: 'אל תדברו איתי, תעזבו אותי במנוחה'. ומישהו אמר לי: 'אתה כנראה מאוד רוצה את התפקיד הזה'. נכנסתי פנימה, התיישבתי, ונתתי להם את התמונה שלי. הם שאלו אותי מספר שאלות, ותהו אם אני מסוגל לאלתר".

דויטיאן התחיל לדבר במבטא כבד ואמר: "כן, לקחתי שיעורי אימפרוביזציה כשבאתי לארה"ב". מישהו מהנוכחים שאל את הסובבים: "מה, הוא לקח שיעורי משחק?". "כולם צחקו ולא הפסיקו לתחקר אותי. נשארתי בתוך הדמות ולא גילתי להם שבעצם נולדתי בארה"ב. בהמשך התברר לי שהם צחקו עלי, מכיוון שהם לא

חשבו שאני שחקן מקצועי. ואז אחד מהנוכחים התחיל לדבר עברית. לא הבנתי דבר ועניתי לו בארמנית, וזה שעשע אותם.

"סשה פרץ בצחוק לנוכח הפינג פונג שהתנהל בחדר. אנשי ההפקה סברו שאני מושלם, אבל הם לא ידעו איך הם יסתדרו עם ענייני רישיון העבודה, הדרכון והגרין קארד. נאלצתי להסביר להם שאני יליד ארה"ב ושאין שום בעיות. הם היו המומים שאני יודע לדבר אנגלית. הסברתי להם שעשיתי את הדמות. המפיקים התקשרו לסוכן שלי לבדוק אם לא מדובר באיזה זקן משוגע. כשפגשתי את אמו הישראלית של סשה וגם את ארוסתו, הן אמרו לי: 'יום אחרי האודישן, סשה התקשר אלינו ואמר שהוא מצא את הבחור שהוא חיפש'".

למדת ממנו על ישראל ועל יהדות?

"לא הייתי צריך אותו בשביל זה. יש לי הרבה חברים יהודים וישראלים ואני יודע הרבה דברים על התרבות היהודית. אל תשכח שלעם הארמני יש קירבה לעם היהודי, כי שניהם עברו שואה, ואני תמיד מעורב בשימור ההיסטוריה הארמנית".

בלי אחיזת עיניים

אין ספק שדויטיאן ראוי להערצה על התעוזה ועל ההתמודדות שלו עם סצנת העירום החושפנית והמגוחכת ועל כך שהסכים לחשוף את קפלי השומן השעירים שלו. "העירום היה קשה מבחינתי לא רק מהסיבות הידועות", הוא מגלה. "סבלתי גם מקור. בהתחלה לא הייתי מודע למה אני נכנס. ישבנו במשרד, וסשה הסביר: 'נעשה ככה, ואחר כך נעשה ככה, ואז תקפוץ עלי, ואני אקפוץ עליך'.

עם סשה ברון כהן. בלי כפילים

"זכרתי שהוא אמר קודם לכן שהוא יהיה עירום או חמוש בתחתוני בוקסר, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות רבה. ופתאום אני שומע אותו אומר: 'ואז הביצים שלך נוגעות בסנטר שלי'. הסתכלתי עליו, ואמרתי: 'אמרת ביצים?'. ניסיתי לשכנע אותו לרדת מהעניין ושזה לא יהיה מצחיק. להיפך, חשבתי שזה הולך להיות סרט מפחיד. אבל לא הצלחתי לשכנע אותו, סשה טען שזה יהיה מצחיק אם נהיה עירומים. בסוף הסכמתי, ומסתבר שהוא צדק".

ישנה שמועה שמתעקשת שהשתמשתם בכפילים בביצוע הסצנה. האמנם?

"זה לא קרה מעולם! לא השתמשנו בכפילי גוף. זה לא היה עובד אם אנחנו לא היינו עושים זאת בעצמנו. למעשה, בהתחלה צילמנו סצנה בה רצנו לתוך כנס של מהנדסים בדאלאס, שנערך בשעות הבוקר. בעודנו רבים ומתקוטטים, סשה בחן את השטח לראות את התגובות של הקהל, והוא קלט שהם בוהים בנו בפנים חתומות ורק חיכו שנעזוב, כדי שהם יוכלו להמשיך לדבר. סשה אמר: 'בוא, נפסיק את הצילומים ונלך מכאן'. החלטנו לבצע את הסצנה מחדש, הפעם בשעות הערב, במקום שבו יהיו גם נשים, והפעם זה אכן עבד".

אשתך לא נחרדה ולא זעמה למראה הסצנה ומהתגובות אליה?

"כשסיפרתי לאשתי שאני צריך להתערטל, היא לא האמינה לי. אשתי וגם אנשים אחרים לא מצפים שמישהו כמוני יעשה דבר כזה. וכשהיא ראתה את הסרט בבכורה, התגובה הראשונה שלה הייתה למראה הסצנה: 'תודה לאל שלא נפצעת ושברת את הירך'. שמחתי שזאת התגובה שלה ושאנחנו לא צריכים לדון בעניין העירום".