"בעלי אוסר עלי לדבר עם אחרים על הזוגיות"
טבעי לצפות להיות "האחד והיחיד" עבור בן הזוג, להתמקם בראש סולם העדיפויות ולדעת שהאחר נמצא שם עבורי, מגונן ורואה בזוגיות יחידה אחת מול העולם. מצד שני, חשוב לוודא שבן הזוג לא מנסה לבודד אותך חברתית ולשלוט בך
שאלה:
"בעלי אוסר עלי לדבר עם החברות שלי או עם אחיי על דברים שמתרחשים בינינו. למשל, אם אנחנו מתווכחים על משהו מהותי, הוא טוען שהנאמנות שלי צריכה להיות נתונה קודם כל אליו ולזוגיות שלנו. כך גם בלבטים שונים בחיי, אני מרגישה צורך לשתף את חברותיי הוותיקות, שליוו אותי כל השנים, ואת המשפחה שלי. להתייעץ איתם, כמו שנהגתי תמיד. בעלי טוען שזאת בגידה בו ובזוגיות שלנו. מה דעתך?"
תשובה:
את מתארת ניסיון של בן זוגך לחסום ולמנוע ממך לשתף ולהתייעץ עם הסובבים אותך, וסביב הדרישה שלו עולה שאלת הנאמנויות והגבולות בזוגיות, אחת מאבני היסוד של הקשר הזוגי. מהמעט שכתבת קשה כמובן להבין באופן מעמיק מה הוא אותו "הריקוד הזוגי" שקיים ביניכם. כלומר, עד כמה בן הזוג שלך מנסה באמצעות דרישות אלו להשיג יותר ויותר שליטה שלו בקשר וליצור תלות שלך בו. עד כמה הוא מאוים מהאפשרות שמא לא תזדקקי לו, והוא יהיה פחות משמעותי ומרכזי בחייך? האם בנוסף את מרגישה שהוא מצר את צעדיך, מנסה לבודד אותך חברתית, ומונע ממך קשרים עם הקרובים לך? האם לאלו מתלוות גם קנאה מוגזמת ורכושנות כלפייך כאילו היית חלק ממנו?
מנגד נוכל לשאול עד כמה הוא מרגיש בטוח כבן זוגך בקשר, עד כמה גבולות הקשר ברורים לשניכם, עד כמה את נוטה להכניס אחרים לתוך המרחב האינטימי בין שניכם.
כל אחד מאיתנו מצפה להיות בקשר "האחד והיחיד" עבור בן הזוג, להתמקם בראש סולם העדיפויות ולדעת שהאחר נמצא שם עבורי, מתגייס מגונן תומך ורואה בזוגיות יחידה אחת אל מול האחרים.
אנחנו מצפים לחוש ביטחון ונינוחות במרחב הזוגי שבינינו, לדעת שדברים הנאמרים ואירועים המתרחשים בחדרים הפנימיים של הזוגיות אינם נחשפים לעיני אחרים. אנחנו חייבים להאמין שניתן לסמוך על בן הזוג שלא יסגיר את סודותינו האינטימיים, שנוכל להתהלך בבית הזוגי שלנו בחופשיות, להיחשף רגשית, מבלי לחשוש שמא לאינטימיות הזו שותפים גם אחרים.
כשגבולות הזוגיות פרוצים לכל, מידע יוצא ממנה ונכנס אליה ללא סינון וללא רסן, הקשר הזוגי מאבד מחוזקו הופך לרופף ושביר במיוחד. בני הזוג אינם מצליחים ליצר מרחב בטוח ביניהם אם דמויות נוספות מתהלכות בין שניהם.
אם בעימותים המתנהלים ביניכם מיד מעורבים גם בני המשפחה או חברים, הנוקטים עמדות, משיאים עצות, ולרוב גם משמשים כשופטים הקובעים עם מי הצדק, הרי כזוג תתקשו למצוא בעצמכם את דרכי הגישור ואת שבילי הזהב בין הפערים הקיימים באופן טבעי ביניכם.
עירוב יתר של אנשים מחוץ לקשר עלול להותיר אתכם תקועים כל אחד עם "הצדק" שלו ועם התומכים החיצוניים, אבל בלי יכולת לבנות מרחב בו יכולים להתקיים בשלום ההבדלים וחילוקי הדעות, מרחב שיש בו גם משלך וגם משלו.
גם לאחר שבני הזוג התפייסו, ההורים נותרים עם הכעס
בזוגות אלו נראה מעורבות יתר של ההורים בכל עימות, לעיתים ינסו להשכין שלום בין הילדים, ולעיתים דווקא יתסיסו את האווירה, לעיתים ישמשו גורם מרגיע. אבל לרוב קיימת הזדהות מוחלטת עם מצוקת ילדיהם: הם חווים חוסר אונים וזועמים על בן הזוג הפוגע. וכך, גם לאחר שבני הזוג הצליחו להתפייס, ההורים נותרים עם הכעס, שכן הם לרוב שותפים לקונפליקט, אבל אינם שותפים להתפייסות.
הקשיים האלה יצוצו בקרב בני זוג שטרם סיימו את תהליך הפרידה הרגשית ממשפחת המוצא שלהם, ועדיין קיימת שם מידה רבה חוסר בשלות המאופיינת בתלות ביניהם לבין משפחותיהם. הם מתקשים לקבל החלטות באופן בוגר ועצמאי ומחפשים את האישור ואת ברכת הדרך על כל צעד ושעל. לרוב יציבו את הצרכים של הוריהם כקודמים לאלו שלהם עצמם ושל בן זוגם. בנוסף, הקשר עם משפחת המוצא יתאפיין בניסיונות רבים לרצות אותם, בנקיטת עמדה אוטומטית לטובת משפחת המוצא ובהעדפתה על פני בן הזוג שנתפס כפוגע בה. הם חרדים שמא לא יעמדו בציפיות של משפחתם, ועל כתפיהם נושאים משקל רב של אחריות כלפיהם. חוסר הנפרדות ממשפחת המוצא יוצר עומס יתר ואינו מאפשר לפנות אנרגיה ומשאבים לבניית הקן הזוגי והמשפחתי שלהם עצמם.
כשהגבולות ברורים, וקיימת הסכמה מהם הנושאים והסוגיות שנותרים רק בין בני הזוג (לדוגמה: החלטה לפנות לתהליך של טיפול אישי או זוגי, רגשות כואבים כלפי מי מבני המשפחה האחרים, ענייני סקס), הרי שהסובבים אותנו - בני משפחה וחברים - משמשים משאב רגשי חשוב במתן תמיכה, חיזוק ועידוד בהתמודדות עם קשיים אישיים ואף זוגיים ומשפחתיים.
בקרב זוגות כאלה, גם עזרת הסובבים תהיה תחומה ומוגבלת. הסובבים את הזוג יהיו מסוגלים לבטא אמפתיה לרגשות הכואבים, להבינם, ולהכילם - אבל לא ימהרו לחרוץ דין, להתערב באופן מיידי ואקטיבי בכל עניין.
בירור רציני בדיאלוג בוגר בין שניכם יכול לאפשר לכם להבין זה את צרכיו של זה, ובעיקר להבהיר היכן עוברים הגבולות ביניכם כזוג לבין הקרובים לכם.
בהצלחה!
- ד"ר גלית לזר היא מטפלת זוגית ומשפחתית, מנהלת מכון איזונים ופורום ייעוץ לזוגיות ונישואים.
