בית-המשפט המחוזי בירושלים קבע כי סירוב להכניס אדם למקום בילוי באופן סתמי ושרירותי אינו מהווה הפליה, בניגוד לחוק איסור הפליה במוצרים. בכך ביטל בית-המשפט את פסק דינו של בית-המשפט לתביעות קטנות, אשר חייב את המבקשת לשלם למשיב פיצוי בסך 17,800 שקל בגין הפלייתו.
ב-2 באוגוסט 2007, בסביבות 21:30, ביקשו המשיב ורעייתו להיכנס לבר-מסעדה "אייזן" הנמצא ב"מתחם הרכבת" שבירושלים. לטענת המשיב, מארחת שעמדה בפתח הבר מנעה את כניסתם למקום, בה בעת שלשני זוגות חברים שלהם הותרה הכניסה, וכאשר המקום לא היה מלא במבקרים. המשיב טען כי הופלה בניגוד לחוק, אך לא ציין במפורש על איזה רקע.
מטרת חוק איסור הפליה במוצרים הינה לטפל בהפליה כנגד אדם רק בשל השתייכותו הקבוצתית אך החוק לא התיימר להטיל על בעלי עסקים פרטיים חובה מוחלטת לנהוג בשוויון כלפי שווים. השופט צבי זילברטל קבע כי סירוב להכניס אדם למקום בילוי באופן סתמי, שרירותי, שאינו על רקע גזע, דת או קבוצה דתית, לאום,ארץ מוצא, מין, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות - אינו מהווה הפליה על פי החוק; ומכיון שלא הוכחה אחת מהעילות בחוק, הרי שלא ניתן לתבוע (ולקבל פיצויים) מכח החוק.
לדברי השופט, ייתכן שהסירוב להכניסו למועדון נעשה בחוסר-תום לב, או שהיה שרירותי וכו', אך עדיין לא מדובר באחת מהעילות שבחוק איסור הפליה, ובהעדר ראיות או ביסוס למקורות אחרים לתביעה (עילות חוזיות למשל), הרי שיש לדחות את התביעה, ולא ניתן לפסוק לו פיצויים.
עוד נקבע, כי השאלה האם מניעת הספקת שירות או מוצר מאדם באופן שרירותי מקימה לנפגע עילת תביעה מכוח עקרונות כלליים, הינה שאלה כבדת משקל, החורגת מגדרהּ של המחלוקת במקרה הנדון.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
