חקלאים: המשטרה מעודדת לשלם "פרוטקשן"
בדיון בוועדת הכלכלה בכנסת, שעסק בקשיים של חקלאים לבטח את רכושם, סיפרו כמה מהם כי שוטרים אמרו שעדיף לשלם דמי חסות. "התלוננתי והקצין אמר 'עשית שטות שלא שילמת'", סיפר אחד מהחקלאים שהקומביין שלו הוצת
הפתרון לפשיעה? חקלאים התלוננו היום (יום ד') בוועדת הכלכלה של הכנסת כי קציני משטרה עודדו אותם לשלם לעבריינים "דמי חסות" (פרוטקשן) כדי להבטיח את רכושם מגניבה או חבלה. הטענות נשמעו בדיון שעסק בקשיי החקלאים לבטח את רכושם בדרכים המקובלות, נוכח הגאות המתמדת של מקרי הפגיעות במשקיהם, אותה הם חשים על בשרם ובכיסם.
יורם בן-עמי, חקלאי מעמק החולה, סיפר בוועדה: "הפשיעה יורדת רק בסטטיסטיקה של המשטרה, אבל לא בשטח. החקלאים הפסיקו להתלונן, כשנוכחו באוזלת ידה של המשטרה, ועברו לשלם פרוטקשן שהעבריינים סוחטים מהם". הוא הביא דוגמה מניסיונו האישי. לפני שנה רכש ב-1.2 מיליון שקלים קצרדש (קומביין - צ.ל) לקציר תירס, ואחרי יממה פירקו אלמונים חלקים ממנו.
"בערב הבא נדרשתי לשלם כסף גדול כדי לקבל את החלקים בחזרה. סירבתי ויום לאחר מכן שרפו לי את הקומביין ושלוש משאיות", סיפר בן-עמי. "התלוננתי במשטרה והקצין אמר לי, 'עשית שטות שלא שילמת', אבל הבטיח שלא ירפו מהנושא. שלחו שוטרים לשמור עלינו. העבריינים זרקו לחצר רימוני רסס, ועד שהשוטרים זזו לא היה את מי לתפוס. שבועיים אחרי שריפת הקומביין הודיעה לנו חברת הביטוח שהם לא מוכנים להמשיך לבטח אותנו, כי אנחנו מהווים סיכון גבוה מדי, וככה נפלנו בין הכיסאות. אין משטרה, אין ביטוח ומלבדם אין למי לפנות. התחושה האמיתית של האנשים היא שחייהם הפקר והפשע היחיד הוא שלא שילמנו פרוטקשן".
החקלאים הקימו בתגובה לפשיעה את "התנועה הלאומית לשמירת אדמות הלאום". נציג התנועה מאיר דויטש אישר כי "החקלאים הפסיקו להגיש תלונות כי אם אין להם ביטוח, בשביל מה יגישו?" הוא ציטט חקלאי מציפורי שבגליל התחתון שסיפר לו כי אביו הגיש למשטרה 250 תלונות ב-10 השנים האחרונות, ו"כל התיקים נסגרו מחוסר עניין לציבור. הקצינים חזרו והמליצו לו לשלם דמי חסות".
המשטרה: הפשיעה בירידה
מנגד, המשטרה טענה במצגת כי הפשיעה החקלאית ירדה ב-2007 ל-1,785 אירועים לעומת 3,343 בשנת 2000. רוב המקרים מתרחשים בפריפריה. 51% בצפון ו-31% בדרום. עוד נטען כי נרשמה עלייה במעצרים של כנופיות גנבים שבאו מהשטחים, כשהפעולות מתבצעות בסיוע משמר הגבול וצה"ל.
נציגי חברות הביטוח, שירי מרזל מהפניקס ואורי ברק מכלל ביטוח, טענו כי אין מניעה מצדן לבטח בכל מקום, למעט משקים מסוימים שהביטוח שלהם עלול להיות יותר יקר, ובתנאי שהחקלאים יידרשו להעסיק שומרים מסביב לשעון או לוותר על כיסוי זה או אחר שאיננו משתלם לחברה. הם אישרו שהאכיפה המשטרתית איננה יעילה לעומת הארגון המקצועי של הכנופיות. "הם מצוידים בטלפונים ניידים וכשרואים ג'יפ משטרה מתקרב הם נכנסים להמתנה עד שהשוטרים עוזבים את השטח".
הממונה על הביטוח באוצר, ידין ענתבי, אמר: "כל חברת ביטוח רוצה למכור כמה שיותר פוליסות במחירים כמה שיותר גבוהים. הממשלה מתערבת רק כשיש כשל שוק, כאשר כל גוף עסקי רוצה לחיות בסביבה חקלאית סבירה. מהדברים שסיפרו כאן החקלאים ומי האמון שהם רוחשים לנתוני המשטרה, נראה שהסביבה הסבירה הזאת איננה מתקיימת. אבל מגזר הביטוח העסקי יכול לתת פתרונות עד גבול מסוים במחיר גבוה יותר או תמורת ביטוח חלקי. בעיני זה לא כשל שוק".
ח"כ אבשלום וילן (מרצ), ראש שדולת החקלאים בכנסת, דחה את טענות ענתבי. "יש כאן כשל שוק והמדינה צריכה להתערב, אולי בהשתתפות חברת הביטוח הממשלתית ענבל. יש כאן בעיה לאומית. אם באמריקה אפשר לזרוק מיליארדי דולרים כדי להציל מערכות כלכלה שלמות, למה בישראל לא ניתן להקציב 20-25 מיליון שקל בשנה כדי להציל את הענף. שר האוצר שמעליך צריך ראייה כוללת כדי להגיע לפתרון".
ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) הוסיף: "התמונה שמצטיירת כאן מבישה. כל אחד זורק את החקלאים לשני. תפקיד הממונה על הביטוח הוא לדאוג שלכל אזרח יהיה ביטוח לכל דבר במחיר סביר ולא לשלוח אותנו למשטרה, לשב"כ או לכל גורם אחר".
ח"כ ישראל חסון סיכם שהוא לא מסתפק בדיון הזה. "בעיית הביטוח החמורה יוצרת תופעות לוואי קשות כמו הגירה שלילית מהאזורים החקלאיים. המשטרה הציגה נתונים על הירידה כביכול בפשיעה, אך לא לגבי הסיכולים והמעצרים שיסבירו את השינוי. מהשטח מתקבלת תמונה אחרת. הפתרון צריך לבוא מכיוון אחר".
לא שילם והקומביין הוצת. ארכיון
צילום: שגיא קופר
מומלצים
