מפעלי הקהילה הנוצרית בזכרון: ידידים לעת צרה
הציבור הישראלי בקושי מכיר את הקהילה הייחודית והסגורה של הנוצרים הגרמנים אוהבי ישראל בזכרון יעקב. מישל דור זכה להצצה נדירה למפעלים שהקימה הקהילה למיגון אב"כ, ושמע את חבריה מאחלים לנו: "שנה טובה שלא תזדקקו למוצרים שלנו"
אלפי הנהגים הנוסעים מדי יום בכביש המתפתל מפרדיס לזכרון יעקב יכולים לראות בצד הדרך שער כחול, שמאחוריו מסתתר מבנה בטון גדול. רק מעטים מתושבי האזור יודעים כי במתחם האפרורי שוכן מפעל חייהם של כמה מאות נוצרים אוונגליסטים אוהבי ישראל, שנמצאים בארץ כבר יותר מ-40 שנה כקהילה סגורה. לכבוד השנה החדשה, קיבלנו הזדמנות נדירה להציץ לתוך המפעל הייחודי הזה.
המפעל, "תיבת נוח", מייצר מערכות קולקטיביות לסינון ומיגון אב"כ. המפעל שייך ל"בית אל", קהילה של נוצרים-ציונים המאמינים בתנ"ך ובברית החדשה כלשונם, ללא פרשנויות וללא תוספות. חברי הקהילה גרים בזיכרון יעקב ובבנימינה והם רואים בעם היהודי את העם הנבחר, ופועלים על פי הפסוק "כל המברך את ישראל מבורך". הם בחרו לגור בישראל מתוך הערכה והוקרה לעם היהודי שהנחיל להם את אמונתם.
הקהילה, המונה כיום כחמש מאות חברים, נוסדה על ידי האחיות אמה ואלזה ברגר, שהגיעו לישראל מגרמניה בשנת 1963 והשתקעו בה. בתחילה עסקו חברי הגרעין המייסד בחקלאות לצריכה עצמית בלבד, ובשנות ה-70 הקימו את המפעל.
הידע הרב והנסיון שנרכשו במפעל בטיפול באוויר ובמיגון הניסיון ב-30 שנות פעילותם, הפכו את החברה לאחת המובילות בתחומה בעולם ולסמכות מקצועית ברמה בינלאומית. החברה מספקת ייעוץ, הדרכה והכוונה לגופים אזרחיים וביטחוניים בישראל ובעולם כולו, וכיום היא הספק הראשי של ציוד סינון אוויר ומיגון אב"כ לצה"ל, משרד הביטחון, רפא"ל, משרד ראש הממשלה, נאט"ו, ממשלת סינגפור ועוד מעל 40 לקוחות ומדינות שונות. המפעלים מוגדרים 'מפעל חיוני' במסגרת משק לשעת חירום (מל"ח). בנוסף ל-250 מחברי הקהילה, מעסיק המפעל כ-250 עובדים ישראלים.
חברי הקהילה חיים בקיבוץ עירוני. חייהם מבוססים על שותפות ושוויון מלאים, הנשענים על אמונה חזקה באל, צניעות, עבודה קשה והסתפקות במועט. הקהילה מייצרת לצריכה עצמית, כמשק סגור, את רוב מוצרי הצריכה שלה: יש להם מאפיה ללחם ועוגות, נגריה, מסגריה, מתפרה ועוד.
"הם פשוט שמורת טבע"
"האנשים הללו, שאני עובד אתם מעל לעשרים שנה הם פשוט שמורת טבע", אומר רן ברוקנר, מנהל כוח האדם של החברה, "הם מבודדים לחלוטין, ולמעשה, אינם חשופים לשום דבר מעבר לעולם שלהם. אין להן עיתונים, טלוויזיה, רדיו או אינטרנט, והם מקבלים את המידע על העולם החיצוני מאותם ישראלים שעובדים לצידם במפעל. מה שהכי מדהים הוא שהקהילה מאמינה כי בעתיד תפרוץ מלחמת גוג ומגוג שתביא לחורבן גדול, ולאחריה ישרוד רק עם אחד לצד היהודים בארץ ישראל, וכדי לקבל את הזכות הזו הם בחרו לעזור לעם היהודי היושב כאן."
למרות דבקותם בדת, מקפידים חברי הקהילה, כמו קהילות אוונגליסטיות אדוקות אחרות, להימנע מכל סממניה החיצוניים של הדת הנוצרית. בקהילה הזאת אין כנסיות, אין כמרים, אין צלבים ואין תפילות משותפות, אלא רק תפילות אישיות. יום המנוחה של חברי הקהילה הוא יום השבת, בהתאם למצוות המנוחה התנ"כית. 'זקני הקהילה' משמשים כדירקטוריון שלה ומקבלים החלטות בכל הנוגע לפעילות העסקית ולחיים המשותפים. חברי הקהילה מתחתנים רק בינם לבין עצמם - ועד היום לא נרשם ולו מקרה אחד של נישואין מחוץ לקהילה. אנשי הקהילה קשובים למי שכן רוצה לפרוש מצורת החיים שלהם, ומעניקים לו את הזכות לעשות כן, אך הדבר קרה עד היום רק פעם אחת בלבד.
"אנחנו מאוד אוהבים את עם ישראל", מתרגש אנדריאס קינלה, מנהל השיווק והתכנון של מפעלי הקהילה,"אני מודה לכם שנתתם לנו לחיות כאן בשלווה. אנחנו מנסים להראות לישראלים העובדים כאן שאנו אוהבים אותם ושמחים שהם עימנו, ושלא גייסנו אותם לעבוד רק בגלל צורך כלכלי להרוויח, אלא מתוך אהבת אדם אמיתית. אנחנו נרגשים מאוד מכך שקיבלנו תעודות זהות ישראליות ואשרות קבע.
"ולכם, עם ישראל כולו, הייתי רוצה לאחל בשם הקהילה שנה טובה ומאושרת. הייתי רוצה לאחל לכם שלעולם לא נזדקק למוצרים שאנו מייצרים כאן, ושנקבל את השלום שכתוב בתנ"ך ולא שום שלום אחר".
לפנייה לכתב/ת 
