למה האקס שהתמסמס מסמס דווקא בחגים
אולי הוא יוצר קשר כי זה קל יותר מלהתקשר אליך ביום ההולדת ולאחל מזל טוב. יום הולדתך, בניגוד לחגים, אינו מופיע על לוחות השנה. בנוסף, טלפון ביום הולדתך עוד עלול לגרום לך לחשוב שאת מעסיקה את מחשבותיו זה זמן מה ושהוא חיכה בסבלנות עד לתאריך מיועד. מחזיר אהבות קודמות?
רובנו יכולנו לחיות עם מטר ההודעות שמתקבלות ערב החג, שכן גם אם מדובר במטרד, הוא מוסיף לאווירת החג ומזכיר לנו שמדובר בימים מיוחדים שמטבעם מסמלים משפחתיות, חום ואהבה. הבעיה היחידה בשיטת התקשורת הבלתי-אישית הזו אינה טמונה במי שמנסה ליצור איתנו קשר ערב החג, אלא במטרותיו. אצלי למשל, כמו אצל רבות מחברותיי, ראש השנה ופסח הוכתרו כ"חגי האקסים": אלה הם שני המועדים הקבועים בהם חברים לשעבר או מחזרים שנעלמו אל תוך הלילה יוצרים איתנו קשר.
זוכר אותך בחיבה ומאחל לך ולמאה מחבריו הקרובים חג שמח
האקס המצוי מוצא לנכון ליצור קשר פעמיים בשנה – בראש השנה ובערב פסח. ולמה דווקא במועדים אלה? לקרפיונים פתרונים. את, רומנטיקנית נאיבית חסרת תקנה, רוצה להאמין שזה בגלל המשמעות המשפחתית של החג, שהוא פתאום מרגיש בודד וחושב שאם הוא ייצור איתך קשר בראש השנה, בפסח כבר תוכלו לשבת יחד סביב שולחן החג ולהאכיל זה את זה כופתאות ממרק העוף. אולי הוא יוצר קשר דווקא עכשיו, כי מדובר בחגים שכולנו כאנשים בוגרים עדיין חוגגים. יתר החגים, דוגמת חנוכה ופורים, נעלמים מהמפה ברגע שמסתיים התיכון (אין חופש? אין "גשר"? אין חג). ואולי הוא יוצר קשר כי זה קל יותר מלהתקשר אליך ביום ההולדת ולאחל מזל טוב. יום הולדתך, בניגוד לחגים, אינו מופיע על לוחות השנה. בנוסף, טלפון ביום הולדתך עוד עלול לגרום לך לחשוב שאת מעסיקה את מחשבותיו זה זמן מה ושהוא חיכה בסבלנות עד לתאריך מיועד, בניגוד למייל או SMS בחג המשדרים את המסר המעודן לפיו האקס שלך עדיין זוכר אותך בחיבה ומאחל לך ולמאה מחבריו הקרובים חג שמח.
את כמובן מתה להתעלם מההודעה, אבל לא מסוגלת
דרך התקשורת של האקס מעניינת אף היא. הוא לא ישלח לך כרטיס ברכה מצויר, וברוב המקרים הוא גם לא יתקשר. אבל כמו שעון, בערב החג יגיע ממנו מייל או SMS שמאחל לך חג שמח. אם ניסיון העבר שלכם כולל הודעות עמומות ממנו עליהן מיהרת להשיב, גם השנה תקבלי הודעה מסוג זה. היא לא תהיה אישית, אבל ברור לך ולו שאת תזדרזי לענות עליה. את כמובן מתה להתעלם מההודעה, או לפחות להסתפק בברכת שנה טובה גנרית, אבל שתינו יודעות שאת לא מסוגלת להימנע מלהוסיף בסוף שאלה שתצריך אותו לענות לך ולהמשיך את השיחה. אז את כותבת: "שנה טובה ומתוקה. מה שלומך?" ומקווה שהוא מספיק מנומס כדי לענות: "טוב תודה. ואת?", שכן תשובה זו מאפשרת לך לחייג אליו בתואנה שאת שופעת חדשות ועדכונים ושאין לך כוח להתחיל ולתקתק את אירועי החודשים האחרונים ב-SMS.
אבל נשאלת השאלה, שרובנו, חכמות ככל שנהיה, לא טורחות אפילו לשאול את עצמנו: אם הוא באמת התגעגע אליך ורצה לדרוש בשלומך, למה הוא שולח SMS? למה הוא לא מתקשר? אבל בואי נתעלם מהשאלה הזו. שתינו לא רוצות לענות עליה, או אפילו לחשוב עליה. בואי נתמקד בשיחה. בעקבות הודעתו את מתקשרת אליו. כשחייגת את המספר דמיינת אותו עונה לך בהתרגשות, מספר לך שהוא בודד בלעדייך ומבקש ממך לשוב אליו. במציאות, אתם מנהלים שיחה נבוכה בה אתם מתעדכנים זה בקורות האחר. הוא מספר לך שהתחיל ללמוד, את מספרת לו שהכול בסדר בעבודה, וכשתם העדכון אתם עוברים לשאלות הקשות: "אז, איפה אתה בחגים?", "איזה תלושים קיבלת לחג?" וכדומה. זה גם השלב בו השיחה מסתיימת. אותה שיחה שנשאה ניחוח מתוק של הבטחה רומנטית מדיפה עם סיומה ריח של געפילטע פיש שפג תוקפו. ואת יודעת, בדיוק כפי שידעת בתום השיחה שהתקיימה בפסח וכמו בשיחות שהתקיימו בשנים עברו, שגם השנה לא תחזרו, ושגם השנה את תשבי הערב ליד שולחן החג, מוקפת בבני משפחה, אבל לבד.
הוא בסך הכל רוצה לדעת שאת עדיין לבד
כשתסתיים השיחה ותתפוגג האכזבה, את תמהרי לחברותייך הקרובות ותשאלי אותן למה האקס שלך ממשיך ליצור קשר פעמיים בשנה אם לא רוצה לחזור אליך. חברותייך, שאוהבות אותך, ימהרו להזכיר לך שלא התאמתם וינזפו בך על חולשתך הרגשית. הן לא מצליחות להבין כיצד SMS ממוטט אותך לקרשים. האמיצה שבהן אולי תעז להגיד לך שהוא לא רוצה לחזור אלייך. היא תגיד לך שהוא בסך הכל רוצה לדעת שאת עדיין לבד ושאופציית החזרה, גם אם לא ממומשת, עדיין קיימת. היא תגיד לך שאולי בכלל יש לו חברה ושאת צריכה להפסיק לחיות בעבר. לבסוף, היא תגיד לך שברכת "שנה טובה" או "חג שמח" יכולה להיות תמימה. זו פשוט ברכה מאדם שעדיין מחבב אותך ושומר לך מקום קטן בליבו.
אם תחשבי על זה לרגע או שניים, היא צודקת. בינינו, את מצפה לברכות האלה. את אמנם לא יושבת כל השנה ומחכה לראש השנה ולפסח רק כדי לשמוע מהאקס שלך. אבל פעמיים בשנה, את מקבלת תזכורת שאי שם, יש מישהו שמאחל שדברים טובים יקרו לך. ואם זה לא הופך את החג למעט יותר שמח, מה כן? אה... נכון. תווי-השי מהמשרד.
לפנייה לכתב/ת 
