מועמדים לעליון מתעכבים בתיקי המחוזי

עד כמה יעילים יהיו שופטי בית המשפט העליון הבאים? חלק מהשופטים המועמדים לבית המשפט העליון דנים כבר יותר משבע שנים באותו תיק בבתי המשפט המחוזיים. כך מתברר במסמך שנשלח לחברי הוועדה לבחירת שופטים לבית המשפט העליון והגיע לידי ynet.

רבות דובר על הצורך בהוספת שופטים חדשים לבית המשפט העליון, במטרה להקל על העומס על השופטים. אולם מהמסמך עולות שאלות סביב תפקוד השופטים המועמדים.

השופט דוד חשין מבית המשפט המחוזי בירושלים מחזיק חמישה תיקים שבהם עברו שבע שנים ממועד הפתיחה אך טרם ניתן פסק דין, שני תיקים שבהם עברו 60 יום ממועד הגשת הסיכומים ושלושה תיקים בהם עברו שישה חודשים ממועד הגשת ההוכחות האחרון.

לשופט יצחק עמית מבית המשפט המחוזי בחיפה קיימים 12 תיקים ששוכבים יותר משבע שנים ממועד הפתיחה אך טרם ניתן פסק דין, ואילו לשופט עמירם בנימיני מבית המשפט המחוזי בתל-אביב יש 14 תיקים כאלה. בנוסף, מחזיק בנימיני שישה תיקים בהם עברו 60 יום ממועד הגשת הסיכומים, ותיק אחד בו עברו שישה חודשים ממועד ההוכחות האחרון.

המסמך שהוגש לוועדה לבחירת שופטים מחולק למספר קטגוריות, כאשר קטגוריה ראשונה היא מספר התיקים שיש לכל שופט - 60 יום ממועד הגשת הסיכומים וטרם ניתן פסק דין. הקטגוריה השנייה - שישה חודשים ממועד ההוכחות האחרון וטרם ניתן בתיק פסק הדין, והקטגוריה השלישית - שבע שנים ממועד פתיחת התיק וטרם ניתן בתיק פסק הדין.

שאלה של הספק?

מדוברות מערכת בתי המשפט נמסר בתגובה כי "חברי הוועדה מקבלים את פירוט מלאי התיקים בהם מטפל כל אחד מהשופטים המועמדים לבית המשפט העליון. הנתונים מתעדכנים לפני כל מועד שנקבע לדיון בוועדה. ההספק אינו השיקול המרכזי ביותר במינוי שופטים לבית המשפט העליון".

עורך הדין פנחס מרינסקי, החבר בוועדה, אמר כי "עד לפני כשנתיים וחצי נתונים סטטיסטיים אלו כלל לא הגיעו לוועדה, לאחר שפניתי במכתב ליו"ר הוועדה וביקשתי שהנתונים הסטטיסטיים יעמדו בפני חברי הוועדה מאחר שהם אחד השיקולים שיש להביא בחשבון כדי לבחור שופט. יש לבדוק כל תיק לגופו, אולם אם מסתמנת מגמה ואם הדבר ממושך ובעיכוב של שנים, אז זה יכול להיות נימוק בעל משקל נגד קידומו של שופט".

ראש לשכת עורכי הדין, עורך הדין יורי גיא-רון, אמר בתגובה כי "הנתונים בדבר יעילותו של שופט הינם שיקול משמעותי נוסף שהוועדה שוקלת בין שיקולים רבים אחרים בבואה לדון במועמדות לקידום. נתונים אלה יכולים להפוך למכריעים במצבים חריגים שבהם מתבררת תמונה של פיגורים משמעותיים ביותר, שכידוע נתפסת ציבורית כתופעה שתורמת לעיוות הדין. 

"אני לא מוצא מקום להתייחס למועמדות אישית של שופט כזה או אחר לקידום וכך תדון הוועדה. עם זאת, זה מכבר טענתי שחזות היעילות איננה חזות פני הכל והנטייה לאחרונה לתת לה משקל מכריע, לעיתים עדיפות משמעותית על פני היכולות המהותית איננה מגמה רצויה בעיני. דברים אלה נכונים במיוחד כשמדובר במועמדות לבית המשפט העליון".

חברת הכנסת אורית נוקד, החברה גם היא בוועדה, אמרה בתגובה: "מבלי להתייחס פרסונאלית לנתונים שהוצגו, אין ספק שצריך לבדוק אותם והם צריכים להוות חלק מהשיקולים של חברי הוועדה שבאים לבחור את השופטים".